פרק ח - משנה ה עֻבְּרָה שֶׁהֵרִיחָה, מַאֲכִילִין אוֹתָהּ עַד שֶׁתָּשִׁיב נַפְשָׁהּ. חוֹלֶה מַאֲכִילִין אוֹתוֹ עַל פִּי בְּקִיאִין. וְאִם אֵין שָׁם בְּקִיאִין, מַאֲכִילִין אוֹתוֹ עַל פִּי עַצְמוֹ, עַד שֶׁיֹּאמַר דַּי:

עוברה שהריחה. העובר {יג} מריח ריח התבשיל והיא מתאוה לו, ואם אינה אוכלת שניהם מסוכנים: על פי בקיאים. רופאים מומחין באומנותן: אין שם בקיאין מאכילין אותו על פי עצמו. הכי מפרשה מתניתין בגמרא, בד''א דסומכין על דברי בקיאין, בזמן שהחולה אומר איני צריך {יד} או שותק אבל אמר צריך, אין שם בקיאין כלל כלומר אין בקיאותן חשובה לכלום אבל מאכילין אותו ע''פ עצמו. ואף על פי שהבקיאין אומרים אינו צריך: