אין דבר כזה רגע של ייסוד של סטארטאפ. מתחילים לעבוד, מתאהבים במשהו שרוצים לפתור. ואז יש המון רגעים של התפתחות. אנחנו כל הזמן מייסדים את העשור הבא של החברה. הייטק בפקקים היום בשיחה עם עוז אלון מנכ"ל ומייסד האניבוק על חזון שנבנה על פני זמן ועל כל הנקודות לאורך הדרך שבהן יזם מגלה שמשהו השתנה כמשבר או כהזדמנות וצריך לדעת לזהות, להפנים ולהגיב.

איך נראים רגעים מכריעים בסטארט-אפ

יזמות, סטארט-אפים, טכנולוגיה והעתיד.
התכנית של האקו-סיסטם של ההייטק הישראלי מבית Startup Nation Central ובשיתוף ״כלכליסט״ ואצטדיון הסטארטאפ.
עולים עם תכנית חדשה בכל יום חמישי ב 12:00.
מוזמנים לצפות בנו בפייסבוק לייב של כלכליסט 
ולהצטרף לקבוצת הדיונים שלנו - 
https://www.facebook.com/groups/hitechbapkakim/

עם אדר חי, אורי טולידאנו ונירית כהן

Technology

Tech News

Podcasting

Gadgets

Software How-To

האם יש דבר כזה תעשייה מסורתית בעידן של מידע ובינה מלאכותית? לפעמים יש תחושה שכשמדברים עם תעשיות מסורתיות כמו נדל"ן או ביטוח מקבלים תגובות בסגנון - "כל ההייטק הזה לא קשור אלינו". היום בהייטק בפקקים נסתכל על אחת המסורתיות שבהן - ענף הנדל"ן - וננסה להבין איך זה נראה כשמביאים לא רק טכנולוגיה אלא גם אנשים טכנולוגיים אל תוך הליבה של הארגון, ומה זה עושה לביזנס ולארגון עצמו.

בפרק של היום אירחנו את דוריס פיטילון - מנהלת טכנולוגיות בחברת "פארופוינט" - יחד נברר מה זה אומר להטמיע טכנולוגיה בתעשייה מסורתית כמו נדל"ן. איך אוספים, יוצרים ומנגישים דאטה ואיך נראה הריקוד העדין בין טכנולוגיה, אנשים וארגון כדי לצמוח מכאן.

תעשייה מסורתית - תראו מה אפשר לעשות עם טכנולוגיה

שילוב של בינה מלאכותית יוצרת לעשיית טוב בעולם. אנחנו מדברים על בינה מלאכותית לייעול העבודה שלנו, הרבה מאיתנו משתמשים בצ׳אט ג׳יפיטי, דאלי, ג׳מיני, מידג׳רני וסוגיו בשימושים מעניינים ביצירת מוזיקה, בכתיבת תוכן, בצ׳אטבוטים של רופאים ועורכי דין, ולמעשה כמעט בכל תחום וכל מקצוע. אבל בוא נדמיין את השפעת הבינה המלאכותית היוצרת בתחום האימפאקט ועולם העמותות. 
כיצד ניתן להשתמש בבינה מלאכותית לקידום אג׳נדה שמקדמות את בני האדם, כיצד משתמשים בינה מלאכותית להפצת טוב? איתנו באולפן שירן מלמדובסקי סומך - מייסדת של ג'נראטיב איי-איי פור גוד.

AI for doing good

לפני ארבעה ימים סימנו 6 חודשים למלחמה, 6 חודשים שבהם עדיין 133 חטופים וחטופות בשבי האויב, חצי שנה שבהם נדרשנו כולם לגייס כוחות לתפקד בתנאי אי ודאות קיצוניים ולהמשיך בעבודה שלנו לצד המלחמה. כמדי רבעון אנחנו עושים בדיקת דופק לתעשיה שלנו.

