רובנו חזרנו היום לעבודה אחרי חופשת חג ארוכה אבל לא כולנו חזרנו לעבודה באותם התנאים.

ידעתם שגם עכשיו, שיעור התעסוקה מהבית של תושבי הדרום נמוך בכ-8% משיעורי התעסוקה במרכז? ועוד לא דיברנו על הצפון.

חנה רדו, סטרטפיסטית חברתית, על חוסר השוויון התעסוקתי בין המרכז לפריפריה ומה צריך כדי לתקן את הפער.

טקסט הסרטון המלא

למה היום, כשכבר הבנו שהתעסוקה מרחוק היא פתרון ישים ואפקטיבי, מעסיקים מהמרכז לא נותנים אפשרויות תעסוקה מרחוק לאנשי מקצוע מהפריפריה? בגדול, כי הם יכולים. שיעור העובדים מהבית בדרום הארץ לדוגמה, נמוך ביותר מכשמונה אחוזים משיעור העובדים מהבית בשאר הארץ, לא כולל הצפון כמובן. הדבר הזה לא מפתיע בכלל לצערי. תושבי הפריפריה נמצאים במצב בו הם חייבים לעבוד, או באזור מגוריהם ללא אפשרויות מגוונות, או לוותר על תנאים נוחים ולנסוע לעבודה שנמצאת אומנם במרכז, אך במרחק שעתיים לפחות. רובם יבחרו באופציה הראשונה כדי לאפשר חיי משפחה ואוויר לנשימה, גם אם מדובר בהתפשרות. ואלו שיבחרו באופציה השנייה, פשוט יטבעו בעבודתם. למה לא לאפשר להם גם וגם? ולמה כאשר מדובר באנשים שכבר גרים במרכז הארץ, הגמישות היא הרבה יותר גדולה? לצערנו, עדיין קיימת אפליה בתפיסה של אנשי הפריפריה בישראל. מעסיקים יעדיפו לתת תנאים נוחים לאדם שגר עשר דקות מהמשרד, מאשר לשמוע על האפשרות להעסיק מרחוק אדם, שגר בפריפריה. תפיסה לא הגיונית ולא מבוססת שאנחנו חייבים לשנות. מעסיקים ממרכז הארץ חייבים להתעורר. למה? כי תושבי הפריפריה מספקים איכות עבודה גבוהה ומקצועית, כמו תושבי המרכז, ולכן ראוי לתת להם את ההזדמנות להוכיח את עצמם גם מרחוק. התעסוקה מרחוק מונעת נסיעות ארוכות, מעייפות ומזהמות. בלי המעסיקים מהמרכז למליוני תושבי הדרום והצפון, אין סיכוי והפער החברתי-כלכלי בין המרכז לפריפריה רק ימשיך ויגדל. כל שיש לעשות הוא לפתוח את הראש, את הדלת ולהתגמש. למדנו כבר שזה אפשרי. כמעסיקה וכבעלת מיזמי תעסוקה רבים בכל הארץ, אני כמובן מבינה את הטענות שגם ההגעה הפיזית למשרדים והפגישות הפרונטליות עם הקולגות הן חשובות. אבל קצת גמישות וקצת היברידיות לא תזיק. כשמאפשרים לאדם מוכשר מהפריפריה לעבוד בעבודה טובה ומאוזנת, בה הוא יכול לקום בבוקר ולהתרכז בעשייה ולא במה שמסביב, הוא יעשה את הכי טוב שלו וכולנו נצא הכי מורווחים. מניסיון. זה הזמן של המעסיקים והחברות הגדולות, להשקיע לטווח הארוך ולאפשר לתושבי הדרום והצפון להתפרנס. ולמה לא להקים עוד מקומות עבודה בפריפריה? שאלה טובה. זו בעיה שאני מסייעת לפתור כבר 15 שנים. מדינת ישראל מצוינת בהעברת סכומי עתק עבור הקמת הכשרות לתושבי הפריפריה וברחבי הארץ, לכן כסף והכשרה המקצועית הם לא החסם. אם המדינה והמעסיקים לא יתעוררו ויפעלו כדי לקדם הזדמנויות תעסוקה עבור תושבי הדרום והצפון, אנחנו נשאר באותו מקום ממנו רק נתדרדר. נגדיל את הפערים ונפסיד כולנו. והמרכז יישאר במרכז ללא הפריפריה.