שמעו סיפור

מזה עשרים שנה שתא"ל (במיל') רן כוכב, לשעבר מפקד ההגנה האווירית ומפקד יחידת החץ, עוסק בפיתוח והפעלת מערכת ההגנה הישראלית נגד טילים בליסטיים, זו שהוכיחה עצמה במהלך המלחמה וביתר שאת בעימות מול אירן. ביום בו המערכת נמסרת לגרמניה בעלות דמיונית של 3.5 מיליארד דולר – עסקת הייצוא הביטחוני הגדולה בתולדות ישראל – הוא מדבר עם איתי אילנאי על תחושת הגאווה, אבל גם על החששות שצריכים להדאיג את אירופה לקראת אפשרות של עימות מול רוסיה. "במידה מסוימת, אנחנו כבר בעיצומה של מלחמת עולם שלישית".

ביקור בברלין ופגישות עם פוליטיקאים, גורמי ממשל ועיתונאים, חושף את מצבה המורכב של אירופה בכלל ושל גרמניה בפרט: תקציבי עתק מופנים לרכש ביטחוני אבל מבוזבזים כלאחר יד, הממשלה רוצה להגדיל את הצבא אך מגלה שהאזרחים חסרי מוטיבציה להתגייס, וכולם מדברים על 2029 כעל השנה בה תפרוץ מלחמה עם רוסיה - בזמן שפוטין כבר מפר את הריבונות של נאט"ו כמעט מדי יום. עורך חדשות החוץ דודי קוגן וכתב התחקירים איתי אילנאי, שחזרו מודאגים מגרמניה, בשיחה על מלחמת רוסיה-אירופה, שאולי בכלל כבר התחילה, ואיך היא קשורה להשפלה של זלנסקי בבית הלבן.

איתי אילנאי מארח את סא"ל (מיל') דודי סימן טוב, סגן ראש המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין, ואל"מ (מיל') ד"ר עופר גוטרמן, חוקר בכיר במכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין ולשעבר העוזר למודיעין של המזכיר הצבאי לראש הממשלה

במשך עשרות שנים בנתה אירן את תוכנית הגרעין שלה, ובתוך 12 ימי מלחמה עם ישראל, התוכנית הזו נפגעה אנושות. ובכל זאת, עדיין מוקדם לדעת אם היכולת של אירן לפרוץ לפצצה נשללה לחלוטין, והיכן ברחבי מדינת הענק מוסתר האורניום המועשר שעוד עלול לעשות לישראל, ולעולם כולו, כאב ראש לא קטן. 

דודי קוגן, עורך דסק החוץ, ואיתי אילנאי, כתב התחקירים של "ישראל היום", מנסים לפרק את תוכנית הגרעין האירנית לסך מרכביה, להבין כיצד בנתה ישראל את המכה הצבאית על פרויקט האטום, ולשער מה צופן לנו העתיד במלחמה מול אירן. 
בין היתר נעסוק בייחודיות של תוכנית הגרעין האירנית, בהתאמות הקריטיות שנעשו באמ"ן בשנים שקדמו לתקיפה, בחשיבותו של מבצע "נרניה" לחיסול מדעני הגרעין, בזהותם של קציני המודיעין שבנו את תכוניות המתקפה, ובחשיבותו של מבצע ההונאה שקדם למכת הפתיחה באירן, וכלל תיאום בין משרד ראש הממשלה לבית הלבן.

אל"מ (במיל) שמיל לוי, שדם חום של חטיבת "גולני" זורם בעורקיו, בילה את כל הקריירה הארוכה שלו בארץ הארזים. הוא לחם במלחמת לבנון הראשונה כמפקד מחלקה וסיים אותה בביירות, שימש כסגן מפקד החטיבה המזרחית באזור הביטחון, ובסוף שנות התשעים מונה לסגן מפקד היק"ל, יחידת הקישור ללבנון, שניהלה קשרים הדוקים עם אנשי צד"ל של הגנרל אנטואן לאחד. ב-24 במאי 2000, מצא עצמו לוי נועל את השער בגבול בין ישראל ללבנון, אחרי 18 שנים בהן שהה צה"ל באזור הביטחון. 
בשיחה במלאת 25 שנה לנסיגה ההיא, מגולל לוי מבפנים את תולדות אזור הביטחון, מספר על הקשר המיוחד ואחוות הלוחמים שנרקמו עם אנשי צד"ל, ומגלה מה היה חלקו של גנץ, אז מפקד היק"ל ולימים הרמטכ"ל ושר הביטחון, בכרוניקה של הנסיגה הבהולה מדרום לבנון.

