מאז תחילת מלחמת חרבות ברזל, מדינת ישראל ספגה אובדן עצום – 1,988 הרוגים מאז ה-7 באוקטובר 2023. אבל בתוך המספרים האדירים האלה מסתתרת עוד מלחמה שקטה, כמעט שקופה: כמעט 900 אזרחים ישראלים נהרגו בתאונות דרכים באותה התקופה.

כן, בזמן שאנחנו מדברים על ביטחון לאומי, אנחנו מפסידים בקרב אחר – על חיינו בכבישים.

רק השנה, 388 בני אדם נהרגו בתאונות דרכים, נתון שממצב את שנת 2025 כאחת השנים הקטלניות ביותר בעשורים האחרונים, עם עלייה של 6% לעומת השנה שעברה, ושיא שלילי שלא נראה מאז 2005.

והנתון הקשה ביותר? אחד מכל ארבעה הרוגים הוא נהג צעיר, לרוב בן 18 עד 24 – בדיוק בגיל הסטודנטים שלנו.

כדי לדבר על זה באמת ולא רק על המספרים, אלא גם על האנשים מאחוריהם, הגיעו היום לאולפן שני אורחים מעוררי השראה:

גלי שחר אפרת, מנכ״לית FORE לימודי חוץ, הכשרת מנהלים ובית הספר להייטק וAI של Google ואוניברסיטת רייכמן, שאיבדה את בתה שחר בת תשעה חודשים בתאונת דרכים, ומאז הקדישה את חייה למאבק בתאונות, להרצאות ולהעלאת מודעות;

ונמרוד כרמל, יו״ר אגודת הסטודנטים של אוניברסיטת רייכמן, שמוביל את הקמפיין הסטודנטיאלי לשבוע הבטיחות בדרכים

מאוריטניה יושבת על קו התפר בין מדבר הסהרה לאוקיינוס האטלנטי, מדינה עצומת שטח ומעט תושבים, איסלאם מאלכי וזהות שנוצרה ממסלולי סחר והגירה עתיקים; בשנים האחרונות היא מושכת תשומת לב עולמית בזכות גז ימי ומכרות ברזל וזהב, תפקידה בצירי ההגירה לאירופה, ומדיניות חוץ שמדברת עם וושינגטון ואירופה, עם המפרץ, סין וטורקיה. היא מוצגת כ״אי של יציבות״ בסאהל הסוער, אך מאחורי הכותרת מסתתרים פערים חברתיים ואתגרי משילות. היום ננסה להבין אם זו יציבות אמיתית או מיתוס שימושי, ומה המשמעות שלה לישראל.

נמצא איתנו השגריר ד״ר חיים קורן מבית הספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן, לשעבר שגריר ישראל במצרים ובדרום סודן.

מאוריטניה יושבת על קו התפר בין מדבר הסהרה לאוקיינוס האטלנטי, מדינה עצומת שטח ומעט תושבים, איסלאם וזהות שנוצרה ממסלולי סחר והגירה עתיקים; בשנים האחרונות היא מושכת תשומת לב עולמית בזכות גז ימי ומכרות ברזל וזהב, תפקידה בצירי ההגירה לאירופה, ומדיניות חוץ שמדברת עם וושינגטון ואירופה, עם המפרץ, סין וטורקיה. היא מוצגת כ״אי של יציבות״ בסאהל הסוער, אך מאחורי הכותרת מסתתרים פערים חברתיים ואתגרי משילות. היום ננסה להבין אם זו יציבות אמיתית או מיתוס, ומה המשמעות שלה לישראל.

נמצא איתנו השגריר ד״ר חיים קורן מבית הספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן, לשעבר שגריר ישראל במצרים ובדרום סודן.

בפרק של היום היום נבחן איך מדיה מעצבת רגשות, עמדות והרגלים של צעירים (ומבוגרים), עם דגש על דימוי גוף, מיניות, יחסים חברתיים עם דמויות אהובות והשלכות לבריאות הציבור.

זכיתי לארח את פרופ׳ קרן צור איל, מרצה בכירה בבית הספר סמי עופר לתקשורת וחוקרת תכני והשפעות מדיה, זוכת מענקי ה-ISF בתחום מדיה, מיניות ודימוי גוף.

אז מה מראים המחקרים האמפיריים, אילו תהליכים קוגניטיביים וחברתיים פועלים בעת חשיפה לתכנים, ומה תובנות פרקטיות הורים ומורות יכולים לאמץ כדי לטפח שימוש מדיה בריא? ננפץ כמה מיתוסים ונאיר גם את הצד הטוב של המדיה

בפרק של היום נדבר על אחת הסוגיות הדחופות והמשפיעות ביותר של ימינו, משבר האקלים, אבל מזווית כלכלית. כי מאחורי השיח על התחממות גלובלית, הפסקות חשמל, גלי חום או הצפות, מסתתרת גם שאלה של כסף (והרבה ממנו), תכנון, ואחריות ציבורית.

