
Sign up to save your podcasts
Or


"בחזרה למזרח התיכון" הוא הפודקאסט של מרכז משה דיין. במסגרת הפודקאסט אנו דנים בהיבטים שונים הקשורים למזרח התיכון לאורך כל ציר הזמן: עבר (היסטוריה), הווה (אקטואליה), עתיד (מגמות) – וכמובן מה שביניהם. בפודקאסט מופיעים חוקרים של מרכז דיין לצד אורחים מתחומים וממקומות שונים, כדי להבין כולנו ביחד: איפה אנחנו? איך הגענו לפה ולאן כל זה הולך?
בפרק הנוכחי דיברנו על נשים באיראן. בחנו מה היה מעמדן של נשים לאורך ההיסטוריה האיראנית, מה מצבן היום ומה מניע את גלי המחאות שקיבלו את הכינוי (המטעה, במידה) "מחאות הנשים"?
אורחות:
ד"ר ליאורה הנדלמן-בעבור, חוקרת איראן בכירה במרכז אליאנס ולשעבר ראשת המרכז, ומחברת הספר Creating the Modern Iranian Woman.
חנה ג'האן פרוז, מרצה וחוקרת איראן, יוצרת הפודקאסט "לגעת באיראן – לגעת בלב".
מנחה: ד"ר יהונתן פרנקו, חוקר במרכז דיין.
00:00 ㅤפתיחה
1:13 ㅤמקומה של האישה האיראנית לאורך ההיסטוריה
8:10 ㅤמעמד האישה בימי שושלת פהלוי
19:57 ㅤמקום הנשים בקבלת החלטות
25:32 ㅤהשפעת המהפכה האסלאמית ומלחמת איראן-עראק
44:35 ㅤמחאות בהובלת נשים נגד המשטר
52:11 ㅤהאם דרישות הנשים באיראן מהוות פמיניזם?
ערוץ בספוטיפיי ואפל פודקסט:
https://360tau.com/MosheDayanCenter_Spotify
https://360tau.com/MosheDayanCenter_ApplePodcast
_______________
"תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"א
פודקסט המדע הגדול והמגוון בישראל
• לאתר תל אביב 360 ◄ https://360tau.com
• תל אביב 360 בספוטיפיי ◄ https://360tau.com/Spotify
• תל אביב 360 באפל פודקסט ◄ https://360tau.com/ApplePodcast
• תל אביב 360 באינסטגרם ◄ https://360tau.com/Instagram
• תל אביב 360 בפייסבוק ◄ https://360tau.com/Facebook
• תל אביב 360 בקבוצת הוואטסאפ השקטה ◄ https://360tau.com/WhatsApp
פרופ' יוסי יובל, ביה"ס למדעי המוח, פרופ' אמיר טייכר ביה"ס להיסטוריה, אוניברסיטת תל אביב
פרופ' אמיר טייכר, החוג להיסטוריה כללית, אוניברסיטת תל אביב
ברוכים הבאים לפרק נוסף של 'תפסת מרובה', פרק שאי אפשר לעבור אותו בלי לפחות דמעה אחת של צחוק, התרגשות או סתם כי נכנס לכם משהו לעין. פרופ' יוסי יובל ופרופ' אמיר טייכר שואלים בפרק הזה של תוכניתם שאלה שכל אדם שאל את עצמו לפחות פעם אחת באמצע סרט, ריב, חתונה או חיתוך בצל: למה אנחנו בוכים?
מה גורם לעיניים שלנו להציף את העולם במים מלוחים דווקא ברגעים הכי אנושיים?
האם דמעות הן תקלה ביולוגית, מנגנון הישרדותי או שפת גוף עתיקה?
שלושה אורחים הוזמנו לענות על השאלה:
ד"ר צבי גור, רופא עיניים מומחה, סיפר איך עובדת מערכת הדמעות שלנו ולמה לפעמים העין בוכה גם כשהלב בכלל לא בעניין,
ד"ר אורן חסון, זואולוג ומטפל זוגי הסביר מה בעלי חיים עושים עם רגשות, למה בני אדם בוכים מול אחרים ואיך דמעות הפכו לכלי תקשורת זוגי מתוחכם,
ולסיום, ד"ר שני אגרון ממכון ויצמן למדע סיפרה על המחקר שלה שבו התגלה כי דמעות של נשים מפחיתות אגרסיה אצל גברים וגם, מהי הסצנה הכי עצובה בתולדות הקולנוע, שבעזרתה אספו את הדמעות לניסוי.
