ביום הולדתו העשירי של זאב ארנון, בחודש מארס 1944, בעודו צועד לעבר ביתו בבודפשט שבהונגריה הבחין לראשונה בשיירה של הצבא הגרמני. זה היה האות לימים רבים של אימה ופחד שתמו רק עם הכיבוש הסובייטי את העיר כעבור כשנה. אבל אחד הזכרונות שזאב נושא עימו מאותה תקופה היה דווקא אחרי סיום המלחמה, כאשר שלטונות המנדט הבריטי גירשו את נוסעי ספינת המעפילים שבה הפליג לארץ למחנות בגרמניה. התנאים שם, הוא מספר, החזירו את העולים לסיוטי מחנות הריכוז, שאותם הצליחו לשרוד. סמל שיר לרון מביאה את סיפורו.