המאבק על המשך השפעתה של טיקטוק עלה לאחרונה מדרגה, לאחר שמחוקקים בארצות הברית החליטו לפעול כדי להוציא את האפליקציה הסינית הפופולרית משימוש. יותר ויותר ראיות מצביעות על הנזק הכבד שגורם השימוש בטיקטוק, ובקרב צעירים המצב מסוכן אף יותר, לנוכח העובדה כי יותר ויותר בני נוער וצעירים שואבים את החדשות שלהם דרך האפליקציה. ברק הרשקוביץ, לשעבר בכיר בטיק טוק ישראל, ורפאלה גויכמן, הכתבת לרשתות חברתיות של הארץ ודהמרקר, מנתחים בפרק החדש של "פייקלנד" מה עומד מאחורי מכונת ההשפעה הגדולה בעולם? מהו הנזק שנגרם לישראל וליהודים? ואיך עובד האלגוריתם שמנענע את הפילוג והשנאה בעולם? וגם: כיצד מתמודדת ישראל עם הסכנה?

הפודקאסט נעשה בשיתוף עם קרן קונארד אדנאוור, ישראל.

פייקלנד – פרק 19 | האם טיקטוק נוצרה כדי להשמיד דמוקרטיות מערביות?

ברוכות וברוכים הבאים לפודקאסטרטגי של המכון למחקרי ביטחון לאומי, בו ניתן להאזין לתוצרים פרי המחקר של צוות החוקרות והחוקרים. מתי ומהיכן שתבחרו, תוכלו להאזין לשיחה אקטואלית עם חוקרי המכון על רבדים שונים של המתרחש בתחום הביטחוני ומחוצה לו, בישראל, במזרח התיכון ובכפר הגלובלי.
המכון למחקרי ביטחון לאומי שם לו למטרה להשכיל, להשפיע ולשרת, כגוף עצמאי ובעל קול ברור, את מקבלי ההחלטות בדרגים הגבוהים ביותר בישראל ומחוצה לה. באמצעות חוקרי המכון, שצברו את ניסיונם באקדמיה, בצבא, ובמערכות הממשל, מבקש המכון לתרום לשיח הציבורי ולדיון הממשלתי בסוגיות האסטרטגיות המרכזיות ולהציע המלצות למדיניות למקבלי ההחלטות ולמובילי דעת קהל בישראל. בנוסף על עיסוק בתחומים המסורתיים כמו הגנה, דוקטרינת ביטחון ומדיניות, הרחיב המכון את תחומי עיסוקו למרכיבים "רכים" יותר של הביטחון הלאומי, כגון: דעת קהל, יחסי הגומלין בין החברה לצבא וכן יחסי הדרגים הצבאי והאזרחי.
תוכנית הפודקאסט של המכון, ה"פודקאסטרטגי", מביאה אליכם מדי שבוע את קולו האקטואלי של המכון, דרך ראיונות, שיחות ופרשנויות של חוקרי המכון, על נושאי המחקר, פרסומים עדכניים שלהם ונושאים אקטואליים שונים.
בנוסף, פלייליסט "מבט על" מנגיש אליכם מבחר ממאמרי המכון להאזנה. 
האזנה נעימה!

מנחה: ירון שניידר
קריינות: ליאור רשף
מוזיקה: עומר אביטל
עורכים: עומר עינב ונעם רן
עריכה טכנית: ארז פישר

News

מדינת ישראל ביום העצמאות ה-76: בין מלחמה לתקווה | ריאיון עם אלוף (מיל') תמיר הימן

ראש המכון למחקיר ביטחון לאומי, אלוף (מיל') תמיר הימן, סוקר בפודקאסט מיוחד את המצב הביטחוני של מדינת ישראל בגזרותיה השונות ערב יום העצמאות ה-76 של מדינת ישראל ושבעה חודשים לתוך מלחמת חרבות ברזל, ודן בסיכונים – אך גם בהזדמנויות, העומדים לפתחה של המדינה. 

