מקור זה הוא תמליל של סרטון יוטיוב, הכולל שאלות ותשובות עם הרב ד"ר אליהו זיני, ראש ישיבת "אור וישועה". השאלות מתמקדות בנושאים כגון חשיבות לימוד התורה בישיבה לפני לימודים אקדמיים או קריירה, וכן ייחודה של ישיבת "אור וישועה" בישראל. הרב זיני מדגיש את חשיבות תקופת הלימוד בישיבה כהכנה לחיים בישראל ולשמירה על הזהות היהודית, ומפרט על הגישה הפתוחה של הישיבה לחיים המודרניים תוך שמירה על המסורת היהודית הצפון אפריקאית. הוא גם מבהיר את תפקיד הישיבה כתחליף למשפחה עבור תלמידים מחו"ל ומספק הצצה לשגרת היום-יום בישיבה. לבסוף, הרב דן בשאלות העוסקות באיזון בין לימוד תורה לחיים אקדמיים ובהשקפת הישיבה על עתיד התלמידים.

בס"ד מאמר זה מנתח את פרשת בלק, ומציג אותה כתיאור למתח שבין תפיסות חיצוניות לפנימיות של עם ישראל. הכותב משתמש בשלוש ניסיונותיו של בלעם לקלל כדי לחשוף את סגולותיו הנסתרות של העם, המיוצגות על ידי שלושת האבות: אברהם (מסירות נפש עם גבולות מוסריים), יצחק (אמונה פנימית ועמידה), ויעקב (חיים באמת וצניעות). המאמר מקביל את פולחן פעור לתרבות המערבית העכשווית, ומדגיש את חשיבות שמירת הזהות היהודית. לבסוף, הוא מקשר את המסרים של הפרשה למאבק העכשווי על זהות ואמונה, תוך ציטוט דברי הרב זייני על מסירות נפש למען קדושת החיים.

המקור, מתוך הרצאה ביוטיוב מאת הרב אליהו זיני, מתמקד בזהות היהודית בעת המודרנית, הן בישראל והן בתפוצות. הרב זיני מסביר כי הבעיה של הזהות היהודית החלה להופיע בעולם המערבי, במיוחד לאחר מלחמת העולם השנייה, וכי עצם השאלה "מהי זהות יהודית?" מעידה על אובדן חלקי שלה. הוא מדגיש כי יהודיות אינה שאלה של בחירה או השתייכות חיצונית, אלא עניין של קבלה עמוקה של גורל וייעוד היסטוריים, הכולל אחריות כלפי כלל הקיום, והיא נבחנת במיוחד על ידי נכונותו של העם היהודי לשאת בייעוד זה, על כל הקשיים הכרוכים בו. לבסוף, הוא דן באתגרים הייחודיים העומדים בפני יהודים העולים לישראל, שם הזהות הלאומית והרוחנית מתערבבות, ודורשים התאמה והבנה מחודשת של היהדות.

קטע מיוטיוב, מתוך תמלול הסרטון "רב ד"ר אליהו זיני שליט"א - בלק 5778" שפורסם בערוץ "ישיבת אור וישועה", מסביר את פרשת בלק ואת דמותו של בלעם. לפי המקור, בלעם, נביא הגויים, מתואר כדמות אינטלקטואלית בעלת חשיבות רבה, מקבילה למשה, אשר מנסה לקלל את עם ישראל בהוראת בלק מלך מואב, אך קללותיו הופכות לברכות. המקור מנתח את תופעת האנטישמיות לאורך ההיסטוריה, וטוען כי האשמות נגד ישראל, כמו אלה המופנות כיום כלפי מדינת ישראל, הן המשך לתופעה זו. לבסוף, המקור מצביע על הניסיון לקלקל את העם היהודי מבחינה מוסרית ומינית כהשלמה לכישלון הקללות, ומדגיש כי עם ישראל עתיד להיות "טל לכל העמים".

בשיעור הרב אליהו זיני, מוצג דיון מעמיק על מושגים מרכזיים ביהדות, בהשוואה לתפיסות נוצריות וחילוניות. הרב זיני מבקר את הפרשנות של סימון וייל לכתבי הקודש, ומדגיש את ההבדל בין הגישה היהודית המדגישה גבורה וגבולות, לבין הגישה הנוצרית של סלחנות אינסופית. הוא דוחה את ביקורת המקרא הפרוטסטנטית ומתאר כיצד תפיסות יהודיות, כמו ההלכה בעל פה, מעניקות עומק ופרשנות מעשית לתורה הכתובה. כמו כן, הוא מדגיש את הצורך בגישה מציאותית להתמודדות עם רוע ואויבים, בניגוד לתפיסות אידיאליסטיות הנחווית, לטענתו, בנצרות.

