פודקאסט זה מבוסס על 18 מקורות שונים, המשלבים בין מחקר היסטורי, מקורות תלמודיים והלכתיים, מסמכים קבליים ותיעוד גיאוגרפי של יהדות דמשק ובית הכנסת העתיק בג'ובאר.

ניתן לחלק את המקורות לארבעה נושאים מרכזיים:

1. דמותו של האמורא רפרם בר פפא וחכמי הגמרא

"רפרם בר פפא - ויקיפדיה": סקירה ביוגרפית על האמורא מהדור הרביעי לבבל, תלמידו של רב חסדא, והבחנה בינו לבין חכמים אחרים בעלי שם דומה.

"פועלו, משנתו התורנית ומקומו ההיסטורי של האמורא רפרם בר פפא" (קובץ Markdown): סקירה מקיפה ומעמיקה על משנתו ההלכתית, מסעותיו לדמשק, ותפיסתו הקוסמולוגית והקבלית.

"רפרם - ויקיפדיה": דף פירושונים המבחין בין שלושה חכמים שונים בשם "רפרם" בתקופת התלמוד.

"רפרם (אמורא בדור השישי) - ויקיפדיה": מידע על רפרם המאוחר יותר, שהיה ראש ישיבת פומבדיתא בדור השישי.

"RAFRAM II. - JewishEncyclopedia.com": ערך באנגלית על רפרם השני, ראש ישיבת פומבדיתא בדור השביעי ותלמידו של רב אשי.

"רב פפא - ויקיפדיה" ו-"Rav Pappa - Wikipedia": מידע על האמורא המפורסם מהדור החמישי (ראש ישיבת נרש ומבשל השיכר העשיר), כדי להבחין בינו לבין אביו של רפרם בר פפא.

"Listening To Lead - New York Jewish Week": מאמר מאת הרב ג'יל ג'ייקובס העוסק במנהיגותו הציבורית של רב הונא (עליו העיד רפרם בר פפא) ועל הצורך של מנהיגים רוחניים להיות קשובים לקהילתם.

"Brachot 50 – more on nicknames, insults and dark uniforms…. | Torah and back again": מאמר הבוחן את הכינוי "אודא דתנורא" (אוד שרוף של תנור) שניתן לרפרם, ומסביר כי מדובר במסורת לבוש של בגדים כהים/שחורים בקרב חכמי בבל.

2. מקורות הלכתיים ותלמודיים ישירים

"ביאור:הל"מ ברכות נט א - ויקיטקסט": ביאור מתוך מסכת ברכות העוסק בברכות על תופעות טבע (רעמים, ברקים, קשת בענן) ובתפיסה של שינוי סדרי בראשית בעקבות חורבן בית המקדש.

"בבא מציעא פ ב - ויקיטקסט": טקסט התלמוד העוסק בדיני שומרי שכר, אחריות עובדים, והטענת בהמות (סוגיה שבה רפרם בר פפא מביא פסיקות בשם רב חסדא).

"נידה סא ב - ויקיטקסט": דיון הלכתי באיסור כלאיים (שעטנז) ובשאלה האם מצוות בטלות לעתיד לבוא (הקשר לשיטתו של רפרם לזיהוי שעטנז באמצעות צביעה).

"סוכה לו ב - ויקיטקסט" ו-"Sukkah, Daf Lammed Vav, Part 5 - Fuchsberg Jerusalem Center": סוגיות העוסקות בשיעורו ויופיו של האתרוג ("הדר") ובדיוני מידותיו המינימליות והמקסימליות.

3. גיאוגרפיה, היסטוריה וחורבן: בית הכנסת בג'ובאר ודמשק

"Jobar - Wikipedia": סקירה היסטורית ודמוגרפית על הכפר ג'ובאר שבפאתי דמשק, מסביבה יהודית משגשגת ועד להפיכתו לחורבות במלחמת האזרחים בסוריה.