תחילה, יעסוק הימן בזירת הלחימה המרכזית – הזירה הפלסטינית. האם בתנאים הקיימים ובשיטות שבהן צה"ל פועל, ברקע כניסת הצבא לאזור רפיח והתגברות הלחימה בצפון הרצועה, אפשר להכריע את חמאס צבאית? כיצד אפשרית עסקת חטופים במצב הנוכחי? מהו למעשה "הניצחון המוחלט" והאם – וכיצד - ניתן להשיג אותו? וגם: האם זהו הזמן לקבוע אסטרטגיות חדשות לגבי הזירה הפלסטינית, והאם ניתן לייצר כעת את השינויים הנדרשים לכך בצד הפלסטיני?

בנוגע לזירה הצפונית, שבה מתרחשת לחימה בעצימויות משתנות מאז 8 באוקטובר, יעסוק הימן במתרחש בשטח ובשאלה הגדולה – איך ניתן לייצר פתרון לתושבי הצפון הנמצאים כבר שבעה חודשים מחוץ לבתיהם? עוד ידון הימן בהסלמה הצבאית המשמעותית ביותר שאירעה אי פעם מול איראן: כיצד, חודש בדיוק לאחר "ליל הכטב"מים" ב-14 באפריל, ניתן להגדיר את תוצאות ההסלמה? ומה אנחנו צריכים ללמוד ממנה לגבי ההתמודדות עם איראן כאויב שלנו? 

לבסוף, יעסוק הימן בזירה הפנימית ויסקור את ההתפתחויות האחרונות שאירעו בתוך ישראל תוך כדי המלחמה.




מעבר לרשת: בין רפיח לג'באליה – תגובות הציבור העזתי לשלב החדש במלחמה

החוקרת אורית פרלוב עוסקת בפינתה הפעם באבולוציה של השיח בעזה עם תחילתו של השלב החדש במלחמת ״חרבות ברזל״: הכניסה לרפיח והמבצע בג׳באליה.

תחילה, נדון בכניסה הקרקעית לרפיח ובכיבוש מעבר הגבול עם מצרים: מהי הפרשנות שהעזתים נותנים למהלך הקרקעי של ישראל? כיצד הגיבו ל"שבירה המהירה" של תושבי מזרח רפיח? ומדוע לדעתם ישנן בעיות בסיקור המהלך?

בהמשך, נסקור את המצב בעזה ואת המחסור המורגש בדלק, בכסף ובמים נקיים לשתיים. נבין ונלמד אילו השלכות לוגיסטיות מייצרים אתגרים אלו על תנועת העקורים למחנות הפליטים ומדוע זה אינטרס ישראלי בראש ובראשונה לתת מענה לסוגיות אלו. בנוסף נבין מדוע למרות העובדה שארבעת גדודי חמאס נמצאים ברפיח, ההתנגדות המשמעותית ביותר והתמיכה הציבורית הגדולה ביותר לחמאס נמצאת דווקא במחנות המרכז. 

לבסוף, ננסה להבין מדוע גם אחרי 220 ימי לחימה הציבור תומך בהתנגדות האלימה ואין לו שום כוונה (בשלב זה) להפעיל לחץ על חמאס שיביא לכניעה או לסיום המלחמה

פודקאסטרטגי 292: מדינת ישראל - בין מלחמה לתקווה | תגובות הציבור העזתי לשלב החדש במלחמה

החוקרת אורית פרלוב עוסקת בפינתה הפעם באבולוציה של השיח בעזה עם תחילתו של השלב החדש במלחמת ״חרבות ברזל״: הכניסה לרפיח והמבצע בג׳באליה.

תחילה, נדון בכניסה הקרקעית לרפיח ובכיבוש מעבר הגבול עם מצרים: מהי הפרשנות שהעזתים נותנים למהלך הקרקעי של ישראל? כיצד הגיבו ל"שבירה המהירה" של תושבי מזרח רפיח? ומדוע לדעתם ישנן בעיות בסיקור המהלך?

בהמשך, נסקור את המצב בעזה ואת המחסור המורגש בדלק, בכסף ובמים נקיים לשתיים. נבין ונלמד אילו השלכות לוגיסטיות מייצרים אתגרים אלו על תנועת העקורים למחנות הפליטים ומדוע זה אינטרס ישראלי בראש ובראשונה לתת מענה לסוגיות אלו. בנוסף נבין מדוע למרות העובדה שארבעת גדודי חמאס נמצאים ברפיח, ההתנגדות המשמעותית ביותר והתמיכה הציבורית הגדולה ביותר לחמאס נמצאת דווקא במחנות המרכז. 

