אריאל דוד חוקר פוליטיקה ישראלית וזהות מזרחית, על יהדות ליברלית

מחנה ליברלי שלא מפחד מיהדות במאבק הפוליטי.

״אנחנו לא מפחדים מהיהדות , אנחנו באים להציל אותה״

טקסט הפרק המלא:

בישראל יש אלף דרכים להיות ימני שמרן. אתה יכול להיות ביביסט חילוני, מסורתי-לאומני, דתי-משיחי או חרדי שמתנגד למערכת המשפט. אבל מי שיסתכל על המחנה הליברלי מבחוץ, יטעה לחשוב שהוא מכיל זרם אחד בלבד, חילוניות ליברלית בנוסח אשכנזי, והמחמירים יגידו, בנוסח מדינת תל אביב. הווה אומר, אנחנו ליברלים, בלבד. כל אדם יכול להיות יהודי כמה שירצה בביתו, אבל אנחנו, כמחנה, לא מתעסקים ביהדות וחושדים בכל ביטוי שלה במרחב הציבורי. אלא שבישראל יש גם מחנה יהודי דמוקרטי אחר והוא לא קטן בכלל. חילונים עם נטייה למסורת, מעמד ביניים מסורתי גדול במרכז וגם בפריפריה, דתיים ליברליים ועוד על הרצף היהודי הרחב שמאמנים במדינה יהודית ודמוקרטית וחופש דת, אבל בשבילם המסורת היהודית זה לא עוד תחביב לשעות הפנאי, אלא יסוד קיומי מכונן, זהותית וגם פוליטית. הם לא דמוקרטיים רק כדי שהם יוכלו לנהל חיים נורמליים בארץ הזאת, אלא גם כי הם חרדים לגורל המסורת היהודית והעם היהודי. במשוואה המפורסמת של ביבי ופינקלשטיין, הם לא או יהודים או ישראלים, הם בול באמצע, או יותר נכון, הם לא רואים סתירה בכלל. לצערנו, הגיוון הזה לא הצליח להתבסס במחנה הליברלי. חברה טובה שלי, מאמינה, מתפללת וגם מפגינה קבועה נגד הרפורמה ובעד החטופים, עברה לאחרונה מירושלים לתל אביב, וגילתה שכל אופן שתרצה לארגן בו קבלות שבת ציבורית בעיר תל אביב יתפס כהדתה. הדת שייכת בדמיון החילוני בעיר, לגרעינים התורניים ולמחזירים בתשובה. אבל דווקא בירושלים, הדתית בהרבה, מצאו לזה פתרון. שמו בישראל פלורליזם יהודי. המחנה הליברלי בירושלים לא מפחד מיהדות במאבק הפוליטי ובמרחב הציבורי. להפך, היא אינטגרלית לשניהם. העיקרון המסדר הוא אחר. כל מי שמאמין בליברליזם ומדינה דמוקרטית הוא חלק. וכל יהדות שלא מקדמת כפייה דתית או מדינת הלכה, היא אינטגרלית וחשובה. ולכן החילוני מתל אביב, כשהוא עובר לירושלים, לא יפחד ללכת לאותה קבלת שבת. כי הוא יודע שאף אחד לא ינסה להחזיר אותו בתשובה. ולא מדובר במזימה נסתרת של הימין האורתודוקסי. הנוסחה הירושלמית הזאת חשובה לא רק בשביל הירושלמי. בניגוד לימין עוד לא פיתחנו אלף דרכים להיות יהודי ליברלי. לא בשביל המסורתיות הליברלית במחנה שלנו, ובטח שלא בשביל מי שעדיין יושב על הגדר. זה ידרוש מאיתנו עוד הרבה, אבל השינוי עובר קודם כל במשוואה הכללית. לא עוד ישראלים מול יהודים או חילונים מול דתיים. מחנה יהודי ישראלי, ליברלי, רחב מול שוחרי מדינת ההלכה. אנחנו לא מפחדים מהיהדות, אנחנו באים להציל אותה.