La avoda*1 de l’homme selon la ‘Hassidout est de s’habituer à percevoir la Providence divine (hachga’ha pratit), de quelle manière D.ieu, dans Sa grande bonté, renouvelle le monde et les créatures à chaque instant par Sa Providence particulière qui constitue, à l’exclusion de toute autre chose, la réalité, la force vitale et la pérennité d’existence*2 de toutes les créatures.

------

עבודת האדם ע"פ [על פי] תורת החסידות, להרגיל את עצמו לראות ענין השגחה פרטית, איך כי בטובו ית' [יתברך] מחדש את העולם והנבראים בכל רגע בהשגחתו הפרטית, אשר זה אך זה הוא מציאות הנבראים חיותם וקיומם.

*1. Service de D.ieu.

*2. Pour la distinction entre “la réalité” (metsiout) et “l’existence pérenne” (kiyoum), voir Sefer Hamaamarim 5711 p. 31.