אז תכינו טישו, כוס מים, ואולי גם קצת מודעות עצמית, ובואו לגלות מדוע אנחנו בוכים...
ערוץ בספוטיפיי ואפל פודקסט:
https://360tau.com/Tafasta-Merube_Spotify
https://360tau.com/Tafasta-Merube_ApplePodcast
_______________
"תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"א
פודקסט המדע הגדול והמגוון בישראל
• לאתר תל אביב 360 ◄ https://360tau.com
• תל אביב 360 בספוטיפיי ◄ https://360tau.com/Spotify
• תל אביב 360 באפל פודקסט ◄ https://360tau.com/ApplePodcast
• תל אביב 360 באינסטגרם ◄ https://360tau.com/Instagram
• תל אביב 360 בפייסבוק ◄ https://360tau.com/Facebook
• תל אביב 360 בקבוצת הוואטסאפ השקטה ◄ https://360tau.com/WhatsApp
פרופ' יקיר אהרונוב, אמריטוס ביה"ס לפיזיקה אוניברסיטת תל אביב
כמעט כל אדם חי בתחושה עמוקה ובלתי מעורערת שהוא חופשי: שהוא בוחר, שההחלטות שלו משמעותיות, ושהעתיד עדיין פתוח ונכתב ברגע זה ממש. אבל במהלך ההיסטוריה של המדע, התחושה הזו עמדה שוב ושוב מול איום. הפיזיקה הקלאסית של ניוטון תיארה עולם שבו הכול קבוע מראש, כמו מנגנון של שעון ענק שאין בו מקום לבחירה אמיתית. ואז הגיעה תורת הקוונטים, ונדמה היה שהיא מציעה מפלט - אבל מפלט בעייתי לא פחות: עולם שבו הדברים קורים באקראיות עיוורת, כמו הטלת קוביות מתמדת. בין דטרמיניזם שמייתר את הבחירה לבין אקראיות שהופכת אותה לחסרת משמעות - איפה בכלל יש מקום לאדם הבוחר? באולפן התארח פרופ' יקיר אהרונוב הקדיש את חייו המקצועיים לשאלה הזו - לא כשאלה פילוסופית בלבד, אלא כשאלה פיזיקלית של ממש. פרופ' אהרונוב, הוא אחד מגדולי הפיזיקאים התיאורטיים בעולם, ובכיר הפיזיקאים בישראל. חתן פרס ישראל, חתן פרס וולף, ופרס א.מ.ת, חבר האקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. עמית בחברה המלכותית של לונדון, זוכה מדליית אליוט קֶרסוֹן, זוכה המדליה הלאומית למדעים בארצות הברית ומועמד לפרס נובל. יחד עם דייוויד בוהם הוא גילה כי חלקיקים יכולים להיות מושפעים מכוחות גם ממרחק, בלי מגע ישיר - תגלית שקרויה על שמם ושינתה את ההבנה שלנו אשר לקשר בין דברים בטבע. בהמשך דרכו פיתח שיטות למדוד מערכות קוונטיות עדינות ביותר מבלי להרוס אותן, ואף הציע רעיון נועז עוד יותר: שההווה שלנו אינו נקבע רק מן העבר, אלא מושפע גם ממה שעתיד עוד להתרחש. בפודקסט שוחחנו איתו כיצד פיזיקה תיאורטית מתמודדת עם שאלות שנראות בתחילה כפילוסופיות טהורות, ומה כל זה אומר על הזמן, על התודעה, ועל מה שאנחנו מכנים "בחירה חופשית".
האזינו לפודקסט נוסף של "תל אביב 360", פודקסט המדע הגדול והמגוון ביותר בישראל, בהנחייתה של ורד לבקוביץ
ערוץ בספוטיפיי ואפל פודקסט:
https://360tau.com/Physics-Astronomy_Spotify
https://360tau.com/Physics-Astronomy_ApplePodcast
_______________
"תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"א
פודקסט המדע הגדול והמגוון בישראל
• לאתר תל אביב 360 ◄ https://360tau.com
• תל אביב 360 בספוטיפיי ◄ https://360tau.com/Spotify
• תל אביב 360 באפל פודקסט ◄ https://360tau.com/ApplePodcast
• תל אביב 360 באינסטגרם ◄ https://360tau.com/Instagram
• תל אביב 360 בפייסבוק ◄ https://360tau.com/Facebook
• תל אביב 360 בקבוצת הוואטסאפ השקטה ◄ https://360tau.com/WhatsApp
מרואיינת: פרופ' אשבל רצון, מכון כהן להיסטוריה ולפילוסופיה של המדעים, והחוג לפילוסופיה יהודית ולתלמוד, אוניברסיטת תל אביב.
