בפרק נוסף, מרתק וכנה של כיבוי אורות, אנחנו מביאים את הסיפור של מוטי.

מוטי גדל בבית שהייתה בו אלימות, שהגבולות בין מה שתקין ללא תקין, לא היו ברורים.

הוא ואחותו "נשלפו" ביום מעונן אחד, בצו רווחה, מבית ספר למרכז חרום. משם לפנימייה, לבית ספר אחר וסביבה חדשה.

מוטי מספר בגילוי לב מרגש, על המעברים החדים, על החוסר וודאות, על להתחיל כל פעם מחדש, ועל התוויות שבוגרי פנימייה נושאים עמם..

"ויש את הפנימיסט", איך זה להסתובב עם תווית? האם היא פנימית או חיצונית? גם ל זה נשמע ...

פרק מלא ברגישות וגם תקווה, האזנה נעימה.