אחרון חביב - מסע בספרות האחרונים מבית ישיבת שיח יצחק

שלוש פעמים ניסה ר' מרדכי יפה לכתוב ספר הלכה: בפעם הראשונה הוא ניסה לכתוב את הבית יוסף, בפעם השנייה הוא ניסה לכתוב את השולחן ערוך ובפעם השלישית הוא ניסה לכתוב את המפה, ובכל אחת מהפעמים הוא גילה שחלומו כבר הוגשם על ידי מישהו אחר. את כל הנסיונות הללו הוא עשה מתוך חורבן קהילתו בפראג ותוך ביקורת עמוקה על קהל הלומדים שעטף אותו. בפרק הקרוב שלנו אנחנו הולכים להכיר את דמותו של בעל הלבוש ואת הנסיון הרביעי שלו בכתיבת ספר הלכה - שזכה למקום של כבוד בארון הספרים ההלכתי.

בפרק הזה, אנחנו עוצרים לרגע מהמהלך ההיסטורי ומהמפגש עם דמויות חדשות ומעמיקים בתכתובת מרתקת בין שתי הדמויות בהן עסקנו בשני הפרקים האחרונים - המהרש"ל והרמ"א. התכתובת בין נציג בית המדרש האשכנזי הישן, המשמר מסורת דינמית ותיקה לבין נציג בית המדרש שמתפתח לנוכח הדפוס והרנסנס מציגה מעבר בין דורי מרתק. שני הרבנים מכירים זה בגדולתו של זה, אבל לא מהססים גם לחלוק באופן חריף בסוגיות שחלקן ימשיכו להעסיק את העולם היהודי לאורך כל התקופה המודרנית: היחס לפילוסופיה ולקבלה, לספרים ולמסורות.

הרמ"א הוא אחד מפוסקי ההלכה הבולטים והמוכרים שעצבו את היהדות האשכנזית המודרנית. בפרקי חייו הקצרים הוא הספיק לכתוב קורפוס מרשים של ספרים ותשובות, שהחשוב בהם הוא המפה, שמכניסה אל תוך השולחן ערוך את המסורת והמנהג האשכנזיים. במגמה הפוכה לזו של המהרש"ל ובית המדרש האשכנזי, הרמ"א מאמץ את הפרויקט של רבי יוסף קארו, אך בה בעת יוצק לתוכו שינויים מהותיים. בפרק הזה דברנו על דמותו של הרמ"א, המפעל ההלכתי שלו והתגובה של הסביבה למהפכנות שהוא קידם.

כתביו של רבי יוסף קארו מעבירים את היהדות לשלב חדש בתולדותיה - אבל הם לא מגיעים אל חלל פנוי. בפרקים הקרובים ניגע בכמה דמויות מפתח שהתגובות שלהן מעצבות את תקופת האחרונים ואת בתי המדרש הותיקים של תקופתם. הראשון ברשימה הוא המהרש"ל, אולי האופיזציה הבולטת ביותר לשו"ע ולב"י. המהרש"ל מציג עמדה שמרנית דינמית - כזו שמיוסדת על בתי המדרש העתיקים של אשכנז ומסתייגת מהמערכת היציבה שמציע רבי יוסף קארו. האם יש מקום לעמדה כזו בעידן שאחרי הדפוס? השארו איתנו כדי לגלות.

לאחר שסיים לכתוב את הבית יוסף, הספר שסיכם את תקופת האחרונים, המשיך רבי יוסף קארו ליצירה הבאה שלו - הספר ההלכתי החשוב ביותר בעידן המודרני - השולחן ערוך. אבל למה בעצם היה צורך בחיבור נוסף? מה מאפיין את השולחן ערוך, ואילו שאיפות נסתרות טמונות בו?

קישור לחלק מהמקורות הנזכרים בפרק:

הקדמת רבי יוסף קארו לשו"ע

פרופ' מעוז כהנא: יקום עשוי מיליםפרופ' אמנון רז-קרקוצקין: חקיקה, משיחיות וצנזורה: הדפסת ה'שולחן ערוך' כראשית המודרניות

אחרי שסקרנו את תקופת האחרונים ואת ספרות האחרונים מלמעלה, הרב נעם סמט עורך לנו הכרות עם האחרון הראשון - רבי יוסף קארו, שנעסוק בו גם בפרקנו הבא. בפרק הזה אנחנו לומדים על דמותו של רבי יוסף קארו, ועל האופנים בהם הוא, וספרו המונומנטלי הבית יוסף, ממצים את נקודת המפנה התורנית, ההלכתית, ההיסטורית והטכנולוגית שפותחת את תקופת האחרונים.

הפרק השני בפודקאסט הוא חלקה השני של הפתיחה לנושא שלנו. בפרק, סוקר הרב נעם סמט את ספרות האחרונים מבחינה היסטורית - מה גרם לה להתחיל ולהסתיים? אילו דמויות ותופעות מפתח נכללים בתוכה? בדרך, אנחנו שואלים שאלות כלליות יותר, על שינויים בין דוריים בספרות ההלכה ובכלל, ועל תנודות היסטוריות והגורמים להן. מוזמנים להאזין!

ברוכים הבאים ל"אחרון חביב", פודקאסט חדש מבית ישיבת שיח יצחק, בו הרב נעם סמט, ראש הישיבה, יטייל איתנו לאורך ההיסטוריה המרתקת של ספרות האחרונים - ספרי ההלכה, הלמדנות והמחשבה שנכתבו מאז רבי יוסף קארו ועד לימינו. בפרק הראשון אנחנו שואלים מי הם האחרונים, מהי הספרות הזו - ולמה בעצם זה מעניין אותנו? את הפרק מנחה משה בלאו ואת המוזיקה יצר מישר לנזמן.