לפני כמעט יותר משמונים שנה, כשנחשפו במערות מדבר יהודה מאות מגילות ואלפי חלקים של מגילות, התברר שלא מדובר רק באוסף נוסף של טקסטים עתיקים. המגילות פתחו חלון לעולמה של החברה היהודית בשלהי תקופת הבית השני, עולם של מחלוקות דתיות, חברתיות ופוליטיות, שבו אפילו הזמן עצמו היה נתון במחלוקת. מתי מתחילה השנה? מתי חוגגים את החגים? ומהו לוח השנה הנכון?
אחת התשובות שנמצאו במגילות הייתה לוח שנה בן 364 ימים, לוח מתמטי וסדור, ששימש את הקהילה הקומראנית. אלא שהסיפור לא הסתיים עם פענוח המגילות הראשונות. בין אלפי שברי הקלף נותרו טקסטים שטרם הצליחו החוקרים לקרוא, ובהם גם מגילת סתרים שנכתבה בכתב מוצפן ונפרשה על פני עשרות שברים זעירים. כאן נכנסת הטכנולוגיה לתמונה. באמצעות עיבוד תמונה וצילום אינפרא־אדום ניתן היה לראות פרטים שאינם נראים לעין, לזהות קשרים בין שברים ולנסות להרכיב מחדש את הטקסט. פענוחה של המגילה הזאת לא שינה את מה שידענו על קיומו של לוח 364 הימים, אבל הוסיף לו פרטים חדשים. הגילויים האלה מחזירים אותנו לשאלה הגדולה: מה קורה כאשר לוח שנה שנבנה על שלמוּת מתמטית מתנגש עם הטבע ועם חילופי העונות? ומה מספר לנו המאבק על הזמן על החברה שיצרה את המגילות? ארחנו באולפן את פרופ' אשבל רצון, ממכון כהן להיסטוריה ולפילוסופיה של המדעים, ומן החוג לפילוסופיה יהודית ולתלמוד, אוניברסיטת תל אביב ושוחחנו איתה .על פיצוח כתבי הסתרים, על לוח השנה הקומראני ועל המפגש המרתק בין טכנולוגיה מתקדמת, אסטרונומיה עתיקה והעולם היהודי של שלהי הבית השני
האזינו לפודקסט נוסף של "תל אביב 360", פודקסט המדע הגדול והמגוון ביותר בישראל, בהנחייתה של ורד לבקוביץ
ערוץ בספוטיפיי ואפל פודקסט:
https://360tau.com/Archeology_Spotify
https://360tau.com/Archeology_ApplePodcast
_______________
"תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"א
פודקסט המדע הגדול והמגוון בישראל
• לאתר תל אביב 360 ◄ https://360tau.com
• תל אביב 360 בספוטיפיי ◄ https://360tau.com/Spotify
• תל אביב 360 באפל פודקסט ◄ https://360tau.com/ApplePodcast
• תל אביב 360 באינסטגרם ◄ https://360tau.com/Instagram
• תל אביב 360 בפייסבוק ◄ https://360tau.com/Facebook
• תל אביב 360 בקבוצת הוואטסאפ השקטה ◄ https://360tau.com/WhatsApp
האם יש משיחיות בתיאטרון הישראלי? בפרק זה של ההסכת "עכשיו תרבות" ב"תל אביב 360" של אוניברסיטת תל אביב, ד"ר מיכאל מירו מארח את פרופ' יאיר ליפשיץ, ראש החוג לאמנות התיאטרון באוניברסיטת תל אביב. בעקבות ספרו החדש של פרופ' ליפשיץ, השיחה צוללת אל האופן שבו המסורת היהודית והרעיון המשיחי עולים על הבמה – מימיו של הרצל ושבתי צבי, ועד לתיאטרון המתנחלי העכשווי.
