בפרק הרביעי של ספריית בבל אירחתי את המשוררת והפסיכולוגית רות נצר לשיחה על "הספר האדום" של קרל יונג. דיברנו על המוות הסמלי שחווה יונג ושהוליד את הספר המשונה הזה, על טכניקת הדמיון האקטיבי שפיתח כדי לצלול למעמקי נפשו ועל הדמויות המיתולוגיות והבדויות שפגש שם בנבכי תודעתו. ניסינו לענות על השאלה מדוע בחר יונג לא להוציא לאור את הספר שהוביל אותו לפתח את תורת הנפש המהפכנית שלו, "הספר האדום" שראה אור כמעט חמישים שנה לאחר מותו ושהפך בן-לילה לסנסציה עולמית.

"דורנו מחפש מעיין חיים חדש, אני מצאתי מעיין כזה ושתיתי ממנו ומימיו טעמו לי".