
Sign up to save your podcasts
Or


w/ Rabbi Dovid Leib Shmerling
ד"ה ויהי מקץ שנתיים ימים ופרעה חולם.
ישנו שר המשקים בנפש, דהנה יסוד המים הוא במוח, ויסוד האש הוא בלב, שהאהבה והצמאון הוא בלב, והמים - המוח הוא המשכה מלמעלה למטה ע"י תומ"צ לרוות את צמאון האש – הלב. והבחי' שמחברת את המים והאש הוא הקנה.והנה הגפן הוא ענין נש"י והענבים הם נשמות פרטיות, ובתוך הענבים ישנה אהבה מסותרת ומגלים אותה ע"י דריכה בגת שהו"ע "והוי שפל רוח בפני כל אדם". ופרעה בקדושה הו"ע מדריגה נעלית מאוד דאתפריעו ואתגלי מיניה כל נהורין. וע"י שר המשקים (מגלים את האהבה המסותרת ומגלים אותה ומעלים אותה לבחי' פרעה דקדושה ועי"ז הנה – מתורת חיים -) נמשך מפרעה גילוי האהבה מלמעלה מעלה מהשגת בני אדם.והנה אח"כ צריך להיות "בשווקים וברחובות בקשתי את שאהבה נפשי, אחזתיו ולא ארפנו עד שהבאתיו אל בית אמי ואל חדר הורתי", שהו"ע המשכת האהבה בכלים דתומ"צ, כי בלי כלים מסתלק האור, ולכן אם האהבה הוא לרוות צמאון נפשו לבד ואינו כברא דאשתדל בתר אבויי ואימי' להמשיך אוא"ס ע"י תומ"צ לצורך גבוה, יכול להיות שלא יעסוק בתומ"צ ויסתלק האור.וזהו "ולא זכר שר המשקים את יוסף וישכחהו, ויהי מקץ". שע"י "ולא זכר שר המשקים את יוסף", שלא זכר להוסיף תענוג למעלה נעשה "ויהי מקץ" סוף ותכלה ל"שנתיים" – בחי' התורה. ועי"ז "ופרעה חולם" שהמדות אהוי"ר שהיו לו נעשים דמיון וחלום מפני שהאור מסתלק ואז המדות נרגשים שזהו"ע "שבע פרות הטובות" ומזה נעשה "עוד שבע פרות אחרות... ולא נודע כי באו אל קרבנה", שנדמה לו שלא התפלל כלל.(Sichos.net)
Support the show
By Various Distinguished Maggidei Shiur5
55 ratings
w/ Rabbi Dovid Leib Shmerling
ד"ה ויהי מקץ שנתיים ימים ופרעה חולם.
ישנו שר המשקים בנפש, דהנה יסוד המים הוא במוח, ויסוד האש הוא בלב, שהאהבה והצמאון הוא בלב, והמים - המוח הוא המשכה מלמעלה למטה ע"י תומ"צ לרוות את צמאון האש – הלב. והבחי' שמחברת את המים והאש הוא הקנה.והנה הגפן הוא ענין נש"י והענבים הם נשמות פרטיות, ובתוך הענבים ישנה אהבה מסותרת ומגלים אותה ע"י דריכה בגת שהו"ע "והוי שפל רוח בפני כל אדם". ופרעה בקדושה הו"ע מדריגה נעלית מאוד דאתפריעו ואתגלי מיניה כל נהורין. וע"י שר המשקים (מגלים את האהבה המסותרת ומגלים אותה ומעלים אותה לבחי' פרעה דקדושה ועי"ז הנה – מתורת חיים -) נמשך מפרעה גילוי האהבה מלמעלה מעלה מהשגת בני אדם.והנה אח"כ צריך להיות "בשווקים וברחובות בקשתי את שאהבה נפשי, אחזתיו ולא ארפנו עד שהבאתיו אל בית אמי ואל חדר הורתי", שהו"ע המשכת האהבה בכלים דתומ"צ, כי בלי כלים מסתלק האור, ולכן אם האהבה הוא לרוות צמאון נפשו לבד ואינו כברא דאשתדל בתר אבויי ואימי' להמשיך אוא"ס ע"י תומ"צ לצורך גבוה, יכול להיות שלא יעסוק בתומ"צ ויסתלק האור.וזהו "ולא זכר שר המשקים את יוסף וישכחהו, ויהי מקץ". שע"י "ולא זכר שר המשקים את יוסף", שלא זכר להוסיף תענוג למעלה נעשה "ויהי מקץ" סוף ותכלה ל"שנתיים" – בחי' התורה. ועי"ז "ופרעה חולם" שהמדות אהוי"ר שהיו לו נעשים דמיון וחלום מפני שהאור מסתלק ואז המדות נרגשים שזהו"ע "שבע פרות הטובות" ומזה נעשה "עוד שבע פרות אחרות... ולא נודע כי באו אל קרבנה", שנדמה לו שלא התפלל כלל.(Sichos.net)
Support the show