את נגה הכרתי לפני שנה באשפוז.

במשחק היכרות ששיחקנו דאז,

שאלתי אותה מה היא הייתה לוקחת לאי בודד אילו יכלה לקחת איתה שלושה פריטים בלבד-

"אקדח וכדורים" היא ענתה ללא מצמוץ, ללא שום התלבטות,

מוותרת על הפריט השלישי.

כיום, האובדנות והדיכאון איתם נגה מתמודדת- משנים את צורתם לזיכרון כואב של טראומה, לאחר 12 שנים בהם לא זכרה דבר.

ואל תטעו- הם עדיין קיימים;

האובדנות, הדיכאון, הערפל.

אך לאט לאט, בצורת פירורים של אותו זיכרון מעומעם,

העשן מתפזר, מפנה מקום

לילדה קטנה בת 9 להתקיים.

אזהרות טריגר- תקיפה מינית, אובדנות, דיכאון.