בפרק #4 של "תודעת ייעוד", שמשודר בליל יום הזיכרון לשואה ולגבורה, עסקנו בשאלה נוקבת: האם די לנו בסיסמה "לעולם לא עוד"? האם חזרת עם ישראל לארצו נועדה רק כדי לברוח מהפוגרומים – או כדי לממש ייעוד היסטורי עמוק?
דיברנו על המתח שבין תודעת שרידות לבין תודעת ייעוד, ועל כך שחיים לאומיים שמבוססים רק על הישרדות – אינם מספיקים לדור שלנו.
שיתפתי את המסע האישי שלי, ואת התובנה שאין מהפכה אמיתית בלי בירור זהות עמוק: לאן אנחנו הולכים, מהו היסוד שעליו נבנית הנהגה, ואיך מחברים בין עבר כואב לעתיד מלא משמעות.
דווקא ביום שבו אנו זוכרים את השואה – הגיע הזמן לשאול לא רק ממה ברחנו, אלא לאן אנחנו נושאים את עינינו.
האזינו לתוכנית המלאה.