SHIUR.Vayishlach.Parsha.2019.5780Download
VAYISHLACH
- Taking Comfort in Divine Providence
- Yaakov fighting until dawn
יעקב לבדו ויאבק איש עמו עד עלות השחר …
ויזרח לו השמש …
- Sunshine to the second!! (Rabbi Lau)
עקיבא: שאלתי את רבן גמליאל ואת רבי יהושע באיטליז של אימאום, שהלכו ליקח בהמה
למשתה בנו של רבן גמליאל, כתיב “ויזרח לו
השמש”, וכי שמש לו לבד זרחה?
שמש הבאה בעבורו, זרחה בעבורו, דכתיב)
בראשית כ”ח( “ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה”, וכתיב “ויפגע במקום”, כי מטא לחרן אמר: אפשר עברתי על מקום שהתפללו אבותי, ואני לא
התפללתי? כד יהיב דעתיה למיהדר – קפצה ליה ארעא, מיד – ויפגע במקום, כד צלי בעי
למיהדר, אמר הקב”ה: צדיק זה בא לבית מלוני ויפטר בלא לינה? מיד בא השמש.
is the significance of the fact that this dialogue took place in the meat
market of Imum?
Whatis the significance of the fact that R’Gamliel and R’Yehoshua were buying meat
for the wedding of the son of R’Gamliel?
DidR’Akiva answer his question himself?
Whycouldn’t R’Akiva wait until R’Gamliel and R’Yehoshua were in the Beis
Hamedrash?
- Story of businessman in snowstorm in
Buffalo NY
and Dina (Vilna Gaon)
בַּלַּיְלָה הוּא וַיִּקַּח אֶת שְׁתֵּי נָשָׁיו וְאֶת שְׁתֵּי שִׁפְחֹתָיו וְאֶת אַחַד
עָשָׂר יְלָדָיו וַיַּעֲבֹר אֵת מַעֲבַר יַבֹּק.
ואת אחד עשר ילדיו – ודינה היכן
היתה, נתנה בתיבה ונעל בפניה שלא יתן בה עשו עיניו, ולכך נענש יעקב שמנעה מאחיו
שמא תחזירנו למוטב, ונפלה ביד שכם.
ברש”י ואת אחד עשר ילדיו (שם
לב. כג). ודינה היכן היתה וכו’
מקשים העולם מנ”ל דדינה נחסרה
דילמא דינה היתה מהאחד עשר ילדיו ואחד מהשבטים היה נחסר
וי”ל דהנה איתא בגמרא (הוא בבר”ר צט. א, ובגמרא יומא
י”ב, ועוד איתא טעמים אחרים[1]) הטעם שנבנה בית המקדש בחלקו של
בנימין מפני דהוא לא השתחוה לעשו דהא עדיין לא היה נולד באותו הזמן, אם כן לפי זה
אם איתא דהיה נחסר אחד מן השבטים הרי הוא גם כן לא השתחוה לעשו אם כן קשה למה לא
נבנה הבית המקדש בחלקו של אותו השבט שנחסר אז, ומדוע נבנה דוקא בחלקו של בנימין, אלא
ע”כ צריך לומר דכל השבטים היו שם עם יעקב וכולם השתחוו לעשו זולת בנימין שלא
היה נולד עדיין, ורק דינה נחסרה, ודינה בלא”ה לא נטלה חלק בארץ ושפיר מקשה
ודינה היכן היתה. (שמועה מפי מגיד אחד בשם איזה ספר)
- It’s the effort that counts
לֹא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ כִּי אִם יִשְׂרָאֵל, כִּי שָׂרִיתָ עִם אֱלֹהִים
וְעִם אֲנָשִׁים, וַתּוּכָל.
- We are called יִשְׂרָאֵל, not וַתּוּכָל,
to reflect that the main thing is the struggle
What seasonal metaphor do we use foryouth?
