הפעם ישבתי עם האורחת שלי מבקרת הספרות עלית קרפ לדבר על הספר שהרס לי דייטים אינספור, הרומן השטני שבתקופה מסוימת היה האהוב עליי בעולם, 'לוליטה' מאת הסופר, המתרגם ורודף הפרפרים ולדימיר נבוקוב. דיברנו על הסיכון שבקריאת רומנים כאוטוביוגרפיה חבויה של המחבר, על מה שמבדיל בין יצירת מופת לספר שהוא פשוט נחמד מאוד, על מהו הנושא שמסעיר ומרתק את כל הסופרים הגדולים, וגם, לסיום, למה יש המתעקשים להשתמש עדיין בשם לוליטה כדימוי לנערה פתיינית - הדבר האחרון בעולם שאליו התכוון נבוקוב בכתיבת הרומן הגדול שלו.