האם כאשר עבודה כלשהיא במקדש איננה הכרחית ממילא תהיה כשרה גם בזרים?
מה הסיבה שהשחיטה כשירה בזר?
איך הסבירו הראשונים והרש"ר הירש את האמירה "ששחיטה אינה עבודה"?