וולר

טסתי לסינגפור כדי לפגוש תותח שיווק עולמי. הוא שאל אותי מי אני ושלח אותי להזדיין.

השנה היא 2017.

בסינגפור?

באתי לפגוש את אלווין, אחד האפיליאייטס הגדולים בעולם. ביקשתי שיחברו בינינו, טסתי, שלחתי הודעה.

קיבלתי מייל שמסביר לי שאני כנראה מתחזה, שהאדם שחיבר בינינו לא באמת מכיר אותי, ושפגישה לא תהיה.

ואז, בשלוש לפנות בוקר, התנפח לי חצי פרצוף.

אז עכשיו אני במדינה זרה, אחרי מייל משפיל, בדרך למיון, ואשתי מציעה שנחזור לתאילנד וניהנה מהחופשה כמו אנשים נורמליים.

הצעה הגיונית.

אמרתי שאני אשיג את הפגישה הזאת.

בפרק החדש סיפרתי מה עשיתי כדי להפוך את ה״לא תודה״ לשעה וחצי מול הבנאדם, איזה מערך תוכן ראיתי שם שכבר ב־2017 העיף לי את המוח, ולמה לפעמים אני מתעקש להשיג משהו גם כשברור לי שהקריירה שלי תסתדר מצוין בלעדיו.

כי בפעם הבאה שיהיה על הכף משהו שבאמת חשוב לי, אני רוצה לזכור שכבר הייתי בסרט הזה.

יש פה סיפור השפלה, למבורגיני צהובה, וטיפה חומר למחשבה על מה נשאר היתרון שלך כשה־AI יודע לעשות כמעט הכול.

 קאש או אקוויטי?

יש יזמים שמכניסים מיליוני שקלים בשנה, נהנים מרמת חיים גבוהה ומנהלים עסקים רווחיים במיוחד, אבל אם מחר בבוקר יחליטו למכור את העסק שלהם, הם עלולים לגלות שהוא כמעט לא שווה דבר.

וזה בדיוק ההבדל בין עסק שמייצר כסף לבין חברה שבונה ערך.

בפרק החדש של וולר לייב אני עוסק באחת הדילמות המשמעותיות ביותר בחייו של יזם:

 הבחירה בין קאש לאקוויטי. בין הכסף שאפשר למשוך היום, לבין השווי שאפשר לבנות למחר.

דרך סיפורה של יזמת ישראלית שמנהלת עסק מצליח המכניס מיליונים, ובמקביל בונה חברת AI עם פוטנציאל לשווי של מאות מיליוני דולרים, אני חושף את המורכבות שבהחלטה לוותר על חלק מהנוחות והביטחון הכלכלי של ההווה, לטובת הזדמנות גדולה בהרבה בעתיד.

נדבר על האופן שבו חברות מייצרות שווי, על ההזדמנויות החריגות שנפתחו בשוק ה-AI, על ההבדל בין הכנסה שוטפת להון אמיתי, ועל השאלה שמעסיקה כמעט כל יזם שמבקש לפרוץ את גבולות העסק הקיים שלו:

מתי נכון להפסיק למקסם את מה שכבר עובד, ולהתחיל להשקיע במה שעשוי לשנות את החיים שלך לחלוטין?

והתשובה, בניגוד למה שאולי נדמה, היא לא בהכרח לעזוב הכול ולקפוץ למים.

בפרק אני מסביר כיצד נכון לגשת לצומת הזאת, אילו סימנים צריך לחפש בשוק לפני שמבצעים את המעבר, ומדוע דווקא היכולת להמתין לרגע הנכון עשויה להיות אחת ההחלטות היזמיות החשובות ביותר שתקבלו.

כי בסופו של דבר,

יש הבדל עצום בין להיות יזם שמרוויח הרבה כסף, לבין להיות יזם שבונה משהו ששווה הרבה כסף.

