אחרי מסע שעבר דרך הפצעים הנפשיים של סבתא, סבא, ואבא שלי,
בפרק הקודם "הדיקטטור" התחלתי למקד את תשומת הלב בי,
מי אני בכלל, מה מנהל אותי, מה האופי של הפצעים שלי,
ואיך הם השפיעו על מהלך חיי.
אני מקווה שאתה עובר יחד איתי את המסע הזה,
מתבונן באומץ בנפש של האנשים שגידלו אותך
ומתחיל להבין עד כמה הסיפורים שהם סיפרו לעצמם על עצמם,
הרבה שנים הקטנתי את עצמי והסתובבתי בעולם כפוף, שפוף
ועם חיוך מתנצל מרוח על הפנים שלי.
אם זה לא מספיק, גם כעסתי על עצמי שאני עושה את זה.
אחד המהלכים הכי משמעותיים שהוציאו אותי מהבור הזה
היה ההפנמה שלא נולדתי לוח חלק,
ושיושב עלי מטען כבד של התניות וציפיות של אנשים אחרים.
רק שכאן צריך להפריך מיתוס שלא מעט גברים נאחזים בו..
מצפה לשמוע ממך יא אבא מושלם שאתה!