שיעורו השבועי של הרב יוסף יצחק פריימן לפרשת וירא. ישמעאל אבא של הערבים. יצחק וישמעאל - הסיפור שמסביר את הכל. מסופר במדרש על הסכסוך בין יצחק לאחיו למחצה ישמעאל בן הגר, שפחת אברהם, ''שהיה מריב עם יצחק על הירושה ואומר: אני בכור ונוטל פי שניים, ויוצאים בשדה ונוטל קשתו ויורה בו חיצים''. ושרה אמרה לאברהם ''גרש האמה הזאת ואת בנה'', השם אמר לאברהם ''כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה, כי ביצחק יקרא לך זרע'' – ביצחק יקרא לך זרע – ולא בישמעאל.

כאשר הקב''ה הבטיח לאברהם שיוולד לו יצחק, בפרשת לך לך, היתה תגובתו: ''ויפול אברהם על פניו ויצחק ויאמר בלבו הלבן מאה שנה יוולד ואם שרה הבת תשעים שנה תלד? ויאמר אברהם אל האלוקים לו ישמעאל יחיה לפניך. רש''י: הלוואי שישמעאל יחיה ביראתך.

ענה לו הקב''ה: ''אבל שרה אשתך יולדת לך בן וקראת את שמו יצחק'', כלומר אל לך להסתפק בישמעאל. יתכן שבקשה זו תתקיים, ''ולישמעאל שמעתיך'', אבל זה לא העיקר, אלא דוקא יצחק, ''והקימותי את בריתי איתו לברית עולם לזרעו אחריו''.

ההבדל בין ישמעאל ליצחק, זה לא רק שיצחק היה איש צדיק, וישמעאל פרא אדם. אלא גם אם ישמעאל היה ירא שמים, ישמעאל לא יהודי.

כי יצחק א. נולד באופן ניסי. ב. ברית המילה שלו היתה בגיל 8 ימים.

לידת יצחק – לא טבעית, אברהם בן 100, שרה בת 90, שרה עקרה.

עובדה זו מראה שמהותו של עם ישראל הוא היותו למעלה מגדרי הבריאה!

וגם קיומו ההיסטורי שבכל דור עומדים עלינו לכלותינו.

הרבי מליובאוויטש אמר שאחרי השואה עצם מציאותו של יהודי מפרסמת את הנס של הקב''ה, הלא זה אוד מוצל מאש

ברית המילה של יצחק בן 8 ימים לעומת ישמעאל שנימול בגיל 13

על הפסוק ''ויהי אחר הדברים האלה'' אומר המדרש: יצחק וישמעאל היו מתדיינים, זה אומר אני חביב שנמלתי בן 13, וזה אומר חביב אני שנמלתי בן 8 ימים, אמר לו ישמעאל אני היה סיפק בידי למחות ולא מחיתי,

[אמר יצחק: באבר אחד אתה מתגאה וכו']

ישמעאל הבין שהברית היתה מצדו. ולכן יש חשיבות שזה יעשה מדעתו.

ברית מילה של יהודי, הקב''ה כורת את הברית ולכן זה דוקא לתינוק שלא מבין.

ומרומז במילים: וכרות עימו הברית. לו לא נאמר, אלא עמו,

את הברית עושה הקב''ה, והוא רצה שאנו נעשה את הפעולה שתגלה את הברית.

אצל אשה לא נדרשת הפעולה שלנו, והקב''ה כורת ברית עם כל אשה יהודיה.

ולכן רואים שכל ישראל מאמינים בני מאמינים בטבעם.