הפרק בוחן כיצד הבמה מתפקדת כאודישן מתמשך לדמויות משיחיות, ומדוע התיאטרון הוא המקום היחיד שמאפשר לנו לחוות "זמן משיחי" מבלי להתחייב אליו אמונית. דרך ניתוח של מחזות שונים, מתגלה תמונה מרתקת של החברה הישראלית, שבה יוצרים משני קצוות הקשת הפוליטית משתמשים באותם סמלים דרמטיים בדיוק כדי לנהל פולמוס על עתיד המדינה.
נושאים מרכזיים שנידונו בפרק:
האודישן ההיסטורי: כיצד התיאטרון מגלם את החיפוש היהודי המתמיד אחר משיח בשר ודם, והפיכת הבמה למקום בו בוחנים משיחי שקר לצד משיחי אמת.
חוויית הזמן התיאטרוני: הבמה כמרחב המאפשר הצצה בטוחה אל "העידן המשיחי" – לחוות את הגאולה לשעתיים, גם מתוך עמדה חילונית או ספקנית.
הציונות כקונפליקט משיחי: המתח המובנה בתנועה הציונית – בין מרידה בהמתנה הפסיבית למשיח (לקיחת הגורל בידיים) לבין היותה התגשמות מעשית של רעיון הגאולה.
הפולמוס על הבמה: השוואה מרתקת בין מחזות ביקורתיים משנות ה-80 וה-90 (כמו אלו של שמואל הספרי, מוטי לרנר וחנוך לוין) לבין יצירות מהעשור האחרון שנכתבו על ידי יוצרים מהציונות הדתית וההתנחלויות (כמו "תיקון חצות").
סמלים משותפים משני עברי המתרס: כיצד דמויות מפתח היסטוריות, דוגמת רבן יוחנן בן זכאי, משמשות ככלי ניגוח וכנקודת התייחסות למחזאים מימין ומשמאל באותה המידה.
המהפכה בתיאטרון הדתי: כניסתם המסיבית של יוצרים ושחקנים מהחברה הדתית-לאומית אל מוסדות הלימוד ואל קדמת הבמה של התיאטרון הישראלי.
ערוץ בספוטיפיי ואפל פודקסט:
https://360tau.com/Culture_Spotify
https://360tau.com/Culture_ApplePodcast
_______________
"תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"א
פודקסט המדע הגדול והמגוון בישראל
• לאתר תל אביב 360 ◄ https://360tau.com
• תל אביב 360 בספוטיפיי ◄ https://360tau.com/Spotify
• תל אביב 360 באפל פודקסט ◄ https://360tau.com/ApplePodcast
• תל אביב 360 באינסטגרם ◄ https://360tau.com/Instagram
• תל אביב 360 בפייסבוק ◄ https://360tau.com/Facebook
• תל אביב 360 בקבוצת הוואטסאפ השקטה ◄ https://360tau.com/WhatsApp
מרצה: פרופ' עודד ליפשיץ, דיקן הפקולטה למדעי הרוח
הפרק עוסק בחורבנה של עזקה בסוף תקופת הברונזה המאוחרת, ומציג אותו כאירוע פתאומי, אלים ומקיף, אשר קטע באחת את חיי העיר. שכבת החורבן מתאפיינת בשריפה עזה, קריסת מבנים והשתמרות יוצאת דופן של מכלולי ממצא באתרם, ללא סימני פינוי או נטישה מתוכננת . אחידות העדויות בכל אזורי האתר מדגישה שמדובר בהרס כולל של המרחב העירוני – לא אירוע מקומי אלא קריסה מערכתית רחבה.
הממצא הארכאולוגי משמר למעשה “רגע קפוא בזמן”: כלי עבודה, כלי אגירה וחפצים יומיומיים נותרו במקומם, לעיתים אף בעמדות שימוש, דבר המעיד על הפתאומיות של האירוע ועל כך שהתושבים לא הספיקו להגיב או לברוח באופן מסודר. ניתוח שכבות השריפה והקריסה מצביע על אש אינטנסיבית במיוחד, שהובילה להתמוטטות מבנים ולכידת תושביהם בתוך החללים.
ייחודו של הפרק הוא בשילוב הממצא האנושי בתוך התמונה הארכאולוגית. שלדים שנמצאו תחת ההריסות משקפים את רגעי האסון עצמם – תנוחות הגוף, מיקומם במרחב והקשרם למבנים מאפשרים לשחזר ניסיונות הימלטות, תגובות למצבי חום ועשן, ואת הדינמיקה של הקריסה. המוות התרחש בתוך מרחבי החיים והעבודה, דבר המדגיש כי החורבן פגע בראש ובראשונה באוכלוסייה האזרחית ובשגרת חייה, ולא רק במבנים או במערכות מופשטות.
