"ואם אי פעם אמות טרם זמני/ אני רוצה שתחגגו את החיים/ ולא תתאבלו על מותי./ שתקומו כל בוקר עם חיוך וגעגוע בלב/ ולא תיתנו לאף שנייה מחייכם להתבזבז./ תעריכו כל רגע קטן/ ומדי פעם תחייכו לעננים/ אני אהיה שם". עדי אודיה ברוך ז"ל מקריית נטפים הייתה צלמת בכל מהותה. לצד הציור והצילום, היא גם כתבה - מילים, אמרות, שירים. בצבא היא רצתה להיות צלמת צבאית, ואת האכזבה שהיא הרגישה כשלא התקבלה לתפקיד היא תיעלה למצוינות בתפקיד אחר - סמלת מבצעים. בבוקר שבעה באוקטובר, אביה הוקפץ למילואים - והיא לא. היא התעקשה והפכה כל אבן כדי לקבל צו 8, ואכן הצליחה. ב-12.10 אביה הסיע אותה בטרמפ למילואים במודיעין, ומשם המשיכה בנסיעה לשדרות - כשבדרך פגעה רקטה ליד הרכב, ורסיס ממנה פגע בראשה של עדי, והרג אותה. כחלק מפרוייקט "שבעה שירים באוקטובר" של גלצ וגלגלצ בתמיכת מפעל הפיס, השיר "בין העננים" הגיע לידיה של שרית חדד, אחד מיני המון שירים שעדי כתבה במחברות ובתיקיות סודיות שנמצאו לאחר מותה במחשב שלה.