בפרק הזה פגשתי את חגי לדרר, סגן מנהל אגף בחטיבה לביקורת תחומי חברה ורווחה במשרד מבקר המדינה. הוא גר בדולב, נשוי ואב ל5. חגי היה שותף מרכזי לתהליך ארוך של כתיבת דו"ח ביקורת על מערך הקבורה בישראל. הביקורת החלה בשנת 2018 והממצאים פורסמו בשנת 2020. בפרק שוחחנו על תהליך הבקרה ועל ממצאי הדו"ח והמעקב אחר היישום שלהם.

על המבנה הכלכלי של הקבורה בישראל, או במילים אחרות... כמה זה עולה?ו למה?אם רק היה לי שקל על כל פעם ששואלים אותי..."כמה עולה קבר"? כדי לענות על השאלה הזו, נפגשתי עם הכלכלן בועז סופר. בועז נשוי ואב לארבעה נשוי לשרון וגר במצוא. הוא כיהן כסמנכ"ל בכיר לתכנון וכלכלה ברשות המיסים וכיום הוא בעליו של משרד יעוץ המתמחה ברגולציה כלכלית. במסגרת זו ליווה בשנים האחרונות את פורום חברות הקדישא וגם חברות קדישא פרטניות וייעץ בהיבטים כלכליים אסטרטגיים. בשיחה שלנו סקרנו את המבנה הכלכלי של הקבורה בישראל וגם הסברנו מה בחינם?, מה עולה כסף? ולמה?

אחת הדמויות המרתקות בעולם הקבורה בישראל היא דמותו של הרב יעקב רוז'ה, הוא חבר מועצת הרבנות הראשית ויו"ר ועדת כבוד המת, סא"ל במיל. ברבנות הצבאית, רב חברה קדישא תל-אביב ועד לאחרונה כיהן בתפקיד הרב של המכון לרפואה משפטית. הוא נשוי ואב לבנות, נכדים ונינה. הרב רוז'ה נחשב בשנים האחרונות, לסמכות ההלכתית בנושאי קבורה בישראל. הוא עסוק בשאלות הלכתיות ומוסריות הקשורות לזיהוי ולקבורת נפטרים אזרחיים וצבאיים שמופנות אליו מהארץ ומחוצה לה.מהכרות אישית עם הרב אני יודעת שהוא איש רגיש מאוד ורגישותו הרבה ניכרת בפסקי ההלכה שלו. הוא מסור מאוד ועונה לשאלות ובעיות שמופנות אליו בכל שעות היממה.גם הפעם שאלתי את עצמי כיצד הגיע לעיסוק בתחום כל כך לא שגרתי.מיד עם תחילת השירות שלו פרצה מלחמת יום הכיפורים, בפרק תוכלו להאזין לעדות מצמררת מהימים ההם. בין השאר, כיצד טיפלו בחללי המלחמה ההיא ואילו לקחים הופקו מאז? מה היו ההשלכות הנפשיות על מי שזה היה התפקיד שלו ואיך מתמודדים, עם הזיכרונות שנים רבות אחרי?אזהרה הפרק מכיל תכנים קשים להאזנה.

לקראת יום הזיכרון לחללי צה"ל רציתי ללמוד על ההתמודדות עם אובדן חיי אדם בעולם הצבאי. איך מבשרים למשפחות את ה"בשורה המרה", שברגע אחד מרסקת את עולמם ומשנה אותם לעד? מי האנשים המיוחדים שנושאים בתפקיד הזה? כיצד מכינים אותם? למה צריך לשים לב ברגע גורלי כזה? מהי מערכת התמיכה הריגשית במבשרי הבשורה? והאם אפשר לצפות את תגובת המשפחה ולהתכונן אליה מראש? על העולם של מחלקת נפגעים בצה"ל שוחחתי עם אל"מ במיל. דפנה הררי, דפנה בת 57 נשואה+3 וסבתא. מאחוריה שירות בן 28 שנה בתפקידה האחרון שירתה כראש מחלקת נפגעים בצה"ל.עם שחרורה כיהנה כמנכ"לית עמותת אתגרים ובשנים האחרונות מרצה ומרכזת הכשרות בבית הספר המרכזי להכשרת עובדי רווחה. מנחה ומלווה קבוצות בעמותת "מסע שחרור".