לצד זאת, מכלולי חפצים בעלי ערך – כגון אוצרות ומטמונים – מספקים תובנות על מבנה חברתי, תפיסות ערך ורשתות קשרים. הופעתם בתוך מבנים פעילים, ללא ניסיון פינוי, מחזקת את הבנת הפתאומיות של החורבן, ובו בזמן מצביעה על קיומם של מנגנוני אגירה, עושר והיררכיה חברתית. חפצים אלה משלבים ערך חומרי וסמלי כאחד, ומשקפים את הקשר בין כלכלה, תרבות ופולחן.
המטמונים, ובמיוחד אלה שלא נאספו, מדגישים את ממד הקטיעה: פעולות שנעשו מתוך ציפייה לעתיד – כמו הטמנה ושמירה על רכוש – נותרו בלתי מושלמות. בכך הם הופכים לעדות לא רק למה שהיה, אלא גם למה שלא התממש.
בסיכומו, הפרק מציג את החורבן לא רק כאירוע של הרס, אלא כרגע חושף: רגע שבו נחשפת המערכת העירונית במלואה – הכלכלה, החברה, האמונה והחיים היומיומיים – בדיוק בשבר שבו היא חדלה להתקיים. עזקה מתגלה כעיר חיה שנקטעה באחת, והעדויות הארכאולוגיות מאפשרות להתקרב אל חוויית החיים והמוות של תושביה, ולהבין את שבריריותה של מערכת אנושית מורכבת בתוך עולם משתנה
ערוץ בספוטיפיי ואפל פודקסט:
https://360tau.com/Archeology_Spotify
https://360tau.com/Archeology_ApplePodcast
_______________
"תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"א
פודקסט המדע הגדול והמגוון בישראל
• לאתר תל אביב 360 ◄ https://360tau.com
• תל אביב 360 בספוטיפיי ◄ https://360tau.com/Spotify
• תל אביב 360 באפל פודקסט ◄ https://360tau.com/ApplePodcast
• תל אביב 360 באינסטגרם ◄ https://360tau.com/Instagram
• תל אביב 360 בפייסבוק ◄ https://360tau.com/Facebook
• תל אביב 360 בקבוצת הוואטסאפ השקטה ◄ https://360tau.com/WhatsApp
Prof. Roni Stauber, Director of the Goldstein-Goren Diaspora Research Center, Director of the Diploma Program in Archival and Information Science
Our guest in this new episode is Prof. Roni Stauber. He is an Israeli historian of moden Jewish history, an associate professor in the Department of Jewish History at Tel Aviv University, a member of the Yad Vashem Scientific Committee, head of the Goldstein-Goren Center for Diaspora Studies, and head of the Certificate Program in Archival and Information Studies. Stauber’s main field is the study of collective memory. He deals with the interplay between politics and diplomacy, and collective memory and historiography with a focus on the formation of Holocaust consciousness in Israel and around the world.
In the past decade, his research has focused primarily on relations between Israel and West Germany in the 1950s and 1960s. His book 'The Lesson for a Generation' analyzed the positions that took shape in public thought in Israel in the 1950s regarding the issue of the "Jewish response" to the Holocaust. The book, which won the "Mordechai Ish-Shalom Prize in the History of the Land of Israel" in 2002, discusses the connection between the general worldview of figures and movements who took part in public discourse in Israel in the early years of the state, and their attitude to the ways in which the Jewish public responded during the Holocaust. An English version of the book was published after changes and adjustments under the title: The Holocaust in Israeli Public Debate in the 1950s, Ideology and Memory. One of the central issues discussed in these books is the complex attitude of the political establishment in Israel to the memory of the Holocaust. On the one hand, the state emphasized the connection between the Holocaust and the revival; on the other hand, the power of the traumatic memory, which affected both society and the political establishment, clashed with the ideology of "statehood" and the desire to establish a "normal" society concerned with security, creativity, and construction. The validity of the claim regarding the complex attitude of the Israeli establishment to the memory of the Holocaust Stauber examined in his research on Israeli-German relations in the years 1953–1965. His latest book, Diplomacy in the Shadow of Memory: Israel and West Germany, 1953–1965, was published in 2023 and an English edition is forthcoming. A series of articles by him, discussing various aspects of these relations, were published in Hebrew, English and German journals. His research is based on extensive archival material, some of which has only been uncovered in recent years in archives in Israel, Germany, the United States and the United Kingdom.