וההבדל הזה עשוי לשנות לא רק את העתיד הכלכלי שלכם, אלא גם את זה של הדורות שיבואו אחריכם.

🎧 וולר לייב — פרק חדש. לכו להקשיב.

?איך לעזאזל הופכים עגלה בקניון לאימפריה של 160 לוקיישנים בארה״ב

ישבתי עם רקפת אהרון לשיחה על אחד מסיפורי היזמות הישראליים היותר מטורפים שיצא לי לשמוע.

רקפת ובעלה אריה מגיעים לאמריקה.

אין כסף.

לא בקטע של ״קשה לנו לסגור את החודש״.

אין כסף לאכול.

היא מנקה בתים, עובדת במאפייה, בקייטרינג, מוכרת מכוניות משומשות.

יום אחד, במקרה לגמרי, היא רואה בקניון מוצר שהבת שלה משחקת איתו.

שלושה חודשים אחר כך הם כבר עם שתי עגלות.

בחודש הראשון?

אפס מכירות.

והלקוח הראשון שקנה ממנה היה עיוור (!).

אבל מפה מתחיל החלק המעניין.

הם מפצחים את המכירה.

ומבינים משהו שרוב היזמים מפספסים עד היום:

סקייל לא מתקן ביזנס מחורבן. הוא רק מגדיל את החרא.

משתי עגלות הם מגיעים ל־160 לוקיישנים, 500 עובדים, ומוצרים שנמכרים ברשתות הענק של אמריקה.

ובפרק הזה אני מפרק איתה את המכניקה מאחורי הדבר הזה.

איך יודעים איזה מוצר יכול להתפוצץ?

כי בסוף,

יש הבדל עצום בין לדעת למכור לבין לדעת לבנות מכונה שמוכרת.

ואם יש משהו שהסיפור של רקפת מוכיח, זה שהיתרון של היזם הישראלי לא נגמר בגבולות ישראל.

 הוא רק מתחיל שם.

פרק חובה לכל יזם שרוצה להבין איך בונים משהו גדול באמת.

לפרק המלא >> 

איך לעזאזל הופכים עגלה בקניון לאימפריה של 160 לוקיישנים בארה״ב?

ישבתי עם רקפת אהרון לשיחה על אחד מסיפורי היזמות הישראליים היותר מטורפים שיצא לי לשמוע.

רקפת ובעלה אריה מגיעים לאמריקה.

אין כסף.

לא בקטע של ״קשה לנו לסגור את החודש״.

אין כסף לאכול.

היא מנקה בתים, עובדת במאפייה, בקייטרינג, מוכרת מכוניות משומשות.

יום אחד, במקרה לגמרי, היא רואה בקניון מוצר שהבת שלה משחקת איתו.

שלושה חודשים אחר כך הם כבר עם שתי עגלות.

בחודש הראשון?

אפס מכירות.

והלקוח הראשון שקנה ממנה היה עיוור (!).

אבל מפה מתחיל החלק המעניין.

הם מפצחים את המכירה.

ומבינים משהו שרוב היזמים מפספסים עד היום:

סקייל לא מתקן ביזנס מחורבן. הוא רק מגדיל את החרא.

משתי עגלות הם מגיעים ל־160 לוקיישנים, 500 עובדים, ומוצרים שנמכרים ברשתות הענק של אמריקה.

ובפרק הזה אני מפרק איתה את המכניקה מאחורי הדבר הזה.

איך יודעים איזה מוצר יכול להתפוצץ?

כי בסוף,

יש הבדל עצום בין לדעת למכור לבין לדעת לבנות מכונה שמוכרת.

ואם יש משהו שהסיפור של רקפת מוכיח, זה שהיתרון של היזם הישראלי לא נגמר בגבולות ישראל.

 הוא רק מתחיל שם.

פרק חובה לכל יזם שרוצה להבין איך בונים משהו גדול באמת.

