חוקרי המכון, אל"ם (מיל') אלדד שביט וד"ר צ׳ק פרייליך בוחנים את עמדת ממשל ביידן בעניין המתווה לשחרור החטופים, הפסקת האש וסוגיית "היום שאחרי" בעזה. כיצד מנסה הממשל לקשור בין אירועי המלחמה לתהליכים אזוריים, בניסיון לקדם את שחרור החטופים והסרת איום חמאס בעזה? על מה מסכימות ארה״ב וישראל ועל מה לא, ובאיזה אופן משפיעה המלחמה, והתגובות שהיא מעוררת בארה״ב ובישראל, על היחסים בין הממשל לממשלת ישראל? וגם: מהן הסוגיות שבהן נדרשת ישראל להכריע כדי להמשיך לקבל את הגיבוי המדיני מארה״ב?

ארה״ב והמלחמה בעזה: המגעים הבינ״ל, הגיבוי לישראל וחילוקי הדעות

ברוכות וברוכים הבאים לפודקאסטרטגי של המכון למחקרי ביטחון לאומי, בו ניתן להאזין לתוצרים פרי המחקר של צוות החוקרות והחוקרים. מתי ומהיכן שתבחרו, תוכלו להאזין לשיחה אקטואלית עם חוקרי המכון על רבדים שונים של המתרחש בתחום הביטחוני ומחוצה לו, בישראל, במזרח התיכון ובכפר הגלובלי.
המכון למחקרי ביטחון לאומי שם לו למטרה להשכיל, להשפיע ולשרת, כגוף עצמאי ובעל קול ברור, את מקבלי ההחלטות בדרגים הגבוהים ביותר בישראל ומחוצה לה. באמצעות חוקרי המכון, שצברו את ניסיונם באקדמיה, בצבא, ובמערכות הממשל, מבקש המכון לתרום לשיח הציבורי ולדיון הממשלתי בסוגיות האסטרטגיות המרכזיות ולהציע המלצות למדיניות למקבלי ההחלטות ולמובילי דעת קהל בישראל. בנוסף על עיסוק בתחומים המסורתיים כמו הגנה, דוקטרינת ביטחון ומדיניות, הרחיב המכון את תחומי עיסוקו למרכיבים "רכים" יותר של הביטחון הלאומי, כגון: דעת קהל, יחסי הגומלין בין החברה לצבא וכן יחסי הדרגים הצבאי והאזרחי.
תוכנית הפודקאסט של המכון, ה"פודקאסטרטגי", מביאה אליכם מדי שבוע את קולו האקטואלי של המכון, דרך ראיונות, שיחות ופרשנויות של חוקרי המכון, על נושאי המחקר, פרסומים עדכניים שלהם ונושאים אקטואליים שונים.
בנוסף, פלייליסט "מבט על" מנגיש אליכם מבחר ממאמרי המכון להאזנה. 
האזנה נעימה!

מנחה: ירון שניידר
קריינות: ליאור רשף
מוזיקה: עומר אביטל
עורכים: עומר עינב ונעם רן
עריכה טכנית: ארז פישר

News

דילמת רפיח: האם ישראל תוכל להכריע את חמאס במהלך הצבאי?

חוקרי המכון – הח"כ לשעבר עפר שלח וד"ר קובי מיכאל - מנתחים את הסוגיות השנויות במחלוקת שעומדות לפתחו של הקבינט, ובהן: המו"מ על ההצעה המצרית הכוללת את שחרור החטופים והתעקשות חמאס על הפסקת המלחמה, התועלת בפעולה צבאית ברפיח בתנאים שנוצרו אחרי יותר מחצי שנה של לחימה, ומעורבותה של מצרים ותרומתה האפשרית לפתרון הדילמה של פעולה ברפיח ומיטוט שלטון חמאס. וגם - האם ישראל יכולה לנצל את שיתוף הפעולה האזורי ואת המאפיינים האזוריים של המלחמה כדי לחתור להשלמת יעדיה ולייצר אלטרנטיבה לחמאס בסיוע בינלאומי?


גל ההפגנות האנטי-ישראליות בקמפוסים בארה״ב: תמונת מצב

חוקר המכון הבכיר שחר עילם בשיחה על ההתפתחות הוויראלית של ההפגנות האלימות בקמפוסים בארה״ב, ברקע המלחמה בעזה, על השורשים האנטישמיים של מחאה מסוג זה ועל הרקע הפוליטי להופעתה באמריקה. בין השאר, מתייחס עילם לשאלות הבאות: האם מדובר במחאה מאורגנת? מה הצפי להמשך התופעה? האם זו ״קריאת השכמה״ לשלטון בארה״ב לגבי תנועות אלימות שפוגעות בביטחון ברמה המקומית ואף ברמה הלאומית בשם חופש הבעת הדעה? ומה המענה לקריאת התיגר הזו על המוסדות והסדר בארה״ב?