TAU Unbound in Spotify & Apple Podcast:
https://360tau.com/TAU-Unbound_Spotify
https://360tau.com/TAU-Unbound_ApplePodcast
__________________
Tel Aviv 360, Israel's largest and most diverse podcast about research and innovation
• Tel Aviv 360 official website ◄ https://360tau.com
• Tel Aviv 360 in Instagram ◄ https://360tau.com/Instagram
• Tel Aviv 360 in Facebook ◄ https://360tau.com/Facebook
• Tel Aviv 360 in WhatsApp (Silent group) ◄ https://360tau.com/WhatsApp
• Tel Aviv 360 in Spotify ◄ https://360tau.com/Spotify
מה אם אחד הגורמים שמשפיעים על הכושר שלכם, על ההתאוששות אחרי אימון ואפילו על היכולת להשתפר בכלל לא נמצא בשרירים או בלב, אלא במעי?
בשנים האחרונות המדע חושף קשר מסקרן בין המיקרוביום – טריליוני החיידקים שחיים במערכת העיכול שלנו – לבין ביצועים גופניים. אותם חיידקים אינם רק חלק ממערכת העיכול; הם מייצרים חומרים פעילים, משפיעים על מערכת החיסון, על חילוף החומרים, על הדלקת בגוף, ואולי גם על הדרך שבה אנחנו מתאמנים ומתאוששים.
בפרק החדש של “פוד על הדופק”, מירי נבו מארחת את ד”ר גיא שלמון לשיחה על אחת החזיתות המרתקות ביותר במדעי הספורט: מהו בכלל המיקרוביום, למה הוא כל כך חשוב, האם יש הבדל בין המיקרוביום של אנשים פעילים לזה של אנשים שאינם מתאמנים, כיצד פעילות גופנית משנה את אוכלוסיית החיידקים במעי, והאם יום אחד נוכל לשפר ביצועים – גם דרך החיידקים שחיים בתוכנו.
אם חשבתם שכושר מתחיל בשרירים – הפרק הזה עשוי לגרום לכם לחשוב מחדש.
לינק למחקרים:
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/39598196
/https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/39768409/
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/41993944/
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/40746988/
ד״ר גיא שלמון, דיאטן ספורט ופיזיולוג מאמץ. חוקר מיקרוביום בספורטאים. מרצה בחוג למדעי התזונה, תל חי, אוניברסיטת קרית שמונה בגליל. מרצה במרכז האקדמי ללימודי המשך ברפואה, הפקולטה למדעי הרפואה והבריאות, אוניברסיטת תל אביב.
מירי נבו M. Sc בפיזיולוגיה של המאמץ, הפקולטה לרפואה אוניברסיטת תל אביב, שדרנית ערוץ הספורט.
״פוד על הדופק״ בהובלת מירי נבו - הפודקאסט של מכון סילבן אדאמס למדעי הספורט והתכנית לפיזיולוגיה של המאמץ באוניברסיטת תל אביב.
ערוץ בספוטיפיי ואפל פודקסט:
https://360tau.com/Sport_Spotify
https://360tau.com/Sport_ApplePodcast
המידע המובא במסגרת הפודקאסט הוא כללי ונועד להרחבת הידע המדעי והמחקרי בלבד. אין לראות בו משום המלצה רפואית או כתחליף לפנייה אל גורם רפואי מוסמך. בכל מקרה של צורך בייעוץ אישי, אבחון או טיפול רפואי מקצועי יש לפנות לבעל מקצוע רפואי מוסמך
_______________
"תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"א
פודקסט המדע הגדול והמגוון בישראל
• לאתר תל אביב 360 ◄ https://360tau.com
• תל אביב 360 בספוטיפיי ◄ https://360tau.com/Spotify
• תל אביב 360 באפל פודקסט ◄ https://360tau.com/ApplePodcast
• תל אביב 360 באינסטגרם ◄ https://360tau.com/Instagram
• תל אביב 360 בפייסבוק ◄ https://360tau.com/Facebook
• תל אביב 360 בקבוצת הוואטסאפ השקטה ◄ https://360tau.com/WhatsApp
סקירה של מחקרים חדשים ומפתיעים! דינוזאורים עם בלוטות מלח, איך אפשר להעלות משקל ילודים, הישג מפתיע בתחום השתלת האיברים, איך נשמעת קרן לייזר, הבעיה בתרגום נאומים פוליטיים עם AI והגורם המפתיע שמשפיע על חוויית האכילה בחוץ. אורחת בפרק: לירי לאונר כהן, תלמידת האולימפיאדה הלאומית בביולוגיה. למידע על תכניות הנוער של אוניברסיטת תל אביב לנוער הקליקו כאן.
