To sponsor an entire week of content, please email [email protected]

ובבואה לפני המלך (צו, א)

אמרו חז"ל "שית אלפי שנין הווי עלמא וחד חרוב", ובשית אלפי שנין ישנם ירידת ועליות, וכל העליות, גם העליות הכי מעלות הם רק מבחי' שם והארה. אך חד חרוב או בעלי' שאין עלי' אחריה בשמיטה זו. והנה בשית אלפי שנין העיקר הוא תורה ומעשים טובים, שבה ישנו רצון העליון, ורצון הוא חיצוניות התענוג. וברצון ובתענוג יש ג"כ כמה בחי', ופנימיות הרצון והתענוג הוא שאינו רוצה שום דבר לא לדבקה בו ית', בחי' "מי לי בשמים ועמך לא חפצתי". וזהו "יפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים" - פנימיות הלב - "מכל חיי עוה"ב" - כי התענוג בגן עדן הא ע"י ההשגה. וזהו "ובבואה לפני המלך", עליית כנסת ישראל למעלה מבחי' מלך שהוא הארה, בהתעלות הרצון לדבקו בו ית' בכבודו ובעצמו. ואזי "אמר עם הספר ישוב מחשבתו".וביאור הענין, כל עובדת האדם בעוה"ז הוא לברר בירורים ע"י בחי' חכמה. והבירור הוא במחשבה, שע"י חשוב על הדבר הוא לוקח את הטוב ודוחה את הרע. ובחי' מחשבה - צירופי אותיות - נקרא ספר. וע"י עבודת הבירוריןם של האדם, הנה באתעדל"ת אתעדל"ע שהקליפה עולה לבחי' מחשבה ועי"ז היא מתבררת והרע נדחה - "ומשם אורידך", דהעלי' של הסט"א הוא רק כדי שידחה ע"י הבירור, כי בהיותה למטה אין תופסים מקום כלל כמשל הצואה שבבית הכסא שאין שמים לב אליה. והנה התעלותם לבחי' מחשבה הוא דוקא לאחר התעלות כנסת ישראל.

וקבל היהודים את אשר החלו לעשות (צו, ג)וקבלו היהודים את אשר החלו לעשות. הנה אברהם הי' בבחי' הלול לנסוע הנגבה, בחי' רו"ש למדת אהבה. אך מעלת אברהם היה מצד נשמתו ולא כל אדם זוכה לזה. ולכל ניתנה התורה, רמ"ח מ"ע ושס"ה לא תעשה, בחי' רצוא ושוב. דהתורה ומצוות הם הכלי לאור האהבה. וידוע דשורש הכלי הוא למעלה מהאור. וזהו קיים אברהם את כל התורה כולה, שזהו מצד מעלת נשמתו שהיתה כלי לאור א"ס הנמשך בתורה, אבל המצות עצמן שהם מדאיגות עליונות. יותר, מלפני מלך מלך לבנ"י, הנה זה לא ניתן לאברהם.ועל המשכה זו נא ר יביאו לבוש מלכות, שהוא הלבוש דתומ"צ, וסוס, שמוליך את האדם למקום שמצד עצמו אינו יכול להגיע שם.והנה, המשכת אוא"ס החלה במ"ת, שאז היה התחלת ההמשכה, אבל בימי המן, וקבלת היהודים, הי' קבלה גמורה ע"י המסירות נפש, שזהו בחי' הודאה באוא"ס עצמו.

Sichos.net

Support the show

★ Support this podcast ★