קטע הוידאו מתוך ערוץ היוטיוב "ישיבת אור וישועה" מתמקד בפרשת חוקת ובמושג הטהרה ביהדות. הדובר מסביר כיצד הטהרה, ובמיוחד זו הקשורה למת, מעוררת תהיות רבות, בעיקר בקרב אנשים מודרניים התופסים הכל באופן רציונלי. הוא מדגיש שמושג הטומאה אינו פיזי אלא רוחני ופסיכולוגי, הקשור לאובדן חיים או למצב של קושי רגשי ורוחני. תהליך הטהרה, הכולל שימוש באפר פרה אדומה, מסמל את שריפת התשוקות לכוח ולממון, ובכך מאפשר חזרה לחיים מלאים וטהורים.

מקור דן בפרשת קורח, ומנתח את הדינמיקה בין משה לקורח. הסיכום **מתאר את קורח כ"קומוניסט הראשון" וכ"מייסד הנצרות"** בשל רצונו **לבטל היררכיות וליצור שוויון מוחלט**, בדומה לרעיונות **פוסט-מודרניים**. הוא מציג שאלות טקטיות שקורח העלה כדי לערער על סמכות משה, כמו **דרישת קורח לטלית כולה תכלת או בית מלא בספרי תורה ללא מזוזה**, ומסביר כיצד תשובותיו של משה **מבליטות את חשיבות ההבחנה בין קודש לחול ובין חומר לרוח**. ההרצאה **מדגישה את הסכנה שבשאיפה לשוויון מוחלט**, אשר לטענתה **עלולה למוטט ערכים ומוסר**, ורואה **ביהדות גישה של בחירה והתעלות**.

הרב ד"ר אליהו זיני – חטא המרגלים: המשבר שלא נסלח, והאתגר של דור הגאולה

תמלול מלא לשיעור מיוחד שנמסר בישיבת "אור וישועה" – חיפה

ביום א' בתמוז ה'תשע"ו | 7 ביולי 2016

בפני משפחות עולים מצרפת

> "הקב"ה סלח על העגל. סלח על קורח. סלח על נפילות מוסריות.

דבר אחד הוא לא סלח עליו – דחיית ארץ ישראל."

שיעור נדיר זה עוסק בעומק חטא המרגלים, ובהבנתו כמשבר יסוד מתמשך,

אשר השלכותיו מוסיפות להדהד עד ימינו –

בדור ששב לארצו אך עדיין מתלבט אם לגאול את עצמו.

למה חטא המרגלים חמור יותר מהעגל או מקורח?

כי דחיית ארץ ישראל – משמעה סירוב להזדמנות הרוחנית הגדולה ביותר שהקב"ה מציע לישראל:

> "אתם נכנסים לארמון המלך. מי שלא מכבד – הארץ תקיא אותו."

למה המצוות בחו"ל אינן כמצוות בארץ ישראל?

הרב זיני מבאר (עפ"י ספרי ודברי הרמב"ן):

המצוות הנעשות בגלות הן "סימני זיכרון" בלבד –

כמו אשת מלך שהוגלתה, ומתבקשת להמשיך להתייפות – כדי שלא תשכח את דרכה חזרה.

> "הנחת תפילין בארץ – איננה כהנחת תפילין בחו"ל.

שמירת שבת בארץ – איננה אותה שבת.

כי כאן – זו נוכחות ישירה של הקב"ה.

כאן – אנחנו בבית."

ומדוע החטא הזה עוד מהדהד בתודעתנו?

הרב מביא עדות מצמררת:

אחד מגדולי תלמידי החכמים שנרצח באושוויץ,

כתב ארבעה חודשים לפני מותו:

> "נפלנו שוב בפח של המרגלים – ואנחנו משלמים את אותו המחיר."

דבריו מהדהדים אל תוך תודעת הדור:

גם היום – השאלה איננה רק מדינית, אלא קיומית–רוחנית.

