To sponsor an entire parshah, please email [email protected]

וזהו "ועשית ציץ" לשון זכר, שהוא הארה הנמשך מלמעלה (משא"כ ציצית לשון נקבה, שהיא בחי' תפילה). ועי"ז נמשך להיות גילוי י"ה בו"ה היינו אהוי"ר בגילוי, וזהו שמשה הוא העושה את הציץ. ו"זהב טהור" הוא בחי' אהבה כאש. "ןפתחת עלין פתוחי חותם" הוא בחי/ אותיות דבינה, משא"כ החכמה היא בחי' ברק שאין בה אותיות. והוא בחי' אותיות התורה, שהם כאותיות אהרהם הנחקקות בשעוה, שאין להם ערך לבחי' אברהם עצמו, וכך המשכת התורה בחימה ובינה, הוא החי' עשייה, כמ"ש כולם בחכמה עשית, וענים לימוד התורה לשמה הוא להיות התלבשות אוא"ס בתורה.

"קדש להוי'" קודש למ"ד הוא בחי' המקיף הנמשך באתעדל"ת ע"י המצות, ול' הוא ג' אורות מקיפין דכח"ב, והוי' הוא שם הוי' דלעילא שאין אתעל"ת מגעת שם, ולען הוא למעלה. ולכן שם הוא "לרצון תמיד". ובעבודה הוא בחי' הרשימו שנשאר מאהבה אחר התפילה, שיהי' תורתו קבע ןמלאכתו ארעי, שיהי' "תמיד לרצון", שעיקר המכוון יהי' לעבודת ה'. וזהו "והי' על מצח אהרן", כי אהרן הוא בחי' אהבה רבה, ובחי' המצח שבו הוא ההסכמה, בחי' ציץ, מהאהבה. משא"כ משה הוא בחי' הדעת שהוא בחי' פנימיות ולכן לא שייך לומר על בחי' משה הסכם וחיצוניות)."ונשא אהרן את עון הקדשים", בחי' "נשא עון", להיות המשכת שם הוי' הב' בחי' י"ג מדות הרחמים.

זכור את אשר עשה לך עמלק (פד, ב)זכור גו' עמלק, הנה בכל נפש מישראל ישנו בחי' יציאת מצרים בכל יום, ואח"כ ישנו מלחמת עמלק.וביאור הענין הנה מקור כל נש"י נק' לב, ובכל אחד מישראל ישנו נקודת הלב, שכל חפצה ותשוקתה להתכלל בה', ורק שישנם חילוקים באופן גילויה.והנה, בחי' גלות מצרים הוא שנקודת הלב הוא בחי' קטנות, בחי' אמונה בלבד, כמ"ש "ויאמן העם". ויציאת מצרים הוא ענין "אעלה אתכם מעני מצרים", שנקודת הלב יבוא בגילוי הדעת האדם, ועי"ז האהבה הוא בהתלהבות כרשפי אש.והנה, אהבה זו היא בחי' אהבה בתענוגים, וזהו "אל ארץ זבת חלב ודבש", בחי' תענוג.אך כדי להגיע לבחי' "ארץ טובה ורחבה" הוא על ידי "ויסב אלוקים את העם דרך המדבר", בחי' "לכתך אחרי במדבר", בחי' אחוריים. דהנה, בחי' פנים הוא כשפנימיות הלב בא בגילוי ממש, ובחי' אחור הוא כאשר מכריח את ליבו על ידי ההתבוננות, אך הוא עדיין בחי' אתכפיא, בחי' קבלת עול מלכות שמים.

Sichos.net

Support the show

★ Support this podcast ★