דינוזאורים עם בלוטות מלח
https://www.tandfonline.com/doi/full/10.1080/08912963.2026.2669954
איך אפשר להעלות משקל ילודים
https://www.nature.com/articles/s44360-026-00143-9
הישג מפתיע בתחום השתלת האיברים
https://www.cell.com/cell/fulltext/S0092-8674(26)00575-1
איך נשמעת קרן לייזר
https://opg.optica.org/optica/fulltext.cfm?uri=optica-12-4-459
הבעיה בתרגום נאומים פוליטיים עם AI
https://www.nature.com/articles/s41599-026-07877-7
הגורם המפתיע שמשפיע על חוויית האכילה בחוץ
https://www.nature.com/articles/s41599-026-07849-x
למידע על תכניות הנוער של אוניברסיטת תל אביב לנוער הקליקו כאן:
https://noar.tau.ac.il/
ערוץ בספוטיפיי ואפל פודקסט:
https://360tau.com/CoffeeScience_Spotify
https://360tau.com/CoffeeScience_ApplePodcast
_______________
"תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"א
פודקסט המדע הגדול והמגוון בישראל
• לאתר תל אביב 360 ◄ https://360tau.com
• תל אביב 360 בספוטיפיי ◄ https://360tau.com/Spotify
• תל אביב 360 באפל פודקסט ◄ https://360tau.com/ApplePodcast
• תל אביב 360 באינסטגרם ◄ https://360tau.com/Instagram
• תל אביב 360 בפייסבוק ◄ https://360tau.com/Facebook
• תל אביב 360 בקבוצת הוואטסאפ השקטה ◄ https://360tau.com/WhatsApp
ד"ר מיכאל מרו משוחח עם פרופ' יוסי לשם פרופ' אמריטוס מביה"ס לזואולוגיה, אוניברסיטת תל אביב והחברה להגנת הטבע. על האיש שהוביל את הרעיון לשמירת טבע בארץ ישראל
בפרק מרתק ויוצא דופן של הפודקאסט "טבע הסביבה", אנחנו יוצאים למסע היסטורי בעקבות דמות חידתית ומרתקת שכמעט ונמחקה מהזיכרון הלאומי. הפעם, פרופ' יוסי לשם חורג ממנהגו לדבר על בעלי כנף, וחושף בפנינו את סיפורו עוצר הנשימה של חלוץ אקולוגי שפעל כאן עשרות שנים לפני הקמתן של החברה להגנת הטבע ורשות שמורות הטבע.
הכירו את פרנץ ון דר הורן – נוצרי הולנדי, פציפיסט, צמחוני ודובר אספרנטו, שיצא בשנת 1911 למסע רגלי מטורף במטרה להקיף את העולם. המסע הוביל אותו לארץ ישראל, שם קשר את גורלו עם המפעל הציוני, ארגון "השומר" והגנת היישוב.
ערוץ בספוטיפיי ואפל פודקסט:
https://360tau.com/Nature_Spotify
https://360tau.com/Nature_ApplePodcast
_______________
"תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"א
פודקסט המדע הגדול והמגוון בישראל
• לאתר תל אביב 360 ◄ https://360tau.com
• תל אביב 360 בספוטיפיי ◄ https://360tau.com/Spotify
• תל אביב 360 באפל פודקסט ◄ https://360tau.com/ApplePodcast
• תל אביב 360 באינסטגרם ◄ https://360tau.com/Instagram
• תל אביב 360 בפייסבוק ◄ https://360tau.com/Facebook
• תל אביב 360 בקבוצת הוואטסאפ השקטה ◄ https://360tau.com/WhatsApp
From the publisher's feed
Ranked by our users in the last 21 days