פרק ו - משנה ג מְסָרוֹ לְמִי שֶׁהָיָה מוֹלִיכוֹ. הַכֹּל כְּשֵׁרִין {ח} לְהוֹלִיכוֹ, אֶלָּא שֶׁעָשׂוּ הַכֹּהֲנִים (גְּדוֹלִים) קֶבַע וְלֹא הָיוּ מַנִּיחִין אֶת יִשְׂרָאֵל לְהוֹלִיכוֹ. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, מַעֲשֶׂה וְהוֹלִכוֹ עַרְסְלָא, וְיִשְׂרָאֵל הָיָה:

אלא שעשו הכהנים קבע. להיות משלחין אותו ולא היו ב''ד של כהנים מניחין את ישראל להוליכו: ערסלא. שם האיש: