האם פתוח השער, שער התורה או שער הקיבוץ, לילדה הגדלה במושב של עולי מרוקו?

בשיחה בין עו"ד שגית פרץ-דרעי לד"ר יואב שורק דיברנו על החסמים החברתיים העומדים מול ילדה מחוננת והישגית הגדלה במשפחה חזקה - בסביבה מאתגרת.

ברהיטות מרתקת חולקת שגית את חוויות הצמיחה והמשבר - ואת הפגישה עם התורה והתלמוד גם בתוך חברה שרואה בו מרחב לגברים בלבד. שיחה של אמונה ואהבת תורה לא שגרתית.

הרבה תמר אלעד-אפלבום, מייסדת קהילת ציון בירושלים וראשת בית המדרש לרבנות ישראלית, מתארחת בפרק חדש של מדברים לכתחילה לשיחה עם יואב שורק על תורה ישראלית והניסיון לעצב שפה הלכתית ורוחנית השייכת לחיים הישראליים המתחדשים.

בשיחה הם מדברים על הסיפור הישראלי-יהודי המשותף המבוסס על ריבוי הפנים של עם ישראל, מגוון הקהילות, והמרחבים המסוגלים להכיל מורכבויות ושוני.

הרבה תמר משתפת גם במסע האישי שלה מירושלמית שגדלה בבני עקיבא ועד להקמת קהילה ובית מדרש המבקשים לנסח קול ישראלי חדש בעולם התורה.

האם אפשר להיכנס לעולם התורה וההלכה מבלי להשאיר את הרגשות והמחשבות האחרות מחוץ אליו?

בפרק החדש של "מדברים לכתחילה", ד"ר יואב שורק מארח את ד"ר אביחי צור - מסאי חוקר קבלה וחסידות - לשיחה על החיבור שבין האדם המודרני לתורה.

אביחי משתף בדיסוננס שליווה אותו עוד מימיו כתלמיד בישיבת הסדר: התחושה שכדי להעמיק בעולם התורני עליו "לשים את השכל בצד" ולהתנכר לחלקים מעצמו. יחד, הם מנסים להבין: האם הפער הזה הוא מובנה בעולם התורה או נכפה עליו מבחוץ?

כדי לשמוע עוד על הקשר בין בתפילה לטקסים, אסתטיקה ומוזיקה, קורבנות ורגש: מוזמנים להאזין לפרק שזמין בכל הפלטפורמות.

מה משותף ומה מפריד בין הגישה ההלכתית של לכתחילה ובין פניני הלכה, הסדרה הבולטת ביותר של כתיבה הלכתית בדור הזה, מבית מכון הר ברכה?

כמו לכתחילה, גם הכתיבה ההלכתית של פניני ההלכה מבקשת

לחבר את ההלכה אל השכל הישר, להבין את התמורה הגדולה שבשיבת ציון - אבל היא עושה זאת תוך שמירה על הגבולות של השיח ההלכתי המקובל.

האם אפשר אחרת?

האם צריך אחרת?

יואב שורק שמח לארח באולפן של מדברים לכתחילה את הרב מאור קיים, האיש שעומד בראש מכון הר ברכה ומעורב עמוקות בכתיבת פניני ההלכה.

שיחה מרתקת.

בפרק השביעי של ההסכת "מדברים לכתחילה", מארח ד"ר יואב שורק את העיתונאית והסופרת אמילי עמרוסי לשיחה עמוקה וחשופה על זהות, אמונה והתחדשות התורה בחברה הישראלית.

אמילי משתפת במסע האישי והמשפחתי שלה - ובדרך שעברה אל לב השיח הישראלי.

במהלך הפרק, אמילי ויואב דנים בחזון של תורה ישראלית- תורה שאינה עסוקה בצמצום, אלא בהתרחבות ובבנייה. מתוך כך הם נוגעים בכמה מנקודות החיכוך הרגישות ביותר של החברה הישראלית:

שילוב המגזרים - החזון של אמילי לעתיד שבו שולחן שבת יהיה שייך לכולם.

מהפכה בבית הכנסת - קריאתה להקמת "עזרת ישראל" (עזרת משפחות) בבתי הכנסת האורתודוקסיים, שתאפשר להורים גרושים ויחידניים מקום ראוי בתפילה לצד ילדיהם.

אלוהים שאחרי השבעה באוקטובר - על החיפוש הרוחני ועל התקרבות לשמיים דווקא מתוך שבר בחברה הישראלית.

זו שיחה על אמונה אותנטית, על היחס שבין הלכה, אלוהים וחיים ועל הניסיון למצוא שפה יהודית מתחדשת ששייכת לכולם.

