אנחנו נמצאים ביום השביעי של מבצע "שומר החומות". צה"ל הרים בעזה סדרת מבצעים מרשימה מבחינה מודיעינית ומבצעית, מהלכים משני תודעה, מה שמקרב את מדינת ישראל להשיג את המטרות הצבאיות שלה במערכה הנוכחית. האם ניצחון צבאי הוא דבר טוב או רע, מדוע אין הבנה במדינה בצורך באיחוד העם וכיצד מחדירים את מסר התיקון?; לצד העימותים בערים המעורבות והקרע העמוק שהתגלה בין יהודים לערבים, צצות עשרות יוזמות לעצור את האלימות וההסתה בתוך הבית, לאחות את הקרע, להביא לפיוס בין השניים. המגמה היא להראות שלא כל הערבים פורעים ושלמרות הכול יש בינינו מי שמעוניינים בדו קיום, יכולים לחיות כאן בשיתוף ושלום, ושהמציאות בשטח, בשונה מהתקשורת או בכל מקום אחר, לא נכנעת למצב. איך לבסס נכון חיים משותפים עם הערבים בישראל, מדוע שלום ביננו ישכון רק אם נתקן את היחס בין היהודים וכיצד עושים זאת?; אנחנו נמצאים בערב חג שבועות, חג מתן תורה. איזו תורה נחוצה לעם ישראל עכשיו ב2021 יותר מתמיד, האם אנחנו מוכנים לקבל את התורה ומהם השורשים המרכיבים את האומה שלנו?; העימות בישראל גולש גם לחו"ל, בתי כנסת הותקפו בגרמניה, אחרים נסגרו בטורקיה בעקבות הפגנות אנטי ישראליות, והקהילות היהודיות בבריטניה וצרפת נמצאות בכוננות מוגברת לקראת התקפות ועימותים אפשריים. איזה נזק יש בתפיסה מהעולם כלפינו, האם צריך להיות אכפת לנו מה העולם חושב עלינו ואיזו הסברה תחשב טובה כלפי העולם?; למרות המחאות יש מפגני תמיכה מפתיעים בעד ישראל ברחבי העולם. קנצלר אוסטריה הניף את דגל ישראל מעל לשכתו, תושבים בגרמניה הניפו את דגל ישראל ברחוב. גם תמיכה מממשלת גרמניה, תמיכה מאוקראינה, צ'כיה, גם בניני עירייה בבלקן הוארו בצבעי כחול לבן. מנהיגים ותושבים יצאו במפגני תמיכה בזמן שבאותן מדינות היו הפגנות פרו פלסטינאיות. מה הסיבה לכך, האם משהו השתנה לטובתנו וכיצד עלינו להתייחס לתופעה?; מועצת הביטחון של האו"ם תדון היום על הסכסוך בין ישראל והפלשתינאים. לאחר שתי פגישות כושלות, בתגובה ללחץ מצד סין שר החוץ האמריקאי אנטוני בלינקן אמר שוושינגטון פתוחה ותומכת בדיון פתוח באו"ם. מצד שני האג שוקלת גם לחקור את הפעולה בקונפליקט הזה כפשע מלחמה, בנוסף על החקירות של המלחמה הקודמת. כיצד יש להתייחס ללחץ הזה, מהו הכיוון שעלינו לקחת וכיצד מיישמים זאת בדרך הנכונה ביותר?