בס"ד מאמר זה מנתח את פרשת בלק, ומציג אותה כתיאור למתח שבין תפיסות חיצוניות לפנימיות של עם ישראל. הכותב משתמש בשלוש ניסיונותיו של בלעם לקלל כדי לחשוף את סגולותיו הנסתרות של העם, המיוצגות על ידי שלושת האבות: אברהם (מסירות נפש עם גבולות מוסריים), יצחק (אמונה פנימית ועמידה), ויעקב (חיים באמת וצניעות). המאמר מקביל את פולחן פעור לתרבות המערבית העכשווית, ומדגיש את חשיבות שמירת הזהות היהודית. לבסוף, הוא מקשר את המסרים של הפרשה למאבק העכשווי על זהות ואמונה, תוך ציטוט דברי הרב זייני על מסירות נפש למען קדושת החיים.