לקראת מה שמסתמן כשבוע המחאה הגדול מהשבעה באוקטובר, ד"ר רני ברנע, נוירולוג בכיר ומזכיר האיגוד הנוירולוגי בישראל, על הממשלה שבמשך שנים מוחקת ושוחקת את מוסד המומחיות והמקצוענות בכל תחומי חיינו ומעדיפה אינטרסים פוליטיים.

מדינת ישראל מדממת. לראשונה מקום המדינה, נראה שהפלא הזה מדינת היהודים בסכנה ממשית. הנס הזה שקרה כאן ב-75 שנים הוא לא מקרה. הוא ביטוי של תפיסה חברתית ומדינית, של סולידריות, של חופש מחשבה, של מצוינות ויצירה ושל מקצוענות. אנשים שמקדישים את עצמם למען החברה ללא פשרות. לפני המוות והכאב של שבעה באוקטובר, חשבנו שכל העניין של ההפיכה המשטרית הוא הפרת האיזון בין רשויות המדינה. רשות מחוקקת, רשות מבצעת ורשות שופטת שהרפורמה המשפטית ניסתה להגביל. אבל זו לא כל התמונה. למדינה מודרנית ודמוקרטית שרוצה שגשוג וחיים טובים לאזרחיה, יש חוזה בין האזרח לרשויות המדינה. המדינה תדאג לאזרחים והאזרחים יתרמו את חלקם, בשירות צבאי או אזרחי, בעבודה ובמיסים. אבל יש חוזה נוסף, בלתי כתוב, שלפעמים נראה לנו טריוויאלי, והוא עמוד תווך של החברה. קוראים לו מקצוענות. אנשים שפועלים למען הציבור, כמו שופטים, רופאים, פסיכולוגים, מורים, נשות ואנשי מקצועות הבריאות של הגוף ושל הנפש, כלכלנים ועוד ועוד, מתחייבים למעשה בפני החברה לפעול למען הטוב הכללי והאינטרס הציבורי, שמתבססים על מדע, על נתוני אמת ועל דיון יסודי ומעמיק ללא ניגוד עניינים. החברה מצידה מעניקה לקבוצה המקצועית, הפרופסיה, את הזכות להחליט מי נכנס אליה, מי רשאי להיקרא רופא, מי רשאי להיקרא שופט, מי רשאי להיקרא פסיכולוג, ואת הסמכות לקבוע את הסטנדרט המקצועי ואת הקוד האתי שלה. במשך קרוב לעשר שנים, באופן שיטתי, עסוקים חברי הממשלה הנוכחית והעומד בראשה בשחיקה ומחיקה של הדרג המקצועי בכל תחומי החיים. כלכלה ובנקאות, משפטים, ממשל ומנהל, חינוך, אקדמיה, רפואה, בריאות הנפש ועוד ועוד. ההתנהלות שלהם, ואני מצטט את המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, ״מבטאת תפיסה שגויה לפיה הדרישה לבסס תשתית מקצועית, היא דרישה טכנית ולא סוגיה מהותית עבור האינטרס הציבורי.״ או במילים אחרות, אף אחד לא יגיד להם מה לעשות. הם נבחרי ציבור, אז מותר להם הכל. גם לקבל החלטות המנוגדות באופן קיצוני ובלתי סביר לדעת הדרג המקצועי. והדוגמאות הן רבות רבות. מפקח בנייה ללא השכלה הנדסית, אלא רק שיהיה מוסמך לרבנות. כן, זה אמיתי. מטפלות בריאות הנפש ומקצועות הבריאות, שאינן בוגרות אוניברסיטה, אלא סמינר בלתי מפוקח שממומן על ידי עסקנים. ביטול מס הסוכר והסיגריות האלקטרוניות בניגוד לדעת המומחים. ביטול הסמכות של הייעוץ המשפטי במשרדי הממשלה. ניסיון ההשתלטות על הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כדי להציג רק נתונים שנוחים להם. ניסיון לשנות את מבנה המועצה להשכלה גבוהה, בכדי שתתמוך במוסדות חינוך בעלי אג'נדה פוליטית ברורה. ותמיכה במוסדות המחנכים להתבדלות ולא להשתלבות בחברה עובדת. מדובר באידיאולוגיה סדורה של חיסול מוסד המומחיות והמקצוענות בכל תחומי החיים, והמרה שיטתית של עמדות מומחים באינטרסים פוליטיים. ומהשבעה באוקטובר, המחדל הגדול ביותר בהיסטוריה של מדינת ישראל, אנחנו עדים להתפרקות של החברה והשירותים לאזרח. שירותי הרווחה, בריאות הנפש, המצב הכלכלי ההולך ומדרדר, ועוד לא הגענו לתחתית. מי שמחזיק היום את המדינה, אלו אזרחים חדורים שנלחמים על הבית, בשירותי הביטחון ובארגונים האזרחיים שקמו. אבל מי שמנהל אותנו ולכאורה מוביל את המדינה, מקצוענות עבורו היא מילה גסה, משום שהוא פועל רק לפי אינטרסים פוליטיים צרים, ובכך ממשיך להחריב ולפרק אותנו. הם צריכים ללכת הביתה.