האם קרה לכם שרציתם לצחוק באמצע הלוויה? או בזמן שבעה? מסתבר שזה נורמלי! למה זה קורה? איך הומור יכול היות כלי להתמודדות עם אובדן? למה טרגדיה + זמן=קומדיה?במסגרת עבודתי גיליתי שאנשים שהעיסוק שלהם באובדן הוא יום יומי, נוטים להשתמש בהומור שחור. למה זה קורה והאם זה מועיל? האם יש מחקרים שחקרו את התופעה? והאם יש הבדלים מיגדריים. בפרק הזה שוחחתי עם אורי פיינטוך יליד ירושלים, הוא גר בקטמון בירושלים עם רעייתו ושני ילדיו. אורי הוא דר' למדעי המוח והוא עבד כ 15 שנה בבי"ח הדסה במחקר ביישומי טכנולוגיה בשיקום, ובמקביל לימד בפקולטה לרפואה. כיום אורי מוביל את מיזם "לומדים לצון" ובו הוא מציג לקהלים שונים את חשיבות הצחוק וההומור בעבודה, במשפחה ובמעגל החיים.

על מנהרות הקבורה הענקיות שנחצבו בהר המנוחות בירושלים.הלכתי לפגוש את חנניה שחור לשעבר מנכ"ל החברה קדישא קהילת ירושלים, שאותו אני מכירה כבר עשרות שנים, אבל מסתבר שאף פעם לא ידעתי כיצד הגיע לעסוק בקבורה, שוחחנו מעט על כך שהעיסוק בקבורה הרבה פעמים רבות עובר כמסורת מדור לדור בתוך המשפחה ושאלנו את עצמנו באיזה אופן הוא משפיע על הילדים שלנו? אבל בעיקר דיברנו על הפרויקט המדהים שחנניה יזם וביצע, שהוא גולת הכותרת של הקריירה המפוארת שלו, אני מתכוונת למנהרות הקבורה שנחצבו בתוך הר המנוחות, האזינו וגלו כיצד נולד הרעיון ומה היתה הטכנולוגיה החדשנית שאפשרה אותו.

בפרק היום נדבר על השתלת איברים, איך בדיוק יודעים מתי לפנות למשפחה ולבקש תרומת איברים? מתי מותר מבחינת הלכתית לקצור איבר ממי שעומד למות? מה קורה עם בני דתות אחרות? למה חשוב שמתאמת השתלות תהיה דווקא אחות? מיהו נאמן השתלה? וכיצד משפיעה תרומת איברים על ההחלמה מאובדן?האורחת שלי היום היא דר' תמר אשכנזי, היא מנהלת את המרכז הלאומי להשתלות-אדי כבר למעלה מ-20 שנה. היא אחות במקצועה ומנחת קבוצות תמיכה למשפחות שכולות. את הדוקטורט עשתה בתחום ״ההסתגלות לאובדן״ וגם כתבה את הספר "אבל- היום שאחרי"

בפרק היום נדבר על אתגר מעניין. איך מטפלים בתדמית של חברות הקדישא? הגופים שלא מעט אנשים נוטים לחבוט ולהצליף בהם בלשונם או דרך המקלדת הרבה פעמים שלא בצדק. איך משפרים ומרעננים את התדמית של האנשים השקופים שאנחנו פוגשים ברגעים הקשים בחיינו? אלה שעושים את העבודה שאף אחד אחר לא היה רוצה לעשות. איך מטפלים במפגש הזה של נותן שירות חרדי ללקוח חילוני? איך מסבירים לציבור את הדרישה הכפויה לגבות כספים דווקא ברגעים קשים?

לידה שקטה, היא לידה שאחריה חוזרים ההורים לביתם בידיים ריקות. למרבה המזל, בזכות הרפואה המודרנית, בימינו זו תופעה נדירה ולמעשה הרוב המוחלט של ההריונות מסתיים בלידת ילד בריא. בכל זאת למרבה הצער כחצי אחוז מהלידות מסתיימות בלידה שקטה. זו היא חוויה קשה וכואבת ליולדת ולסביבתה. בפרק הזה אני מארחת את עו"ד רות אופק, שתספר על הלידה השקטה שהיא חוותה ועל תהליך ההחלמה. נדבר על הפרידה של האם מהעובר אותו נשאה ברחמה ונספר על השינוי שחל בשנים האחרונות בנהלים העוסקים בטיפול ביולדת,בזכויות המשפחה ובהבאה לקבורה במקרה כזה.