"Inside Eliyahu Hanavi (Jobar) Synagogue, Damascus, Syria, Pre-Destruction | Diarna": תיעוד מפורט ויזואלי והיסטורי של בית הכנסת העתיק על שם אליהו הנביא בג'ובאר, חשיבותו כאתר עלייה לרגל, ופרטי השריפה והביזה שעבר ב-2013.

"Damascus Hide and Seek: Synagogues and Sotheby's | Adam Blitz | The Times of Israel": מאמר חקירתי מאת אדם בליץ המטיל ספק במקוריות ובתיארוך של פריט עץ גולף עתיק שנמכר במכירה פומבית בסות'ביס, אשר נטען כי הגיע מבית הכנסת בג'ובאר.

4. מקורות קבליים

"Place of Attachment - Gate of Reincarnations: Chapter Thirty-Six, Section 4a - Chabad.org": קטע מתוך "שער הגלגולים" למהרח"ו (תורת האר"י), הממפה את שורשי הנשמות של חכמי התלמוד בספירות העליונות, ומשייך את רפרם בר פפא לחסד שבספירת ההוד.

פודקאסט זה מבוסס על 28 מקורות העוסקים בדמותה המרתקת של סרח בת אשר במקרא, במדרש, בקבלה ובאגדה. כדי להקל עליך את הניווט, חילקתי אותם למספר קטגוריות מרכזיות:

1. טקסטים מקראיים, חז"ל וספרות הקבלה (מקורות ראשוניים)

מ"ג במדבר כו מו - ויקיטקסט: פסוקי התורה המזכירים את שמה במפקד בני ישראל.

ושם בת־אשר שרח: (במדבר פרק כו פסוק מו) - מקראות גדולות הכתר: פירושי הפרשנים הקלאסיים על אזכורה של סרח.

סוטה יג א - ויקיטקסט: הגמרא במסכת סוטה העוסקת בחשיפת ארונו של יוסף על ידי משה בזכות סרח.

זהר פרשת ויקהל/חלק שני - ויקיטקסט: קטעי הזוהר המתארים את היכלות הנשים בגן עדן, ובראשם היכלה של סרח בת אשר.

סרח בת אשר | מקורות מתוך ספריית ספריא & שֶׂ֥רַח בַּת־אָשֵׁ֗ר סרח Serach bas Asher | חיבורים בספריא: לקט מקורות וציטוטים תורניים.

Those Who Went to Gan Eden Alive (האוסף והחיבורים בספריא): מדרשים על הצדיקים שנכנסו בחייהם לגן עדן, ובהם סרח.

2. מאמרים, הגות ושיעורים בעברית

שרח בת אשר: שומרת זיכרון הדורות, שלום פנימי ומסורת הגאולה (מסמך Markdown): סקירה מקיפה על תפקידה ההיסטורי והרוחני של סרח.

מי את סרח בת אשר? | הבלוג של אורי הייטנר: ניתוח מודרני של הדמות והשתקפותה בתרבות וביצירה.

אבי הראל: כמה זמן חיה סרח בת אשר? - ייצור ידע: מאמר הבוחן את שאלת אריכות הימים יוצאת הדופן שלה בעיניים היסטוריות וספרותיות.

פרשת ויגש: מי את, שרח בת אשר? - בעניינים: דיון בדמותה כמי שבישרה ליעקב שיוסף עודנו חי.

סרח (או שרח) בת אשר: סיפור חייה של דמות מרתקת - BeitChabad.com: סקירת סיפורי המדרש המרכזיים סביבה.

שרח בת אשר - אחת היא ופרסמה הכתוב - חב"ד - אור אין סוף: מאמר הגותי על ייחודה של סרח.

להמשיך את המסורת של סרח בת אשר - דרשות לשלוחים: מסרים ורעיונות חינוכיים ורוחניים המבוססים על דמותה.

'ותָּבוֹא הָאִשָּׁה אֶל כָּל הָעָם בְּחָכְמָתָהּ': על האשה החכמה מאבל בית המעכה - ספריא: דיון בקשר המדרשי המזהה את סרח עם האישה החכמה מספר שמואל.