פייקלנד – פרק 19 | האם טיקטוק נוצרה כדי להשמיד דמוקרטיות מערביות?

המאבק על המשך השפעתה של טיקטוק עלה לאחרונה מדרגה, לאחר שמחוקקים בארצות הברית החליטו לפעול כדי להוציא את האפליקציה הסינית הפופולרית משימוש. יותר ויותר ראיות מצביעות על הנזק הכבד שגורם השימוש בטיקטוק, ובקרב צעירים המצב מסוכן אף יותר, לנוכח העובדה כי יותר ויותר בני נוער וצעירים שואבים את החדשות שלהם דרך האפליקציה. ברק הרשקוביץ, לשעבר בכיר בטיק טוק ישראל, ורפאלה גויכמן, הכתבת לרשתות חברתיות של הארץ ודהמרקר, מנתחים בפרק החדש של "פייקלנד" מה עומד מאחורי מכונת ההשפעה הגדולה בעולם? מהו הנזק שנגרם לישראל וליהודים? ואיך עובד האלגוריתם שמנענע את הפילוג והשנאה בעולם? וגם: כיצד מתמודדת ישראל עם הסכנה?

הפודקאסט נעשה בשיתוף עם קרן קונארד אדנאוור, ישראל.

פודקאסטרטגי 290: דילמת רפיח | ההפגנות בקמפוסים בארה"ב | איום הטיקטוק

חוקר המכון הבכיר שחר עילם בשיחה על ההתפתחות הוויראלית של ההפגנות האלימות בקמפוסים בארה״ב, ברקע המלחמה בעזה, על השורשים האנטישמיים של מחאה מסוג זה ועל הרקע הפוליטי להופעתה באמריקה. בין השאר, מתייחס עילם לשאלות הבאות: האם מדובר במחאה מאורגנת? מה הצפי להמשך התופעה? האם זו ״קריאת השכמה״ לשלטון בארה״ב לגבי תנועות אלימות שפוגעות בביטחון ברמה המקומית ואף ברמה הלאומית בשם חופש הבעת הדעה? ומה המענה לקריאת התיגר הזו על המוסדות והסדר בארה״ב?

גל ההפגנות האנטי-ישראליות בקמפוסים בארה״ב: תמונת מצב

המאבק על המשך השפעתה של טיקטוק עלה לאחרונה מדרגה, לאחר שמחוקקים בארצות הברית החליטו לפעול כדי להוציא את האפליקציה הסינית הפופולרית משימוש. יותר ויותר ראיות מצביעות על הנזק הכבד שגורם השימוש בטיקטוק, ובקרב צעירים המצב מסוכן אף יותר, לנוכח העובדה כי יותר ויותר בני נוער וצעירים שואבים את החדשות שלהם דרך האפליקציה. ברק הרשקוביץ, לשעבר בכיר בטיק טוק ישראל, ורפאלה גויכמן, הכתבת לרשתות חברתיות של הארץ ודהמרקר, מנתחים בפרק החדש של "פייקלנד" מה עומד מאחורי מכונת ההשפעה הגדולה בעולם? מהו הנזק שנגרם לישראל וליהודים? ואיך עובד האלגוריתם שמנענע את הפילוג והשנאה בעולם? וגם: כיצד מתמודדת ישראל עם הסכנה?

הפודקאסט נעשה בשיתוף עם קרן קונארד אדנאוור, ישראל.

פייקלנד – פרק 19 | האם טיקטוק נוצרה כדי להשמיד דמוקרטיות מערביות?

חוקרי המכון – הח"כ לשעבר עפר שלח וד"ר קובי מיכאל - מנתחים את הסוגיות השנויות במחלוקת שעומדות לפתחו של הקבינט, ובהן: המו"מ על ההצעה המצרית הכוללת את שחרור החטופים והתעקשות חמאס על הפסקת המלחמה, התועלת בפעולה צבאית ברפיח בתנאים שנוצרו אחרי יותר מחצי שנה של לחימה, ומעורבותה של מצרים ותרומתה האפשרית לפתרון הדילמה של פעולה ברפיח ומיטוט שלטון חמאס. וגם - האם ישראל יכולה לנצל את שיתוף הפעולה האזורי ואת המאפיינים האזוריים של המלחמה כדי לחתור להשלמת יעדיה ולייצר אלטרנטיבה לחמאס בסיוע בינלאומי?

