לפני שבועיים בדיוק הייתי אמור לחגוג בפסטיבל אינדינגב, בקיבוץ גבולות שבנגב המערבי, כ-20 ק"מ בקו אווירי מאותה מסיבה איומה בקיבוץ רעים.

ואני לא רוצה אפילו לדמיין מה היה קורה אם חמאס היה מחליט לתקוף שבוע מאוחר יותר.

כל כך חיכיתי לאינדינגב, זה פסטיבל קסום של אנשים יפים שאוהבים מוזיקה, ישראל היפה והטובה!!

וגם המוזיקה עצמה היא הכי לא בנאלית, הכי טובה שאפשר לבקש.

שלום גד, בן המושב השכן תלמי אליהו (רק 2 ק"מ מקיבוץ גבולות) כתב (וגם שר) ב-2012:

אם אתה נוסע לאינדינגב, קח איתך את כל העולם

יש לי מחשבה לעשות כמה תוכניות ספיישל עם מה שהיה אמור להיות הליינאפ של הפסטיבל, אבל בינתיים בשלום גד ננוחם, וגם במשפחת בלחסן (גם הם מהמושב תלמי אליהו).

וגם כמה טקסטים נבואיים של גאוני השפה והמוזיקה - אהוד בנאי, גיא מזיג ויענק'לה רוטבליט.

ואת מה שאני מרגיש בימים אלה אריק איינשטיין היטיב לבטא כבר ב-1969:

כמה שאני אוהב אותך, ארץ ישראל...

למה זה אני עצוב כל כך? ארץ ישראל...

שבוע שלישי למלחמה

ומרוב המתח והחרדות, בכלל שכחנו שסתיו עכשיו - העונה הכי אהובה עלי בשנה.

יחד ננצח !!