3. מקורות אנציקלופדיים והשוואתיים

שרח - ויקיפדיה: הערך האנציקלופדי הכללי על סרח בת אשר.

האישה החכמה מאבל בית מעכה - ויקיפדיה: מידע על הדמות המקראית מספר שמואל ב', המזוהה במדרש עם סרח.

צדיקים שנכנסו בחייהם לגן עדן - ויקיפדיה: סקירה על הדמויות שזכו לחיי נצח, כולל סרח.

מרים הנביאה - ויקיספר: מקור השוואתי על דמותה של מרים הנביאה.

פרק 15 – קריאה – דברי הימים – אנשים I אירועים I יצירות: דיון בהקשרים היסטוריים ושושלתיים בדברי הימים.

4. מקורות באנגלית (English Resources)

8 Fascinating Facts About Serach, Daughter of Asher - Chabad.org: עובדות מרכזיות וסיפורי מדרש פופולריים.

Serach, Jacob's Immortal Granddaughter - TheTorah.com: מאמר אקדמי-פרשני מקיף על דמותה לאורך הדורות.

The Asher Personality - GalEinai: ניתוח פסיכולוגי ורוחני של מאפייני שבט אשר וסרח בפרט.

The Heavenly Academies - Mayim Achronim: עיסוק בישיבות של מעלה ובהוראת התורה של סרח בגן עדן.

Parashat Pinchas 5784 - Liberal Judaism: דרשה מודרנית העוסקת במשמעות שמה ונוכחותה במפקד.

serach bat asher & Serah bat Asher III: Serah in Exile or The Death of Serah - Jewish Monster Hunting: בחינה של סרח דרך פולקלור יהודי, מסורות גלות איראן (איספהאן) ואגדות על קברה.

פודקאסט זה מבוסס על 24 מקורות הממוקדים בעיקר בדמויותיהם של האמוראים רבי חנינא בר פפא ורב פפא, מקורות תלמודיים ומדרשיים הקשורים לפועלם, ודיונים בנושאי צדקה, מתן תורה ("הר כגיגית") וגמול.

כדי להקל עליך את הניווט, חילקתי את המקורות שסופקו למספר קטגוריות מרכזיות:

1. דמותו ומשנתו של האמורא רבי חנינא בר פפא (אמורא ארץ-ישראלי, הדור השלישי)

משנתו התורנית, פועלו והנהגתו של האמורא רבי חנינא בר פפא (מסמך סיכום מפורט בפורמט Markdown).

רבי חנינא בר פפא - ויקיפדיה (וכן הערך המקביל רבי חנינא בר פפי - ויקיפדיה).

Hanina bar Papi / Hanina ben Pappa (ערכי ויקיפדיה באנגלית).

ḤANINA B. PAPPA (מתוך JewishEncyclopedia.com).

Hanina Bar Papa (מתוך Encyclopedia.com).

ענקי הרוח שלנו, חלק ב; אמוראי ארץ ישראל והתלמוד הירושלמי, רבי אבא בר כהנא ורבי חנינא בר פפא (אוסף מספריא).

2. דמותו של האמורא רב פפא (אמורא בבלי, הדור החמישי)

רב פפא - ויקיפדיה (וכן הגרסה באנגלית Rav Pappa - Wikipedia).

Rav Papa - Chabad.org (ביוגרפיה ותיאור פועלו).

Rav Papa - Biography - JewAge.

Hanina (Ahonai) Kahana ben Huna - Encyclopedia.com (מקור ביוגרפי נוסף הקשור לתקופת הגאונים/אמוראים).

3. מקורות חז"ל (תלמוד בבלי, מדרש ואגדה)

כתובות עז ב (וכן גרסת הביאור: ביאור:בבלי כתובות דף עז - ויקיטקסט) – עוסק בין היתר במפגשיו של רבי חנינא בר פפא עם מלאך המוות ובמעשי החסידות שלו.