לבסוף, ננסה להבין מדוע גם אחרי 220 ימי לחימה הציבור תומך בהתנגדות האלימה ואין לו שום כוונה (בשלב זה) להפעיל לחץ על חמאס שיביא לכניעה או לסיום המלחמה

מעבר לרשת: בין רפיח לג'באליה – תגובות הציבור העזתי לשלב החדש במלחמה

On the occasion of Israel’s 76th Independence Day, INSS researcher Adi Kantor discusses with Maj. Gen. (res.) Tamir Hayman, executive director of INSS and former chief of the IDF Intelligence Directorate, about the significance of “Israeli independence” in the shadow of the October 7th massacre and the Israel–Gaza war. Together they analyze the current situation in Gaza, particularly in Rafah and Jabaliya, and discuss the importance of establishing an alternative civilian authority in Gaza to replace Hamas and hopefully bring about a solid hostage deal and a safe return of Israeli citizens who have been displaced from their homes in the Gaza border communities. Furthermore, they address Hezbollah’s current strategy in the north and the danger of Israel’s paralysis in response to this threat and the ways to end it. They also discuss the lack of a viable solution for the tens of thousands of displaced Israelis who are eager to return home. Finally, they focus on the crucial need for a regional alliance in order to effectively counter Iran and the threat of the Shiite axis.

Israel’s 76th Independence Day—What Is the Way Forward?

ראש המכון למחקיר ביטחון לאומי, אלוף (מיל') תמיר הימן, סוקר בפודקאסט מיוחד את המצב הביטחוני של מדינת ישראל בגזרותיה השונות ערב יום העצמאות ה-76 של מדינת ישראל ושבעה חודשים לתוך מלחמת חרבות ברזל, ודן בסיכונים – אך גם בהזדמנויות, העומדים לפתחה של המדינה. 

תחילה, יעסוק הימן בזירת הלחימה המרכזית – הזירה הפלסטינית. האם בתנאים הקיימים ובשיטות שבהן צה"ל פועל, ברקע כניסת הצבא לאזור רפיח והתגברות הלחימה בצפון הרצועה, אפשר להכריע את חמאס צבאית? כיצד אפשרית עסקת חטופים במצב הנוכחי? מהו למעשה "הניצחון המוחלט" והאם – וכיצד - ניתן להשיג אותו? וגם: האם זהו הזמן לקבוע אסטרטגיות חדשות לגבי הזירה הפלסטינית, והאם ניתן לייצר כעת את השינויים הנדרשים לכך בצד הפלסטיני?

בנוגע לזירה הצפונית, שבה מתרחשת לחימה בעצימויות משתנות מאז 8 באוקטובר, יעסוק הימן במתרחש בשטח ובשאלה הגדולה – איך ניתן לייצר פתרון לתושבי הצפון הנמצאים כבר שבעה חודשים מחוץ לבתיהם? עוד ידון הימן בהסלמה הצבאית המשמעותית ביותר שאירעה אי פעם מול איראן: כיצד, חודש בדיוק לאחר "ליל הכטב"מים" ב-14 באפריל, ניתן להגדיר את תוצאות ההסלמה? ומה אנחנו צריכים ללמוד ממנה לגבי ההתמודדות עם איראן כאויב שלנו? 

לבסוף, יעסוק הימן בזירה הפנימית ויסקור את ההתפתחויות האחרונות שאירעו בתוך ישראל תוך כדי המלחמה.