מה מצבו של ההייטק הישראלי לאחר שישה חודשי מלחמה? הנתון החשוב ביותר שמשפיע על התעשייה המקומית הוא עדיין הריבית הגבוהה שמורידה את תמחור חברות הצמיחה, ולמעשה ״סוגר״ בפני החברות את האופציה להנפיק. הירידה בגיוסים וברכישות מאז בועת 2021 בחציון האחרון היא באחוזים דומים בהשוואה בין ישראל ארה״ב ואירופה. 

אלו סקטורים כיכבו? ואלו סקטורים נמצאים בדעיכה, וכיצד הירידה בגיוסי ההון עבור קרנות הון סיכון תשפיע על השנה הקרובה של ההייטק המקומי? בפרק אירחנו את אבי חסון, מנכ"ל סטארטאפ ניישון סנטרל, המדען הראשי לשעבר ומי שכיהן כראש רשות החדשנות הראשון.

חצי שנה למלחמה - בדיקת דופק לתעשייה

זו תקופה פחות טובה לגייס בה כסף, את זה כולם מבינים. גיוסי ההון לסטארט-אפים ירדו בגלל מגוון סיבות ואנחנו באקלים אחר מבעבר. הפרק הזה יעזור לנו להבין איך במצב העניינים הנוכחי כדאי להסתכל על גיוס כספים לסטארט-אפים בשלבים השונים ולמה חשוב לשים לב. נשוחח גם על דרכי מימון אלטרנטיביות וסוגי עסקים שמתחילים להופיע.

הפעם בהייטק בפקקים התארח לירון רוז - יזם ומשקיע הייטק פרטי. יחד ניסינו להבין איך משקיעים בשלבים מוקדמים חושבים ועל מה הם מסתכלים כשהם בוחנים השקעה בסטארט-אפ. דיברנו גם על הזדמנויות במצב הנוכחי, ולמה זו יכולה להיות תקופה מצוינת להקים בה סטארט-אפים.

לגייס השקעה בתקופה מאתגרת

כשאנחנו מדברים על תעשיית האגרו-פודטק - החדשנות הטכנולוגית שבמזון ושבחקלאות, אנחנו בדרך כלל מדברים על תחליפי חלבון לחלב, ביצים, דגים, פרמנטציה או הגביע הקדוש - סטייק מתורבת, ״בשר ללא סבל״. 

הרבה מהפיתוחים הטכנולוגיים האלו, שעד כה בעיקר דיברנו עליהם, מתחילים להגיע אלינו לצלחת. חברת "יו-אגג", מפתחת חביתות וביצים עלומות מן הצומח, מספר חברות ישראליות כמו "אימג׳נדרי" ו"רי-מילק" מפתחות חלב וגבינות שמבוססות תאי חלב אמיתי בתהליכי פרמנטציה, ובסינגפור תוכלו להזמין סטייק מתורבת רק ב-17 דולר.

מדינת ישראל היא אחת ממרכזי הפיתוח הגדולים בעולם לתעשייה כאשר בארץ כמות הסטארטאפים השניה במספרה וכמות הגיוסים השניה במספרה. לא לנפש, אלא באופן אבסולוטי. נתון די מדהים. לרוב אנחנו מדברים על חלבונים אלטרנטיביים ממקורות ברי קיימא כפיתרון לרעב ולמשבר האקלים. במהלך המלחמה עלה צורך הרבה יותר מוחשי - ביטחון תזונתי. 

נדבר בתכנית עם ד"ר תמי מירון - מנהלת טכנולוגיות ראשית בחברת "פרש-סטארט פוד-טק אינקובטור", שיושבת בימים כתיקונם בקריית שמונה ונאלצה להתפנות, ועם ניר גולדשטיין, מנכ"ל מכון מחקר "דה גוד פוד". נשוחח על עתיד תעשיית המזון החדשני בישראל ועל שינוי יעוד התעשייה בזמן המלחמה.

איך נראים רגעים מכריעים בסטארט-אפ

Download our free app to listen on your phone