ברכות לה ב - ויקיטקסט – עוסק בדיני ברכות הנהנין והיחס שבין עבודה לתורה (שיטת רבי ישמעאל ורבי שמעון בר יוחאי).

חולין ס א - ויקיטקסט – דיונים קוסמולוגיים ואגדות על בריאת העולם (בין היתר סיפור קטרוג הירח).

ביאור:בבלי סנהדרין דף קב - ויקיטקסט – דיוני אגדה והיסטוריוגרפיה מקראית.

Ein Yaakov, Avodah Zarah 1:27 | The Sefaria Library – קטעי אגדה מתוך מסכת עבודה זרה.

ויקרא רבה א יג - ויקיטקסט – מדרש רבה על ספר ויקרא.

שבע אגדות חז"ל/אגדה שניה - ויקיטקסט.

4. הגות, דרשות והלכה

"The Mountain over our Heads" Rabbi Jacobson's 2/6/26 Qabbalat Shabbat Sermon - Temple Israel of Boston – דרשה העוסקת בכפיית ההר כגיגית במעמד סיני ומשמעותה המודרנית.

האם זה נכון שאסור לתת צדקה בלילה? - ברסלב סיטי – מאמר הלכתי/רעיוני בנושא נתינת צדקה בשעות הלילה על פי הקבלה וההלכה.

רבי יהודה אומר בורא מיני דשאים | תורת ארץ ישראל תורה גדולה - מידע לשמיניסט – דיון בנושאי ברכות וארץ ישראל.

פודקאסט זה מבוסס על עשרה מקורות שונים, הניתנים לחלוקה לארבעה נושאים מרכזיים סביב דמותה של צרויה, בניה הגיבורים, המפגש של יואב עם האישה החכמה (המזוהה במדרש כסרח בת אשר), ומנהגים יהודיים קשורים:

1. מקורות מקראיים ומדרשיים (שמואל ב' והמדרש)

II Samuel 20:16 with Midrash | Sefaria Library: הטקסט המקראי של שמואל ב' פרק כ' (פרשת שבע בן בכרי והמצור על אבל בית מעכה) בליווי מדרשים המזהים את האישה החכמה מן העיר כסרח בת אשר ומפרטים את הדו-שיח הטעון שלה עם יואב בן צרויה.

ילקוט שמעוני על נ"ך קס״ה | האוסף של ספריא: מדרש ילקוט שמעוני המתייחס לקטעים אלו, המציג בהרחבה את הדיון ההלכתי והמשפטי בין האישה החכמה ליואב.

2. מעמדה, פועלה וזהותה של צרויה אחות דוד

פועלה, משנתה התורנית ומעמדה הרוחני של צרויה: אשת חיל, אם גיבורי המלכות וציר הסמכות בבית ישי: מאמר עיוני מפורט המנתח את השפעתה הרוחנית, הנהגתה, והסיבה לחריגה המקראית המייחסת את בניה הגיבורים אליה ("בני צרויה") במקום לאביהם, תוך הצגתה כעוגן המוסרי של המלכות.

מי היה צרויה או מי היתה צרויה? - בני ציון - בונים קומה בתנ"ך: בירור והעמקה בזהותה של צרויה ובייחודיות של אזכורה המקראי כדמות נשית דומיננטית.

צרויה - ויקיפדיה: ערך אנציקלופדי המציג את הרקע הביוגרפי, קשרי המשפחה ומקומה הכללי במקרא.

צרויה - אתר השמות הגדול - בייבילנד: הסבר על משמעות השם ומקורותיו השונים.

3. דמותו של יואב בן צרויה וקיצו

יואב בן צרויה - ויקיפדיה: ערך אנציקלופדי מקיף על שר הצבא המרכזי של דוד המלך – קורות חייו, מלחמותיו, נאמנותו המורכבת לדוד ומותו.