ההזדמנויות שהוחמצו לתקוף את מתקני הגרעין האיראניים, איך יגיב טראמפ לתקיפה ישראלית כעת, מה אנחנו לא יודעים על תוכנית הגרעין של טהרן - והאם באמת מדובר בסכנה קיומית לישראל או שקצת הגזמנו • בעבודת המחקר המקיפה ביותר שנעשתה בתחום, ערן חרמוני מנסה לפצח את סודות הגרעין ולענות על השאלה: האם בידי האייתוללות כבר יש למעשה פצצת אטום?

דוקטור נועם פיינהולץ (44), סטוריטלר עסקי, מרצה ואיש רדיו בריאיון סוחף על סיפורים, בינה מלאכותית, הופעה מול קהל ונאומי פוליטיקאים.

"אין לי סיפורים. אני כאילו איש משעמם", מצהיר על עצמו ד"ר פיינהולץ, "כשלמדתי קולנוע וכולם הלכו למסלולי תסריטאות והפקה ויצרו את הסרטים שלהם, אני הלכתי למסלול ניתוח. הסתכלתי על הסרטים של אחרים ופרקתי את המכניקה שלהם, זה תמיד מה שהדליק אותי". בשוק העסקי עזר פיינהולץ בשנים האחרונות למאות חברות וסטארט-אפים לספר את סיפוריהן. בין שעות הטיסה שצבר, עבד פיינהולץ עם חברות פארמה, חברות ביטוח וסייבר, עם נטפים, צים, בנק הפועלים, אל על, WIX, Waze  ועם חברות ביטחוניות שאת שמותיהן אסור לחשוף. בעקבות מפגשים מרתקים אלו הוא חיבר את הספר "סטוריטלינג" בהוצאת "קוראים", אשר יצא לאור החודש.

"כשאתה מצליח לשכנע מישהו זה סיפור טוב, לא משהו שמשכנע את המשוכנעים. אני חושב על כל מי שהוא לא ממצביעי הליכוד, או מהצד הזה של המפה הפוליטית, נדמה לי שכבר המון שנים אף אחד לא משתכנע מביבי נתניהו. הוא לא מצליח מהמצאות הסיפורים למשוך אף אחד".  

מה דעתו על התנהלות מטה החטופים בעולם מסיפורי הסיפורים ומהו טיפ הזהב שלו לסטוריטלינג? האזינו לפרק כאן.

הבחירות בגרמניה יערכו ביום הראשון הקרוב. שוחחנו עם נציגנו בגרמניה ניסן שטראוכלר על עליית הימין הקיצוני ועל מי שככל הנראה יהיה הקאנצלר הבא. עם כתב החוץ דוד ברון שוחחנו על איך המפה הישנה של גרמניה עדיין מעצבת את דפוסי ההצבעה במדינה.

סגן אלוף במילואים עמר דנק, ששימש כנווט קרב במשך 31 שנה ועסק גם בשורה ארוכה של תפקידי מטה הקשורים להפעלת הכוח האווירי של מדינת ישראל, נותן הצצה למאחורי הקלעים כיצד פועל חיל האוויר.

מפקדי צה"ל הבכירים, מהרמטכ"ל ומטה, מעדיפים להתייחס לאירועי ה-7 באוקטובר במילה אחת: כישלון. כלומר אירוע רע, אבל כזה שאפשר גם ללמוד ולצמוח ממנו. ד"ר כרמית פדן, העוסקת במחקר וייעוץ לארגונים בתחומים של חוסן לאומי, מנהיגות צבאית ויחסי צבא-חברה בישראל, מסבירה מדוע "שיח הכישלון" בצה"ל מרכך את אחריות המפקדים, מייצר חוסר אמון בין הדרג הנמוך לבכיר, ומה כל זה אומר על אשמת הרמטכ"ל או הצורך שלו להתפטר מתפקידו.