With Rabbi Dovid Leib Shmerling

This episode covers both discourses for parshas Bo. Visit www.ProjectLikkuteiTorah.com for more resources.

בעצם היום הזה יצאו כל צבאות ה' מארץ מצרים. אוא"ס מצד עצמו הוא למעלה מכל ענין המדות והתוארים, וענין השמות הוא ענוה, שכשמשפיל את עצמו לבוא בי"ס דאצי' אזי נקרא בשם, דהשמות הם בכלים דאצי', שם א-ל בחסד כו', ושם הוי' הוא האורות המתלבשים בכל הכלים, דהוא הממוצע בין האור א"ס לכלים, ולכן מחבר את האורות וכלים.

והנה כתיב "זה שמי לעלם וזה זכרי", ופי' בת"ז "שמי עם י"ה שס"ה, זכרי עם ו"ה רמ"ח", היינו שהמצוות הם מז"א דאצי'. ולכן משה לא הזכיר שם צבאות שקאי על הכלים דבריאה, מפני שמשה המשיך התלבשות אוא"ס בכלים דאצי', והנבואה שלו הי' באצי'. אך לאחר ימי משה הנה ישראל לא היו בדרגת משה ולכן חנה קראה בשם צבאות היינו שהמשיכה את אוא"ס בכלים דבי"ע, וכל הנביאים נמשכו אחריה. כדי שיקיימו ישראל התורה, כי התורה שבימי משה לא היו ישראל שבימי הנביאים מקיימים אותה אחר שנשגבה מהם.וזהו שם צבאות שנזכר בדברי הנביאים, דצבאות הוא לשון חיילות והוא גדודי נשמות ומלאכים דבריאה, שאינם אלוקות, אך מ"מ הנביאים המשיכו שיתלבש עליהם אוא"ס בתכלית היחוד. ע"ד שהנשמה מתיחד עם הגוף, ומתייחדת בתכלית היחוד עד שנקרא אדם מצד הנשמה, ואין להגוף שם בפני עצמו כלל. והכח להמשכה זו שיהי' אוא"ס מתלבש בבי"ע כמו שהוא באצי' המשיכו הנביאים מבחי' העיגול וסוכ"ע ששם כחשיכה כאורה. (ובזה יובן מ"ש בחנה "ותתפלל על הוי'", שהכח להמשכה זו הוא למעלה משם הוי').וזהו "בעצם היום הזה יצאו כל צבאות הוי'", שצבאות הוי' הוא לשון סמוך שהצבאות נטפל לשם הוי' אך אינו שם התואר כמו הוי' צבאות, וקאי על הניצוצים שנפלו מתוהו, ונתבררו בגלות מצרים, ונתעלו ליכלל בשם הוי', והם הנקראים צבאות הוי'.

למען תהי' תורת ה' בפיך כי ביד חזקה הוציאך ה' ממצרים, ולכאורה הוא תמוה מה ענים התורה ליציאת מצרים להזכירם. הנה, יש ב' מיני אהבות, אהבה כמים, שאינה משתנה כמאז ועד עתה, וזהו בנים אתם לה' אלוקיכם כאהבת האב אל בנו. ויש דרך אחרת והוא שמכיר בוראו שהניח את השמים ושמי השמים ורצה להיות לו דירה בתחתונים, להתצמצם בגבולים גשמיים, וזאת התורה שמדברת בדברים גשמיים, וזאת ישים האדם אל ליבו ויתעורר באהבה גדולה מאוד שלא לחשוב שום רצון בעניניו ורק יבטל רצונו מפני רצון שמים וכרצונו יעשה השכל ג"כ שהשכל נמשך אחר הרצון. שכמו שה' רוצה להיות לו דירה בתחתונים שלא כדרך הטבע, וכך ירצה האדם ליפרד מן הגוף והטבע שלא כדרך הטבע.וזהו למען תהי' תורת ה' בפיך כי בחוזק יד גו', דיד קאי על יד ימין שהוא רחמים, וכבש רחמיו ועשה דין במצרים, והכל מחמת אהבתו לישראל והי' שינוי שלא ע"פ הטבע, לכן תהי' "תורת ה' בפיך" לעשו רצונך כרצונו.(sichos.net)

Support the show

★ Support this podcast ★