לפרק המלא >> 

איך אני בונה את חברת ה־100 מיליון דולר הבאה שלי איתך

שואלים אותי:

וולר, למה לך לעשות את זה?

יש לך חברה בחו״ל.

למה לעזאזל לחזור לעבוד עם יזמים ישראלים?

אני רואה כאוס.

ואני מאוד מאוד טוב בלראות הזדמנויות בתוך כאוס.

זה קרה לי בקורונה.

הקלפים התערבבו, קלטתי שכולם הולכים לעבור לדיגיטל, נכנסתי אול־אין 

ומההימור הזה בנינו את החברה שלי בשנים האחרונות.

ועכשיו אני חושב שהקלפים מתערבבים שוב.

רק שהפעם זה AI.

בשנה האחרונה אני עושה טסטים על תזה שיש לי.

והיא מתבררת כנכונה יותר מחודש לחודש.

אני קורא לזה משולש הקסם:

למעלה -

דומיין אקספרט ישראלי.

יזם עם קבלות.

בצד השני -

AI.

מבחינתי AI הוא קודם כל דבר אחד:

מסיר מגבלות.

מגבלות של כסף.

פעם כדי לעשות טסט נורמלי בחו״ל היית צריך לשרוף 30–50 אלף דולר רק כדי להתחיל לשחק.

היום?

כל האירוע השתנה.

ואז אני מחבר את שני הדברים האלה לצלע השלישית:

חו״ל.

כי חו״ל נותן לי את הדבר שבישראל פשוט אין:

סקייל.

אז יש לי דומיין אקספרט ישראלי.

יש לי AI שמסיר לו את המגבלות.

ויש לי שוק גלובלי שנותן לו מקום להתפוצץ.

מה נשאר באמצע המשולש?

GTM.

לפצח איך לוקחים את הדבר הזה לשוק.

וזאת בדיוק הסיבה שהקמתי את ״הפריצה לחו״ל״.

לא מאיזה מקום פילנתרופי.

יש לי פה אינטרס כלכלי ואנוכי מאוד מאוד גדול.

אני רוצה לעבוד עם היזמים הכי טובים שאני יכול למצוא.

לעזור להם לחדד את הרעיון.

כי פתאום אני מסתכל על האירוע הזה ואומר:

רגע. אני מבין איך בונים פה חברה של 100 מיליון דולר.

ואולי, אגב, גם המספר הזה קטן מדי.

בפרק החדש של וולר לייב אני פותח את כל התזה הזאת:

למה אני עושה את מה שאני עושה,

איתך.

תעשה לי טובה.

תפסיק לבנות פאקינג חלליות.

אתה לא Salesforce.

אתה יזם עם מוצר חדש שאף אחד עדיין לא שם עליו זין.

אז למה לעזאזל יש בו 26 פיצ׳רים?

בפרק החדש אני מפרק את אחד החטאים שאני רואה שוב ושוב אצל יזמי SaaS ואפליקציות 

ואת הדבר האחד שאני מחפש כמעט בכל מוצר שאנחנו בוחנים:

Killer Feature.

אם אתם לא יודעים להגיד לי במשפט אחד מה הקסם שהמוצר שלכם עושה

תיכנסו לפרק.

עכשיו.

בשנים האחרונות הבנתי משהו:

חוסן מנטלי זה לא מספיק.

אפשר לחטוף מכות, לקום שוב ושוב - ועדיין לפעול מתוך פחד, עייפות, כעס או נזקקות.

אני קורא לזה הסוויץ׳.

אדום - אני חייב שזה יקרה. אני לחוץ. אני מגיב.

המשחק הוא לזהות באיזה סטייט אני נמצא לפני שאני שולח הודעה, נכנס לפגישה, סוגר עסקה או מקבל החלטה.

ואם אני באדום אני לא פועל. אני קודם מחליף סטייט.