מדינת ישראל ביום העצמאות ה-76: בין מלחמה לתקווה | ריאיון עם אלוף (מיל') תמיר הימן

זיכרון השואה לאחר טבח ה-7 באוקטובר
 
 
79 שנים חלפו מאז נחתם הפרק הטראגי והכאוב ביותר בהיסטוריה היהודית בו נרצחו באכזריות חסרת תקדים שישה מיליון גברים, נשים, וילדים יהודים ברצח העם בעל הממדים התעשייתיים והמפלצתיים ביותר אותו ידעה האנושות - השואה. ההתמודדות עם נושא זיכרון השואה היא קשה מנשוא, בכל שנה. אך השנה, נדמה כי מסתמן קושי מיוחד ואף גדול פי כמה, לאחר הטבח האכזרי של יותר מ-1,200 גברים, נשים, ילדים וקשישים ישראלים ב-7 באוקטובר בידי מרצחי החמאס ועוזריהם - האסון הגדול ביותר שפקד את העם היהודי מאז השואה. 

לציון יום הזיכרון לשואה ולגבורה תשפ"ד משוחחת החוקרת עדי קנטור עם קרול נוריאל, מנכ"לית הליגה נגד השמצה בישראל, ועם תא"ל (מיל') אודי דקל, חוקר בכיר במכון העומד בראש תוכניות הזירה הפלסטינית. יחד הם דנים בשאלות: כיצד נכון להתייחס לנושא זיכרון השואה היום - בצל טבח 7 באוקטובר? מדוע כל כך חשוב לראות ולהכיר בהבדלים בין האירועים ולהיות מודעים להשוואות מסוכנות? וכיצד מתמודדים יהודים ברחבי העולם נוכח עלייה כה מדאיגה ודרסטית באנטישמיות בעקבות המלחמה?



מגרש הרוסים – פרק 1 | החג הרוסי שאתם לא מכירים

התוכנית לחקר רוסיה במכון למחקרי ביטחון לאומי משיקה פינה חדשה בפודקאסטרטגי, המעניקה הצצה למתרחש בתוככי האימפריה הרוסית.

והפעם – על 9 במאי, יום הניצחון על גרמניה הנאצית, המצוין ברוסיה ברוב פאר והדר. כיצד נחגג החג ברוסיה – ואילו שינויים חלו בו בעקבות המלחמה באוקראינה ואפילו בעקבות המלחמה בישראל? מדוע נקבע דווקא התאריך 9 במאי ולא יום קודם – כפי שנחגג במדינות אחרות בעולם? ומדוע בישראל, חרף עליית הענק מברית המועצות, לא לומדים כראוי על חלקם של יהודי ברית המועצות בניצחון מדינות הברית במלחמת העולם השנייה? וגם: על הקשר בין יום השואה, יום הזיכרון ויום הניצחון.






אז מה כן? חשיבה מחדש על הקונספציה הפלסטינית - פרק 2 | האם קיימת הנהגה פלסטינית אחרת?

תא"ל אודי דקל, איש השב"כ לשעבר אריק ברבינג (האריס) ואטילה שומפלבי, מנערים את הקונספציה לגבי חמאס והרשות הפלסטינית ובוחנים: האם ישנה אפשרות להנהגה פלסטינית חדשה? מי ינהל את עזה? מה התפקיד של המדינות הערביות המתונות? עם מי ישראל חייבת לדבר? ואיך כל זה קשור לכיסוח הדשא?


קולות מאיראן – פרק 8 | כיצד הגיב הציבור האיראני לרוחות המלחמה שנשבו מישראל?


חוקר תוכנית איראן במכון, בני סבטי, סוקר בפרק זה של "קולות מאיראן" את החששות בקרב הציבור האיראני ממלחמה ישירה שעלולה הייתה להתפתח בין איראן לישראל בעקבות המתקפה האיראנית המשמעותית שאירעה בתגובה לחיסול הבכיר האיראני בדמשק.


איך הגיב הציבור האיראני לגל האיומים שנשמע מפי בכירי משטר האייתולות לאחר החיסול בדמשק? כיצד באה לידי ביטוי הפאניקה הציבורית ממלחמה רחבה? האם התגובה הישראלית המרוסנת יחסית למתקפת הטילים והכטב"מים האיראנית הפתיעה את אזרחי איראן? וגם: כיצד גם כעת, מספר שבועות אחרי התקיפה האיראנית והתגובה הישראלית, האירוע משפיע על הכלכלה האיראנית?

פייקלנד – פרק 19 | האם טיקטוק נוצרה כדי להשמיד דמוקרטיות מערביות?

Download our free app to listen on your phone