המשנה באבות מספרת על רבי יוסי בן קיסמא שפגש אותו אדם בדרך ושאל אותו לשלום. רבי יוסי החזיר לו שלום ומתוך החזרת השלום הוא הבין שהוא אדם גדול, פנה אליו בתואר 'רבי' ואף הציע לו להתגורר בעירו וללמד אותם תורה בתמורה לתשלום של אלפי דינרי זהב. רבי יוסי סירב משום שהוא חפץ לגור במקום תורה.

מדוע רבי יוסי סירב לבקשת השואל? אדרבה, היה עליו להסכים משום שזו הזדמנות להפיץ תורה בעיר שאין בה תלמידי חכמים. התשובה לכך נעוצה בערכים שחשובים לאותו שואל. הוא חשב שהחיים שווים דינרי זהב ולכן זה מה שיגרום לרבי יוסי להסכים לעקור ממקומו.

במהלך השיחה נרחיב בנקודה זו ונבין שיש ערכים שלבני הישיבה נראים כמובנים מאליהם, אך כאשר יוצאים מהישיבה פוגשים אנשים בעלי סולם ערכים שונה ואף מנוגד לערכי התורה.

למרות זאת, עלינו להתייחס אליהם בכבוד ולא לפגוע בהם.

מהפכת ה-AI היא לא פחות דרמטית ממהפכות קודמות כגון גילוי החשמל, המצאת המכונית והמחשב, ששינו את המציאות בה אנו חיים מבחינה קיצונית. האם השינויים האלה בהיסטוריה האנושית הם רצויים או בלתי רצויים? לאדם הערכי בכלל ולאדם המאמין בפרט שאלה זו חשובה לאין ערוך. במהלך השיחה נשמע כיצד ניתן להוציא מפסוקי התורה את היחס הנכון לתגובה למהפכות, נבחן את התועלת והנזק, ונבין שאלו צעדים חשובים לקראת ימות המשיח כפי שהרמב"ם מתאר.

בשיחה שניתנה בעקבות מאורעות התקופה מסביר הרב סבתו כי יש ללמוד מה ההתייחסות הנכונה לאירועים בעלי משמעות חשובה ולעיתים היסטורית שמלווה ברגשות סוערים אמיתיים. התייחסות זו צריכה לכלול גם אזהרות, ובשיחה נעסוק בארבע התרעות חשובות שחייבות ללוות את המבט הנכון שלנו לאירועים הגדולים שאנו חווים כיום.

אנו נמצאים בימים מיוחדים שכמותם לא היו הרבה בתולדות ישראל. הגאולה כבר ממשמשת ובאה, אך יש לנו מספר שאלות ותהיות על האופן שבו היא מתבצעת: מדוע מאז ששבנו לציון אנו חווים רצף בלתי פוסק של מלחמות? האם אומות העולם צריכות להעריץ אותנו בגלל כוחנו הצבאי, כלכלי וטכנולוגי ולא בגלל הרוחניות שלנו?!

במהלך השיחה נענה על שאלות אלו לאור דברי חז"ל במסכת שבת ועבודה זרה. נבין שמלחמות הן הכרחיות לתהליך הגאולה, והתפעלות העולם מההצלחה החומרית שלנו היא השלב הראשון.

האם מי שאין תוכו כברו יכול להיכנס לבית המדרש? באילו מקרים יש לחיצוניות ערך והיא אף נצרכת ובאילו מקרים היא עלולה להזיק? במהלך השיחה נסקור מגוון דוגמאות מהחברה שאנו חיים בה, ונראה מתי החיצוניות עוזרת להשיג את העבודה על הפנימיות ומתי היא גורמת לאדם להרגיש פטור מכך.

מה המשמעות לכך שהשכינה לא יורדת למטה מעשרה טפחים והאדם לא יכול לעלות למעלה מעשרה טפחים? איך כל זה קשור לגובה הסוכה? במהלך השיחה נראה מספר הסברים למשמעות מימרא זו, ונבין האם יש דעה אחרת שחולקת על הסבר התלמוד הבבלי.

מהו חטא המרגלים של ימינו? האם יש דבר כזה לשון הרע על מגזרים שלמים? בשיחה נעסוק בחטא הוצאת דיבת הארץ כפי שהוא משתקף ממקורות שונים, ובכיוונים שונים שהוא מגיע אליהם. נציג את החומרה הגדולה שבדיבור נגד ציבורים שלמים בארץ, ואת הדרך הנכונה להעביר ביקורת ולנהל מחלוקת.

בשנה שלנו משובצים ימים מיוחדים, רגלים, וימי שמחה ואבל. בימים הללו אנחנו מתייחדים באווירה ובמצב רוח מסוים, ובשגרה אנו חיים את היום יום. בשיחה נדבר על כך שצריך לשאוב מכל חג לימות החול, ועל החשיבות הגדולה של ימי השגרה. נתמקד במסרים הגותיים ונפשיים שישארו איתנו מימי הפורים.

שנה שעברה אחרי שמחת תורה נשמעו אמירות המשוות את חמאס לעמלק, האם חמאס הוא עמלק? מה עניינו של עמלק ומדוע מכל אויבנו דווקא איתו יש לנו מלחמה 'לדור דור'? האם המונח שנאמר על עמלק "ולא ירא אלקים" מלמד על קלקול מוסרי או קלקול אמוני? לאורך השיחה נקשר את הדברים למאורעות השעה ולאירועי שמחת תורה.

דף מקורות:https://www.ybm.org.il/Admin/uploaddata/LessonsFiles/Resource/23089.pdf

הראשונים הראו איך צריך לשקול את כל המעשים היומיומיים של האדם כדי שישמשו לעבודת ה'. בשיחה נתמקד בהיבט החברתי והלאומי. בחירת מקצוע והרצון לתרום לעם ישראל במה שאדם עוסק בו רוב שעות היום יכולים להיות עשייה גדולה לשם שמים.