פרק ב' - צוואת דוד - הריגת יואב - ישיבת ההסדר בני-עקיבא מעלות: מאמר תורני הדן בצוואתו של דוד המלך לשלמה בנוגע להוצאתו להורג של יואב, והמשמעויות המוסריות וההלכתיות של מהלך זה.

4. מקורות הגותיים והלכתיים (מאתר בית חב"ד)

מדוע מזכירים את שם האם בתפילה? - BeitChabad.com - בית חב"ד: מאמר המסביר את המקור והמשמעות הרוחנית של הזכרת שם האם (ולא האב) בעת תפילה על חולים או בקשות רחמים מיוחדות.

למה (ולמי) שרים 'אשת חיל' בליל שבת? - BeitChabad.com - בית חב"ד: הסבר על המנהג לשיר את פיוט "אשת חיל" (משלי ל"א) בליל שבת, והרבדים השונים שלו (הוקרה לאישה, השכינה, והתורה).

הטקסט בוחן את המשמעות הרוחנית העמוקה של פרשת כי תבוא, תוך התמקדות במצוות הביכורים וביחס שבין האדם לשורשיו. המחבר מדגיש כי ייחוס משפחתי לבדו אינו מספיק, שכן ללא עמל אישי ויצירה בהווה, האדם נותר ריק מתוכן כמו הגולם. דרך המושגים נחלה, ירושה וישיבה, מוסבר כי המגורים בארץ ישראל הם יעד רוחני תובעני הדורש מאיתנו לצקת משמעות קדושה לתוך המציאות החומרית. הבאת הראשית לבית המקדש משמשת תרופה לאגו ולשכחה, ומזכירה לחקלאי כי הצלחתו נובעת מברכה אלוקית ולא רק מכוחו הפיזי. בנוסף, המפגש עם הכהן מסמל את החיבור של חיי החולין אל הנצח ואל הקדושה הפנימית של האומה. בסופו של דבר, המקור קורא לכל אדם להתנער משטחיות חומרית ולשאוף לבניית עתיד רוחני מתוך ענווה ומחויבות למורשת הדורות.

פודקאסט מבוסס על המקור הנ"ל: "סמכות, הון והלכה: יחסם של חכמי המאה ה-16 לדונה גרציה נשיא".

מקור זה הוא מסמך מרתק ומעמיק המנתח את המתח והאיזון שבין עוצמתה המדינית והכלכלית של דונה גרציה ("לה סניורה") לבין הממסד ההלכתי והרבני של תקופתה. הנושאים המרכזיים המוצגים במקור זה הם:

פילנתרופיה ופטרונות תורנית: המקור מתאר כיצד כיוונה דונה גרציה חלק ניכר מעושרה לשיקום עולם התורה לאחר הגירוש, להקמת ישיבות ובתי כנסת (כמו בית הכנסת "לה סניורה" באיזמיר הנקרא על שמה), וכיצד תמכה בהוצאת "תנ"ך פרארה" בלדינו לטובת האנוסים ששבו לדתם.

פולמוס חרם אנקונה (1556): אירוע המוגדר במקור כ"קו פרשת המים" ביחסיה עם הממסד הרבני. המקור מפרט את הפיצול הדרמטי וחסר התקדים בין חכמי הדור בעקבות החרם הכלכלי שיזמה נגד נמל אנקונה (בתגובה להעלאת אנוסים על המוקד על ידי האפיפיור פאולוס הרביעי). הוא משווה בין עמדת התומכים בראשות מהריב"ל (שראו בה מנהיגה לגיטימית ודגלו בסולידריות מחייבת) מול המתנגדים בראשות מהרשד"ם מסלוניקי (שחששו מפיקוח נפש קולקטיבי, פגיעה בפרנסת סוחרים ונקמת האפיפיור).

מפעל ההתיישבות בטבריה: המקור בוחן כיצד חכמי הדור ראו באור חיובי ביותר את יוזמתה להפוך את טבריה למרכז תעשיית משי וצמר, ופירשו את השילוב של הון פרטי, חסות שלטונית ותשתיות תורה כביטוי מוחשי לתהליכי גאולה פיזית.