ארץ ישראל היא הזירה היחידה למימוש יהדות שלמה,

ולא ניתן להחליף אותה בנוחות הגולה.

עם ישראל כמרכז האנושות – וארצו כנחלת ה'

הרב זיני מסביר מדוע רק עם ישראל מסוגל להתקיים בכל תרבות,

ומדוע רק הוא מסוגל להתרומם דווקא בארץ בה כולם נפלו.

הוא מקשר את סולם יעקב, את מושג "סגולה מכל העמים",

ואת המציאות הלאומית–רוחנית של ימינו –

לקריאה ברורה: לעלות, להיאחז, ולהתעלות.

תמלול מלא בעברית:

https://docs.google.com/document/d/1hroGd41_veJOGTv4AxF5XreaHOyPr60PXixoycbiHV0/edit?usp=drivesdk

צפייה בשיעור בצרפתית:

https://youtu.be/EwnK0U2xvgs?si=fm2bK3oZykgHujdF

בעיצומם של ימים קשים לישראל, נדרש הרב זיני לשאלת השאלות: האם הציונות היא חלק מהיהדות – או סטייה ממנה?

תשובתו נחרצת: לא רק שהציונות היא חלק מהתורה – היא עצמה מימוש של מהלך גאולי. "כשם שהגלות היא מהלך דתי – כך גם השיבה מהגלות. מי שלא רואה זאת – יש לו בעיה."

לדבריו, הציונות איננה פרויקט חילוני אלא מהלך משיחי מתמשך. "הרצל לא היה סתם חוזה – אלא חוליה בשלשלת רוחנית שהחלה עם אברהם אבינו ונמשכת עד היום."

הרב מצטט את הרמב"ם, את הנצי"ב מוולוז'ין ואת הבבא סאלי, ומדגיש: "המשיח אינו בהכרח דמות עם זקן ופאות, אלא מי שמחזיר את הריבונות לישראל ובונה את המקדש."

בדבריו קורא הרב לזנוח את הקרע בין דתי לחילוני: "בצבא, בכלכלה, בהנדסה – כל יהודי שפועל לבניין הארץ שותף בקדושה, גם אם אינו מודע לכך."

אם החמאס מזהה בנו קדושה – גם כשאנו לובשים מדים ולא טלית – כיצד ייתכן שיהודים עצמם לא יכירו בכך?

"הציונות אינה הסוף – היא ההתחלה. אנחנו רק באמצע הדרך. אחרי הניצחון על עמלק – נבוא אל שלב המקדש."

תמלול מלא בעברית:

https://docs.google.com/document/d/1WhcrR21IfOS-MCTR_HofPcYTOjMlvU0hFqNcFoTt5ao/edit?usp=sharing

לצפייה בשיעור בצרפתית:

https://www.youtube.com/watch?v=nT_h2DUJwmI

שיעור מיוחד בצרפתית מפי הרב ד"ר אליהו זיני

ראש ישיבת אור וישועה, חיפה

נמסר בפני סטודנטים דוברי צרפתית ופעילים ציוניים

לזכרו של חוזה המדינה – ד"ר תיאודור הרצל

"לא חילוני. לא דתי. שליח."

במסע אינטלקטואלי והיסטורי סוחף פורש הרב זיני תמונה אחרת מהרצל:

לא סמל ריק של לאומיות חילונית – אלא חוליה שליחית בשרשרת התחייה היהודית.

אדם שזכה לרוח אלוקית, גם אם לא לבש שטריימל.

איש שביקש אישור מרבנים בטרם פרסם את חזונו –

ושבחר ללכת ברגל לירושלים מתוך כבוד לשבת –

גם כשהיה חולה וקודח מחום.

◀ על הרצל כתלמידו הרוחני של רבי יוסף טאיטצאק

◀ על היחס בין אמונה ללאומיות

◀ על הציונות של אברהם אבינו וההמשכיות של שיבת ציון

◀ על ביקורת אוהבת: מה הרצל לא הבין – ומה הוא קלט לעומק

◀ על חסרונה של אמונה עצמית בעם ישראל – והשלכותיה

◀ ועל תרומתו הכבירה של מי ש"לא חי מן היהדות – אלא חי למענה"

> "הקב"ה חיפש שליח – ומצא נשמה גדולה,

שדווקא מחוץ לגבולות הסמינר – הצליחה לעורר עם שלם."