To sponsor an entire parsha of content, please email [email protected]

לא תהי' משכלה ועקרה בארצך (עח, ד)

הנה כמו שלחם ומזון גשמי צומח מהארץ הגשמית, כך בחי' אהוי"ר באים לאדם מבחי' ארץ העליונה, אור זרוע לצדיק, ולכן האדם צריך לדעת שאהבה ויראה אינם באים מעבודתו אלא מבחי' ארץ העליונה, ופירוש "ועבדתם את ה' אלוקיכם" (שלפי פשוטו קשה איך שייך שהוא ית' צריך לעבודתינו) הוא שעבודת האדם הוא שבחי' הוי', הי' הוה ויהי', יהי' בגילוי, בחי' אלוקיכם. אך כשרוצה לאחוז במדת אהבה ויראה להיות אוהב וירא כו', אזי הוא בחי' משכלה, שאין קיום לולד, או עקרה שאינו מוליד אהוי"ר כלל.אך יש עוד בחי' עקרה והוא שאין לה כלי קיבול כלל, ולכן אינו יכול לקבל את בחי' יין המשמח, היינו ההתבוננות, שהוא בחי' כלי מלא שאינו מחזיק, כי הוא עסוק ברצונותיו.והעצה לזה הוא שיהי' בחי' כלי ריקן, בחי' לב נשבר, שלא יתפוס מקום כלל. אך עוד אחת היא והוא משארז"ל שכוס של ברכה צריך הדחה מבפנים, היינו שאפילו אם הוא עני כו' ולב נשבר הנה צריך שעשיית הדברים הגשמיים יהי' בלא לב. ואם מקשר לבבו לגשמיות אזי אי אפשר לו להיות כלי קיבול עד שיטהר עצמו.והנה, אחר שעשה כלי קיבול נקיה ומודחת, צריך לשית עוד עצות בנפשו, והוא ענין מ"ש בחנה "ותתפלל על הוי'". שבחי' חנה היא עקרה שאינה מולידה אהוי"ר, והעצה לזה הוא תפילה והתקשרות לבחי' שלמעלה משם הוי' המורה על ההתהות, ליבטל וליכלל ביחודו ית' במסירות נפש. ומשם נמשך בחי' רחמים רבים על נפשו, "ובכה תבכה"."את מספר ימיך אמלא", ימים הם בחי' לבושי התורה ומצות, וע"י הלבושים יכול לקבל גילוי אלוקותו ית' ואהבה ויראה הנמשכים מארץ העליונה. ואזי "והסירותי מחלה מקרבך", שקאי על המחלה דהרגשת עצמו שבא ע"י חטא עץ הדעת.

Support the show

★ Support this podcast ★