מעמדה המגדרי יוצא הדופן: המקור מדגיש כי למרות החברה הפטריארכלית של המאה ה-16, חכמי הדור לא נקטו בגישה פטרנליסטית המקטינה את פועלה בשל היותה אישה, אלא התייחסו אליה מתוך הערכה עמוקה לסמכותה המעשית וכוחה הדיפלומטי, כפי שבא לידי ביטוי גם בספרות התקופה (כגון "שלשלת הקבלה").

פודקאסט מבוסס על שישה מקורות שונים:

יהודה ליב דון יחיא - ויקיפדיה (ערך בעברית)

Yehuda Leib Don Yihye - Wikipedia (ערך באנגלית)

משפחת דון יחיא - ויקיפדיה

ישיבת וולוז'ין - ויקיפדיה

המתמיד - ויקיפדיה

פועלו, משנתו התורנית ומורשתו הציבורית של הרב יהודה ליב דון יחיא (קובץ טקסט מפורט)

פודקאסט מבוסס על 12 מקורות, העוסקים בדמותה המרתקת של דונה גרציה מנדס נשיא, פועלה ההיסטורי, מורשתה המדינית והדרכים שבהן היא מונצחת כיום.

ניתן לחלק את המקורות הללו לשלוש קטגוריות מרכזיות:

1. מקורות ביוגרפיים והיסטוריים

"דונה גרציה נשיא - ויקיפדיה" – ערך המציג סקירה כללית על קורות חייה ופועלה.

"האמא היהודיה שניצחה את הקיסר קרל החמישי - הספרנים - הספרייה הלאומית" – מאמר היסטורי המתמקד במאבקיה הכלכליים והמדיניים ובחילוץ בני משפחתה והאנוסים.

"חרם אנקונה - ויקיפדיה" – ערך היסטורי המפרט את אחד מאירועי המפתח של פועלה המדיני והכלכלי כנגד שלטונות הכנסייה.

"חידוש הישוב היהודי בטבריה - קשת יהונתן" – מקור היסטורי המתאר את פרויקט הדגל שלה לבנייה מחדש של היישוב היהודי בטבריה.

"דונה גרסיה - אהרון נומאז | עברית - חנות ספרים" – מידע על הספר הביוגרפי שנכתב אודותיה מאת אהרון נומאז.

2. משנה מנהיגותית, חינוך והנצחה

"עטרת מנהיגות ומשנת חסד: פועלה המדיני, תרומתה התורנית ומורשתה של דונה גרציה נשיא" – מסמך מקיף המנתח לעומק את מנהיגותה, חסדיה, ופועלה הציבורי והתורני.

"דונה גרציה נשיא (1510-1569) - רחוב משלה - WordPress.com" – מאמר העוסק במקומה של דונה גרציה בזיכרון הציבורי ובהנצחתה.

"תוכנית הלימודים לכיתה ז' | חטיבת ביניים | תוכנית לימודים בתרבות יהודית-ישראלית - מרחב פדגוגי" – מערך שיעור המשלב את דמותה כמודל למנהיגות יהודית היסטורית בבתי הספר.

3. מלון ומוזיאון "הבית של דונה גרציה" בטבריה

חמישה מקורות העוסקים במלון ובמוזיאון הייחודי בטבריה, המעוצב ברוח תקופת הרנסנס ומספר את סיפור חייה:

"מלון הבית של דונה גרציה טבריה - איסתא"

"מלון דונה גרציה טבריה"

"מלון ומוזיאון הבית של דונה גרציה (Dona Gracia Hotel and Museum) - Agoda.com"

פודקאסט זה מבוסס על שבעה מקורות, העוסקים בעיקרם בדמותו, פועלו וכתביו של רבי אברהם מן ההר (ובני משפחתו), לצד מחקר מקיף על תולדות ומיפוי נוסחי התפילה של עדות ישראל.