Outside world, spring is often used asa metaphor for youth
when proud … April, dressed in all his trim, hath put a spirit of youth in
everything” (Shakespeare)
- L’Havdil, in Yiddishkeit, winter is
used
הָיִיתִי בִּימֵי חָרְפִּי
As I was in my early days
נערותי והוא מענין חורף כי אז יחל זמן הזריעה (רלב”ג)
חרפי – כינוי לימי הנערות מלשון ארמי הא בחרפי הא באפלי (מלבי”ם)
- Rav Moshe Shapiro explains that winter
is the time for planting and hard work. Spring is already a time of reaping and
enjoyment. In our hashkofo, youth is a time for work and effort.
Rav Moshe Shapiro: we begin week onSunday and rest at end; secular world begin week also on Sunday and rest at beginning.
It’s a different focus.
- Netziv used to joke that when he was a
bochur, he learned 18 hours a day and was just called Naftoli, when he got
married and had more responsibility he was called Reb Naftoli, when he became a
maggid shiur and had even less time, he was called HaRav Berlin, when he became
Rosh Yeshiva and had even more responsibilities he was called HaRav HaGaon, Moreinu
Rosh HaYeshiva and when he became more involved in Klal matters it became HaRav
HaGaon, Moreinu Rosh HaYeshiva, Sar HaTorah etc..
Should have been the opposite!! (Truth is later achievements
because of earlier hard work)
- Chafetz Chaim
- From siyum – אָנוּ עֲמֵלִים
וְהֵם עֲמֵלִים and moshol of
tailor
לְּפָנֶיךָ ה’ אֱלֹקֵינוּ וֵאלֹקֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁשַּׂמְתָּ חֶלְקֵנוּ
מִיּוֹשְׁבֵי בֵית הַמִּדְרָשׁ, וְלֹא שַׂמְתָּ חֶלְקֵנוּ מִיּוֹשְׁבֵי קְרָנוֹת.
שֶׁאָנוּ מַשְׁכִּימִים וְהֵם מַשְׁכִּימִים, אָנוּ מַשְׁכִּימִים לְדִבְרֵי
תּוֹרָה, וְהֵם מַשְׁכִּימִים לִדְבָרִים בְּטֵלִים. אָנוּ עֲמֵלִים וְהֵם
עֲמֵלִים, אָנו עֲמֵלִים וּמְקַבְּלִים שָׂכָר, וְהֵם עֲמֵלִים וְאֵינָם
הה”ק מהרי”ה מקזמיר ז”ל מובא במעינה של תורה)
א) וְאֵלֶּה תֹּלְדוֹת עֵשָׂו, הוּא אֱדוֹם.
ב) עֵשָׂו לָקַח אֶת נָשָׁיו מִבְּנוֹת כְּנָעַן, אֶת עָדָה בַּת אֵילוֹן
הַחִתִּי, וְאֶת אָהֳלִיבָמָה בַּת עֲנָה בַּת צִבְעוֹן הַחִוִּי.
ג) וְאֶת בָּשְׂמַת בַּת יִשְׁמָעֵאל אֲחוֹת נְבָיוֹת.
ישמעאל – ולהלן קורא לה (כח ט) מחלת. מצינו באגדת מדרש
ספר שמואל (פרק
יז)
שלשה מוחלין להן עונותיהם: גר שנתגייר, והעולה לגדולה, והנושא אשה, ולמד הטעם
מכאן, לכך נקראת מחלת שנמחלו עונותיה.
מרומז דבר זה דוקא אצל עשיו?
שהשטן, שרו של עשיו, לא יקטרג על החתן, שהירבה לחטוא ואיננו ראוי למחילה – אמרה זאת
תורה אצל עשיו כלומר, אם מחלו לעשיו, יש למחול לכל החתנים, כי הרי מדריגה יותר
noted that these sources only say that the Beis HaMikdash is in portion of
Binyamin and not because he didn’t bow down. He did find a source in Targum
Sheini in Megilas Esther 3;3.