דילמת רפיח: האם ישראל תוכל להכריע את חמאס במהלך הצבאי?

התקיפה האיראנית והיום שאחריה: שיחה עם המומחים סימה שיין ואלדד שביט

חוקרי המכון סימה שיין ואלדד שביט מנתחים את המתקפה הצבאית חסרת התקדים של איראן נגד ישראל, בתגובה על חיסול הגנרל האיראני סמוך לשגרירות איראן בדמשק, והשלכותיה: האם אירוע זה מבטא שינוי בפרדיגמה האיראנית מול ישראל ויוצר משוואה חדשה בעימות בין המדינות? כיצד הכינה איראן את הקרקע למתקפה, אילו יכולות היא הביאה לידי ביטוי, והאם הייתה במתקפה הפתעה כלשהי מבחינה צבאית? ומנגד - אילו צעדים נקט הממשל האמריקאי בניסיון למנוע הידרדרות למלחמה אזורית ואף להרתיע את איראן ממימוש כוונותיה? כיצד התארגנה הקואליציה של המדינות שלקחו חלק ביירוט המתקפה וכיצד מנסה הממשל האמריקני לנצל את ההצלחה כדי לקדם את מטרותיו המדיניות באזור? וגם - מהן המשמעויות של האירוע מבחינת היכולות שהביאה לידי ביטוי ישראל, יחסיה עם ארה״ב ושכנותיה, והשיקולים והאפשרויות בנוגע לתגובה על התקיפה ושיתוף הפעולה עם ארה״ב בהמשך המלחמה בעזה?



בין אסד לנסראללה, בין כספי חזבאללה לקפטגון הסורי: מבט לזירה הצפונית


חוקרות הזירה הצפונית במכון, ד"ר כרמית ולנסי וסא"ל (מיל') אורנה מזרחי, דנות בהתרחשויות האחרונות בזירה הצפונית, ברקע מלחמת חרבות ברזל והמתקפה האיראנית על ישראל.
בהתייחס לזירה הסורית, עוסק הפודקאסט בתפקיד שממלאת סוריה עבור הציר בהובלת איראן מתחיל המלחמה ועד כה, כמו גם בשיקולים שדוחקים באסד למנוע הסלמה והפיכה של החזית הסורית לחזית לחימה פעילה במלחמה.
בהתייחס לזירה הלבנונית דן הפודקאסט בשיקולים של חזבאללה שמנעו ממנו להגיב ישירות לחיסול הגנרל האיראני מהדוי, ובהשפעה של המצב בלבנון על השיקולים של נסראללה ועל יחסיו עם איראן.
וגם – על ההיבט הכלכלי בזירה הצפונית: כיצד חיסולו של חלפן הכספים שמייחסים בלבנון לישראל עשוי להשפיע על חזבאללה, ועל מה החיסול מלמד מבחינת הפעילות הכלכלית של הארגון? וכן - כיצד משטר אסד ממשיך ואף מגביר את קצב הייצור וההברחה של סם הקפטגון כמשאב כלכלי שעליו נסמך אסד מאז שלהי מלחמת האזרחים.



מעבר לרשת - חמאס בנקודת שבירה: האבולוציה של השיח בעזה ברבעון השני למלחמה

החוקרת אורית פרלוב עוסקת הפעם בפינתה בהתפתחות השיח ברצועת עזה ברבעון השני של מלחמת ״חרבות ברזל״.
תחילה, נדון בשיח בעזה שעוסק באינדיקציות להיחלשות ארגון חמאס ברצועה ברמה הצבאית, האופרטיבית והאזרחית. נלמד על הקשר שבין שיח ביקורתי, ירידות מחירים והיעדר תופעת הביזות של הסיוע ההומניטארי וההשתלטויות של אנשי חמאס על משאיות הסיוע.
בממשך, נבין מדוע גם תושבי הגדה מצביעים על תופעה דומה של היחלשות ארגוני ההתנגדות מבחינה אופרטיבית וארגונית, כמו גם ברמת הניראות הציבורית, ונלמד למה הציבור מייחס את תהליך ההיחלשות. 
לבסוף, נצביע על כמה תופעות טקטיות בעייתיות שיתכן ויהפכו לאסטרטגיות, שעליהם מדברים העזתים: התחלה של מגפות בצפון הרצועה, פתיחת עמודי גיוס כספים על מנת לברוח מעזה בדרום הרצועה והבעיה לרכוש מזון כשרוב האוכלוסיה אינה עובדת כבר 7 חודשים.

ארה״ב והמלחמה בעזה: המגעים הבינ״ל, הגיבוי לישראל וחילוקי הדעות

Download our free app to listen on your phone