בפרק הזה אני מדבר על ה־10% שהיו חסרים לי, איך גיליתי אותם מחדש, ולמה המשפט שאני מזכיר לעצמי כל בוקר הוא:

הפעולות שלי שולטות ברגשות שלי לא להפך.

אם אתם מרגישים שאתם יודעים שיש בכם יותר, אבל משהו עדיין לא מתחבר הפרק הזה הוא בול בשבילכם.

ממש ממש פעם הייתי כלבה קטנה

עושה משהו פעם אחת, אין תוצאה, לדבר הנוצץ הבא.

וזה, פרצוף יקר שלי, סטייט של אפס.

רמה 1 של הפיכה למפלצת תוצאות

לעשות פאקינג פעולה.

מה שמעניין ברמה 0 - החכמים מאוד נופלים בה, לא הטמבלים. 

אבל אנחנו כבר בעשיה אז נעבור לרמה 1 - 

להלן החדשות לשישי: 

 פעולה חד פעמית, בעיטה בודדת לשער, לא תיתן לך כלום.

לא אימון אחד.

גזרת על עצמך כישלון ודאי.

המשחק בג׳ונגל הביזנס מתחיל כשאתה לוקח פעולה תמימה והופך אותה לפו…

 סתם, הופך אותה להרגל.

רמה 2 של הפיכה למפלצת תוצאות

פה אתה כבר בעולם שבו הכמות x האיכות עובדים לטובתך. 

קח פעולה כמו מכירות B2B, יענו הניסיון שלך לגרום לביזנס גדול ומשמעותי לקנות ממך…

אפילו אם האסטרטגיה שלך ב-2026 לפיצוח האירוע היא פניות קרות, שזה מחריד אבל שיהיה …

גם שימפנזה אחרי 100 פניות ללא מענה הייתה מחליפה קופי. הייתה מחפשת אינטרו אנושי. הייתה עושה משהו שונה.

כלומר, כשאתה הופך פעולה להרגל יום יומי - אתה בועט לשער כל יום.

זה נקרא לשחק על כמות, quantity. 

ולא רק זה, אלא שמבעיטה לבעיטה אתה גם משתפר. 

זה נקרא לשחק על איכות, quality.

מכאן נובע פורץ לחו״ל פעור ויפה שלי, ש- quantity x quality שווה הפיכתך למפלצת ביזנס מורשית. 

 אבל זה מדע הטמעת ההרגלים.

קריטי ו-90% מהיזמים לעולם לא מגיעים לפה, אבל לא התכנסו הרגע בשישי בבוקר כדי שאספר לך obvious shit

רמה 3 של הפיכה למפלצת תוצאות

המקום שבו אתה פוסק מלהיות אופורטוניסט פעולות, שואל - 

איזה הרגל, אם אני פאקינג אשפיל אותו ואהפוך אותו לכלבה הקטנה שלי, יהפוך אותי למפלצת בעוד עשור?

לא “מה אני אקבל עוד 30 יום”.

מי אני אהיה בעוד 10 שנים אם הפלא הזה יהפוך לחלק מה־DNA שלי?

עשיתי את זה עם אימונים.

והיום אני מבין שאני צריך לעשות את זה גם בזוגיות, במשפחה, בכל מקום שאני עדיין חלש בו.

וזה הקטע:

הרגלים יישברו. ברור שהם יישברו.

אם ככה - להתמיד לא מספיק

אז מה כן?

בפרק הזה בוולר לייב אני מפרק את 3 הרמות של הרגלים, למה רוב האנשים נשארים כלבות קטנות, ואיך בונים הרגלים לא בשביל החודש הקרוב  אלא בשביל הבן אדם שאתה תהיה בעוד עשור.

על הדרך זה גם ייצר לך גם מיליוני דולרים

זה הלינק

יאללה.

 וולר

ב־2021, בריזורט בפוקט,

רצחתי את וולר הישן - ובראתי את עצמי מחדש.