להלן רשימת המקורות המלאה:

משנתו התורנית, פועלו ההלכתי ומורשתו הפרשנית של רבי אברהם בן יצחק מן ההר (קובץ טקסט)

מיפוי נוסחי התפילה / הרב אהרן גבאי - מכון שלמה אומן (קישור)

אברהם מן ההר - ויקיפדיה (קישור)

מן ההר - ויקיפדיה (קישור)

שלמה מן ההר - ויקיפדיה (קישור)

פירוש רבי אברהם מן ההר על מסכת קידושין - מכון שלמה אומן (קישור)

שתי דוגמאות מפירוש רבינו אברהם מן ההר על מסכת חולין מכת"י / הרב אברהם שושנה - מכון שלמה אומן (קישור)

הפודקאסט מבוסס על 12 מקורות העוסקים בצמיחת הציונות הדתית, בדמויות מפתח מראשית התנועה ובסוגיות הגותיות והיסטוריות:

"From Near and Far: Reflecting on the Life of Rabbi Shmuel Mohilever - World Mizrachi" – מאמר באנגלית הסוקר את חייו, פועלו ומורשתו של הרב שמואל מוהליבר, מראשי תנועת "חיבת ציון" ומאבות הציונות הדתית.

"History of the Jews in Bauska - Wikipedia" – ערך ויקיפדיה באנגלית המתאר את ההיסטוריה של הקהילה היהודית בעיר באוסקה (בלטביה), שבה כיהן הרב מרדכי אליאשברג כרב ואב בית דין.

"Mordecai Eliasberg - Wikidata" – דף נתונים מתוך פרויקט Wikidata המרכז פרטים ביוגרפיים בסיסיים על הרב מרדכי אליאשברג.

"The Religious-Zionist Manifesto of Rabbi Yehudah Leib Don Yahya - The Seforim Blog" – מאמר באנגלית העוסק במניפסט הציוני-דתי של הרב יהודה לייב דון יחיא.

"The rural roots of religious-Zionist philosophy | The Jerusalem Post" – כתבה מהעיתון ג'רוזלם פוסט הבוחנת את השורשים הכפריים והחקלאיים בהגות הציונית-דתית.

"Yehi Chelki Imachem – A Historical Letter on the Chibat Zion Movement by the Gaon Rabbi Mordechai Eliasberg, Av Beit Din of Bausk" – מסמך העוסק במכתבו ההיסטורי של הרב מרדכי אליאשברג, "יהי חלקי עמכם", המביע תמיכה בתנועת "חיבת ציון".

"ה - יִשְׂרָאֵל – וְאֻמּוֹת הָעוֹלָם, פסקה ח - ישיבת הר ברכה" – קטע הגותי הלכתי מתוך פניני הלכה של ישיבת הר ברכה, העוסק ביחסי עם ישראל והאומות.

"מסורת הגיור | פרק כב | ליטא - ישיבת הר ברכה" – פרק הלכתי והיסטורי מאתר ישיבת הר ברכה, המתמקד במסורת הגיור באזור ליטא.

"מרדכי אליאשברג - ויקיפדיה" – ערך ויקיפדיה בעברית המציג את הביוגרפיה, פועלו הציבורי והגותו של הרב מרדכי אליאשברג.

"פרק 13 – עלייה ראשונה? הוויכוח על ראשיתה של הציונות. - הסיפור שלנו" – פודקאסט/מאמר היסטורי הדן בוויכוח סביב נקודת ההתחלה של התנועה הציונית והעלייה הראשונה.

"שביל הזהב של התחייה הלאומית: פועלו, משנתו התורנית ומורשתו של הרב מרדכי אליאשברג" – מסמך סיכום מפורט (בפורמט Markdown) המנתח לעומק את דרכו הרעיונית ואת מורשתו של הרב אליאשברג.

"שביל החלב ושביל הזהב - עונג שבת (עונ"ש)" – מאמר מבלוג התרבות וההיסטוריה היהודית "עונג שבת" של פרופ' דוד אסף, העוסק בנושאים משיקים.