איך קרה שהחינוך הדתי מייצר כל כך הרבה "דתל"שים"? האם אנחנו עדיין מנסים לחנך נוער בארץ ישראל עם מערכת הלכתית של עיירה בגלות? 🤔

בפרק החדש של "מדברים לכתחילה" התארח ספי גלדצלר, חוקר ומקים בית המדרש "הרוח הגדולה", לשיחה שנוגעת בעצבים החשופים של החברה הישראלית. דרך הפריזמה המרתקת של משנת מניטו, ספי מציע אלטרנטיבה מרעננת לדיכוטומיה השחוקה שבין "דתי" ל"חילוני" מתוך קריאה לדתיות ארצית, מחוברת, ומורכבת.

על מה דיברנו?

- המשבר בחינוך: למה הנוער עוזב את הדת לא בהכרח בגלל אובדן אמונה, אלא מתוך צורך אותנטי להתחבר לחברה הישראלית בלי חומות?

- השולחן ערוך שלנו: האם יתכן שהשולחן ערוך מבטא מערכת הלכתית אחת, "שארית" של מערכות רבות, שנשכחו ונזנחו ביציאה לגלות?

- דמוקרטיזציה של התורה: הצימאון האדיר במיינסטרים הישראלי לחיבור למקורות, בתנאי שזה נעשה בגובה העיניים ומתוך שיח ישיר וקרוב.

הרב יובל שרלו מוביל שנים רבות את השיח על "תורת ארץ ישראל", ואף נמנה על המועצה הציבורית של לכתחילה בראשית הדרך.

בפרק זה הוא משוחח עם יואב שורק על שמרנות, על מקומה של התורה הישראלית בתוך המרחב הישראלי כיום, ועל השאלה כיצד היא יכולה להיות רלוונטית לציבור רחב יותר.

השיחה נוגעת באופן שבו התורה הזאת מתקבלת בחברה הישראלית, ומה נדרש ממנה - וממנהיגיה - כדי שתוכל לדבר אל מעבר לגבולות הציבור הדתי. בתוך כך עולים גם חילוקי דעות בין יואב שורק לרב שרלו סביב סוגיות מורכבות: היחס למסורת ההלכתית, השאלה אילו הלכות מבקשים להוסיף למציאות החדשה והאם בכלל יש צורך בכך, ואילו הלכות יש לבחון מחדש או להשמיט.

זהו פרק על גבולות השמרנות, על אחריותה של ההלכה במציאות משתנה, ועל האפשרות לבנות שפה של תורה ישראלית בתוך החברה הישראלית של ימינו.

אסף פרי הוא איש חינוך, מחבר הספר ״מדרש ישראלי״ (ידיעות ספרים) שזכה לשבחים, ומוביל את מיזם ״מעבר - שיח ערכי ישראלי״. מרצה, כותב ועוסק שנים ארוכות בישראליות, ביהדות ובמה שמחבר בניהן - ובנינו.

בפרק זה של ההסכת, יחד עם יואב שורק הם משוחחים על הגות ישראלית, על מגזריות, ועל החסר והיש בשיח הציבורי שלנו.

השיחה נוגעת באפשרות ובצורך לנסח שפה רעיונית שמבקשת לצמוח מתוך המרחב היהודי-ישראלי, על מורכביותיו והמתחים שבתוכו.

יואב שורק, ראש תנועת "לכתחילה", יחד עם רגב בן דוד, חוקר ומרצה על יהדות ישראלית, פותחים את הסדרה בשיחה על יהדות חילונית.

בפרק הראשון הם בוחנים את האפשרות לעסוק ביהדות חילונית לכתחילה, לא כעמדה תגובתית לעולם הדתי, אלא כעמדה עצמאית ובעלת עומק משלה.

השיחה נוגעת בשאלות של זהות, מסורת ותרבות, ומבקשת לברר האם, וכיצד - יכולה להתקיים יהדות חילונית כדרך חיים מלאה.

מה קורה כשילד ממשפחה “יהודית חופשית” בירושלים חש את כאב השורשים העקורים?

האם אפשר לרפא את הנתק שבין דתיים לחילונים לא באמצעות פשרות, אלא דרך צמיחה משותפת?

בפרק זה מארח יואב שורק את שירה צחי - מורה, חוקרת וממובילות תנועת לכתחילה - לשיחה עמוקה על המרחב שבין העולמות.

השניים נוגעים בהגותו של אליעזר שבייד, מחלוצי התרבות היהודית־ישראלית המתחדשת, ומתבוננים במרחב המשותף שבין העולמות דרך ראי המצוות.

זהו דיון על האפשרות ליצור כאן תורה מקיפה, אורגנית ומשותפת, תורה שמבקשת להיות בית רוחני משותף, השייך לכולם.