ערך מוסף

בימים אלה אנו מציינים שלוש שנים לשבעה באוקטובר ולמלחמה ששינתה את חיינו. בחרנו לציין את הימים האלה בסדרה של שלושה פרקים שבהם נשוחח על מעשי מנהיגות שצמחו מתוך השבר הגדול; אנשים ונשים שבחרו לתעל את תחושות השבר, האובדן והאבל לאפיקים של תיקון, ריפוי ואיחוי החברה.

בפרק השלישי נפגוש את ד"ר יאיר בן דוד חוקר העוסק בפסיכולוגיה של המוסר, שבעקבות נפילתו של אחיו, רס"ן עמישב בן דוד במרץ 2024 הקים מיזם העוסק במתן כלים ומיומנויות לשיח במחלוקת.
הפרק עם ד"ר יאיר בן דוד הוקלט בחודש נובמבר שנת 2024.

בימים אלה אנו מציינים שלוש שנים לשבעה באוקטובר ולמלחמה ששינתה את חיינו. בחרנו לציין את הימים האלה בסדרה של שלושה פרקים שבהם נשוחח על מעשי מנהיגות שצמחו מתוך השבר הגדול; אנשים ונשים שבחרו לתעל את תחושות השבר הגדול, האובדן והאבל לאפיקים של תיקון, ריפוי ואיחוי החברה.
בפרק השני נשוחח עם גיא גרדי, מנכ"ל בית מדרש "אלול", שיחד עם שותפים (בוגרי מנדל!) יזמו והובילו את מיזם שנת השירות למבוגרים, במסגרתו יוצאים אנשים ונשים בגילאי 50 ומעלה לשנת התנדבות במקומות בהם הם נדרשים.

בימים אלה אנו מציינים שלוש שנים לשבעה באוקטובר ולמלחמה ששינתה את חיינו. בחרנו לציין את הימים האלה בסדרה של שלושה פרקים שבהם נשוחח על מעשי מנהיגות שצמחו מתוך השבר הגדול; אנשים ונשים שבחרו לתעל את תחושות השבר, האובדן והאבל לאפיקים של תיקון, ריפוי ואיחוי החברה.
בפרק הראשון נפגוש את שרית זוסמן, אמא של בן,  שנפל במלחמה. נשמע על בן, אבל בעיקר על המיזם הייחודי ששרית שותפה בו, "הדיבור". מטרת המיזם היא לצמצם ולמנוע את השיח האלים והמקטב ברשתות החברתיות ובתקשורת, שיח שלעתים מובל על ידי פוליטיקאים ומשפיענים בעלי חשיפה רחבה.

אחרי תקופה ארוכה של עצבות החורבן ומנהגי אבלות, ובדיוק שבוע אחרי ט' באב, מגיע אלינו באמצע החודש, חג שכולו אהבה! בפרק מיוחד משוחחים מלכה פטיורקובסקי וליאור פרי על שמלות לבנות, ריקודים בכרמים ועל הרבה עבודה קשה. נדמה שהדרך הטובה ביותר לתקן את השבר, היא בנייה של אהבה. 

חג אהבה שמח 

לקראת צום י"ז בתמוז, משוחחים ליאור פרי ומלכה פיוטרקובסקי על הדברים שפירקו אז, טרם חורבן הבית, את החברה. על מנהיגות מנותקת מעם, על פערים כלכליים וחברתיים גוברים ועל מלחמות פנימיות. השיחה אולי מתארת את ירושלים של לפני 2000 שנה, אך אולי רלוונטית גם להיום?

"דור שבן דוד בא בו - תהיה האמת נעדרת ואנשי הגבול יסובבו ולא יחוננו". משפט שמופיע בתיאור מעט מוזר בתלמוד, מקבל לחן וחיים חדשים ביצירה מוסיקלית ייחודית שנרקמת בעיר שדרות. מי הם אנשי הגבול, ומה אפשר ללמוד מהם? ליאור פרי וניצן בר קמה משוחחים על הטקסט התלמודי ומשמעותו לימינו, על אנשי הגבול, על יצירה ובעיקר מנהיגות בתחום התרבות וכיצד היא השפיעה על העיר שדרות באחת התקופות הקשות שלה.

לקראת יום ירושלים, עולים נילי טל וליאור פרי בשער הגיא של ימינו אבל מדלגים במחשבות בין 1948 ל1974 ובחזרה לימינו. משוריינים ואנדרטאות מצד אחד וכתובת גרפיטי מסתורית מצד שני מעוררים שיחה על זיכרון, הנצחה, דמות הפלמ"חניק, שלמה ארצי ופסטיבל הזמר והפזמון.

מהי מסורת? מתי ולמה אנחנו משתמשים בה? מה המטרה של מסורת בחיים שלנו? האם היא יכולה להשתנות והאם אפשר ניתן לחיות בלעדיה?

ליאור פרי משוחח עם איתמר לפיד, ממובילי בית המדרש לרבנות ישראלית ומייסד הישיבה החילונית בנטור, על המשמעות של המסורת בחיים שלנו ועל האחריות שיש לנו, עליה. 

מברית מילה ונישואים, ימי הולדת ותחילת כיתה א', לטקס הנפת הדגל או הדלקת המשואות. טקסים מלווים אותנו כיחידים וכחברה. אבל מהו טקס? מה תפקידו בחיינו? ומדוע אנחנו זקוקים לטקסים? ליאור פרי וד"ר רני יגר מנהל מרכז הטקסים לומדים יחד איך בונים טקס טוב ונותנים לנו את הכלים להצלחה. 

זהו פרק רביעי בסדרה על משבר האקלים.
בשיחה עם ד"ר שרון בר דוד, חוקרת מדיניות החוץ של סין באוניברסיטת בן גוריון, בוחן ליאור פרי את משבר האקלים מזווית גיאופוליטית; אחרי שהפכה סין לאיזור תעשייה עולמי מזהם, היא מאמצת מדיניות אקלים משמעותית שמיטיבה עם אזרחיה. האם שינויים דרמטיים כאלה יכולים להתרחש רק במשטרים לא דמוקרטיים או שיש למדינת ישראל מה ללמוד מסין?