*ויהיו (4)*

וזהו שחז"ל קראו אותו ית' בשם הקב"ה ולא בשאר שמות וכינוים כגון רחום כו' כי כל השמות וכינוים הם על שם התהוות הפעולה הנמשכת מאתו ית' ואפילו שם הוי"ה הוא על שם שמהוה מאין ליש, מה שאין כן שם קדוש מורה על עצמותו שהוא קדוש ומובדל שאינו מתלבש תוך עלמין וקדוש ברוך הוא אין סוף המתלבש תוך ז"א דאיהו וגרמוהי חד (ועמ"ש מזה ע"פ צאינה וראינה). ואהבה הבאה מבחי' זו נקראת קדושה לשון נוקבא שמקבלת מקדוש כמ"ש ואל אישך תשוקתך (ע' ברע"מ פ' אמור דף צ"ג א' ובפרדס ערך קדוש ועמ"ש ע"פ ראשי המטות בענין פי' קדושה זו ואיך פרישות מביאה לידי קדושה כו'). והנה בחינת אהבה זו שנקראת בשם אות ברית הנ"ל אינה באה להתגלות אלא על ידי כריתת ערלה החופפת ומכסה כו' כמו שכתוב ומלתם את ערלת לבבכם* (ועמ"ש מזה ע"פ ראה אנכי). וערלה אינו לשון אוטם אלא ל' כיסוי וכו'. והוא בחי' אהבה רעה בתענוגות בני אדם אף שהוא בהיתר רק שהוא בחמימות והתלהבות התאוה כו'