היה לי עסק שעבד. הוא עשה מיליונים.

והבנתי שאני חייב להרוג אותו בתוכי כדי להיות All In על הדבר הבא.

כי הבעיה במעברים הגדולים בחיים ובעסקים היא לא אסטרטגיה.

הפחד שאולי מה שעבד עד היום היה מזל.

שאולי הגרסה הבאה שלי פשוט לא תהיה טובה כמו הקודמת.

בפרק הראשון של Waller Live אני מפרק את הטקס שעשיתי אז בפוקט: שלושה ימים, שלושה דפים ותרגיל אחד של Tim Ferriss שעזר לי לפרק את הפחד, להבין מה באמת יקרה אם אכשל — ובעיקר להבין כמה יעלה לי אם לא אנסה בכלל.

אם אתם עומדים לפני פיבוט, עסק חדש, פריצה לחו״ל או כל אירוע שדורש מכם להפוך לבן אדם אחר.

אל תיקחו את הגרסה הישנה שלכם איתכם.

פרק על פחד, זהות, ביזנס, והמחיר המאדר־פאקינג יקר של להישאר בדיוק איפה שאתם.

ברוכים הבאים לפרק החדש של וולר

והפעם: לייב, אפס הכנה, ישר מהחדר

שלי במלון בפוקט דקה לפני שאני נוחת חזרה

לגיהנום של הבית והילדים בישראל.

והיום בפרק דיברתי על:

• מלכודת האנשים (למה ה-AI עוד לא רצח את כולנו):

איך קנינו חברת SaaS בינלאומית מטורפת,

ולמה הבעיה הכי גדולה במיזוגים ורכישות

היא לא המספרים או הטכנולוגיה, אלא

הדרמה הקוגניטיבית והפסיכולוגית

של האנשים שאתה מכניס אליך הביתה.

•איך אלון "הגאון" כמעט פוצץ עסקה של מיליונים:

מה קורה כשאתה מגלה יום לפני המפגש הגורלי שאף אחד

לא טרח להסביר לפאונדרים את החזון האמיתי שלך,

ואיך מונעים מהעובדים הכי חזקים שלהם

לשבור את הכלים ולברוח.

•הסיפור ההזוי על אתר הגייז פורנו:

איך המתחרים האכזריים של החברה שקנינו

עשו להם את ההטרלה הכי מטורפת ששמעתם בחיים,

ולמה זה שבר לנו את השולחן מצחוק

באמצע מסעדת יוקרה בפוקט.

•משבר שלוש השעות:

איך לשרוד דיונים טכנולוגיים משעממים רצח

על בק-אנד ופרונט-אנד בלי שייפלט לך כדור בראש,

ואיך דווקא מתוך הבוץ הזה שלפת את השאלה המדויקת

ששינתה את כל הארכיטקטורה של הביזנס.

•מסה קריטית של A-Players:

למה לקחת אנשים לביזנס זה האירוע הכי מתסכל בעולם,

מה קורה לצוות הבכיר שלך כשנכנס אליו שחקן בינוני,

ואיך הסטטיסטיקה של הגיוסים שלכם הופכת אתכם

לחובבנים או ל-Fucking Incredible.

•מנכ"ל טק או גננת מוסמכת?

האמת המלוכלכת על חברות שמגיעות ל-100 איש.

למה חצי מהיום שלך הולך על "פיפי-קקה"

של אגו ודרמות של עובדים,

ולמה התוצאה העסקית והאקזיט שלך

תלויים בסוף ביכולת שלך לנהל גן ילדים.

•חליפת האומץ:

למה אסור לך לחיות רק בשביל הציפייה לאקזיט

שישנה הכל, ואיך לקחת Big Bets עם סיכון אפסי

על בסיס קבוע כדי להצמיח מסת שריר מנטלית

ולהפוך את החיים שלך להצגה הכי טובה בעיר.

יאללה מתחילים.

וולר