נדמה שכולנו זקוקים למישהו שנוכל להאשים אותו בכל פעם שמשהו לא מסתדר לנו, וזו כנראה, הדרך הקלה והזמינה ביותר עבורנו להסיר אחריות.

קשה לי רגשית - בגלל ההורים. קשה לי כלכלית - בגלל המדינה. אני לא מצליח - בגלל אדם כזה. אני סובל - בגלל אדם אחר. וכן הלאה.

פרשת ויגש מתארת את רגע המפגש המרגש בו יוסף מתוודע אל אחיו ההמומים ומרגיע אותם מיד שלא הם שלחו אותו למצרים וזו הייתה תכנית אלוקית ארוכת טווח כדי לדאוג להם למזון בשנות הרעב הקשות. יוסף מלמד אותנו איך במקום לחפש מי אשם אפשר למצוא בכל מה שקורה את השם.

אנחנו לא יכולים לבחור עם מה להתמודד אבל כן יכולים לבחור באיזה אופן נגיב. במקום להתמקד בהאשמה שנדמית כהקלה אבל מצמצמת, גוזלת אנרגיות ותוקעת אותנו בעבר, בכוחנו להתקדם ולהשתחרר לעבר האחריות והבחירה.

פגישה עם פרשת ויגש שמלמדת אותנו איך לגשת נכון לסיטואציות ומערכות יחסים בחיינו. פגישה שמלמדת להסתכל על המקום בחיינו כמקום מדויק ועל אנשים ומצבים שחווינו כעל שליחים מאת השם לעבודתנו הפנימית.