היום זכיתי לארח את ד”ר שירי צמח שמיר – חוקרת ומרצה מובילה בתחום כלכלת הסביבה, בעלת תואר שני ודוקטורט בכלכלה בתוכנית המשותפת של הטכניון ואוניברסיטת חיפה. היא מתמחה בהערכה כלכלית של המגוון הביולוגי, שירותי המערכת האקולוגית הימית והיבשתית, ובפיתוח מודלים חדשניים לקבלת החלטות רציונלית ומקיימת.

אז איך מתמחרים את שוויו של עץ? מה הקשר בין נחלים, פחמן ומסים? ולמה דווקא ישראל תופסת טרמפ על המאמץ העולמי נגד משבר האקלים?

היום נדבר על אחת הסוגיות הדחופות והמשפיעות ביותר של ימינו, משבר האקלים, אבל מזווית כלכלית. כי מאחורי השיח על התחממות גלובלית, הפסקות חשמל, גלי חום או הצפות, מסתתרת גם שאלה של כסף (והרבה ממנו), תכנון, ואחריות ציבורית.

האורחת שלנו היום היא ד”ר שירי צמח שמיר, חוקרת ומרצה מובילה בתחום כלכלת הסביבה, היא מתמחה בהערכה כלכלית של המגוון הביולוגי, שירותי המערכת האקולוגית, הימית והיבשתית ובפיתוח מודלים חדשניים לקבלת החלטות רציונליות ומקיימות.

בשנים האחרונות הובילה מחקרים בשיתוף משרדי ממשלה, קק”ל וקרנות מובילות, שעסקו בין היתר בהשפעות כלכליות של כריית גז ונפט בים התיכון, בניהול דיג, מינים פולשים ושינויים אקלימיים  וגם בפיתוח מדדים כמו SESBI להערכת מצבם של נחלים בישראל

אז איך מתמחרים את שוויו של עץ? מה הקשר בין נחלים, פחמן ומסים? ולמה דווקא ישראל תופסת טרמפ על המאמץ העולמי נגד משבר האקלים?

 

כולנו מרגישים איך ה-AI משנה מקצועות מבפנים, אבל מה קורה כשהוא נוגע בליבת שפת העסקים, החשבונאות: היום באקדמיקס זכיתי לארח את שלומי שוב, ראש החוג לחשבונאות באוניברסיטת רייכמן, סגן דיקן בית ספר אריסון למנהל עסקים, וראש מכון הפניקס לחקר שוק ההון.

נדבר על Dr. IFRS ככלי שמתרגם תקנים לתשובות מהירות ומדויקות, על האופן שבו ה-AI משנה את תפקידי רואי החשבון ומנהלי הכספים. נצלול למטרות המכון החדש, מחקר יישומי שמחבר אקדמיה ושוק ההון, פיתוח סטנדרטים לבקרה על מודלים, והכשרת דור מקצועי שמבין נתונים וטכנולוגיה. נשאל איך סטודנטים צריכים להתכונן כבר עכשיו, ואיך שוק העבודה יתאים את ההכשרות, הגיוס והקריירה לעידן החדש.

בשנים האחרונות נדמה שהחיים בוחנים אותנו שוב ושוב, מגפה עולמית, משברים כלכליים, מציאות ביטחונית לא יציבה, ומלחמה שממשיכה להכתיב את סדר היום שלנו. בתוך כל הטלטלה הזו, הזוגיות שלנו, המקום שאמור להיות העוגן והבית הבטוח מוצאת את עצמה לא פעם תחת מבחן מתמשך

היום ב”אקדמיקס” ננסה להבין מה גורם לזוגות לא רק לשרוד את התקופות האלה, אלא אפילו לצמוח מהן.

לשם כך הזמנתי את ד”ר רוני שוחט־פשדצקי, פסיכולוגית קלינית בכירה ומדריכה מוסמכת בפסיכותרפיה ופסיכו־דיאגנוסטיקה, בעלת דוקטורט מאוניברסיטת בר־אילן. כיום היא מנהלת את הקליניקה לקהילה בביה”ס לפסיכולוגיה ע”ש ברוך איבצ’ר ומשמשת כמרצה באוניברסיטת רייכמן, ומתמחה בעבודה עם מבוגרים, מתבגרים וילדים. היא מוסמכת בטיפול זוגי בשיטת EFT, ובעלת ניסיון עשיר במחקר, ניהול קליניקות והכשרה בשיטות טיפול מגוונות.

דיברנו על יצירת “תקווה”, משברים חיצוניים ופנימיים, ועל הכלים שיכולים לעזור לנו לשמור על קשר חזק ואוהב גם כשכל מה שסביבנו מרגיש לא יציב

 

בארה״ב תמיד תמכו בישראל, אבל האם זה עדיין נכון? ואיך נראית התמיכה הזו בעידן של קיטוב פוליטי, שינויי דור ותחושת מיאוס ממלחמות?

בפרק הזה של אקדמיקס אנחנו בודקים האם הברית עם הציבור האמריקאי עדיין מחזיקה או שהגיע הזמן לחשב מסלול מחדש.

האורח שלנו הוא פרופ’ אמנון כוורי, פרופסור חבר וראש המכון לחירות ואחריות בבית ספר לאודר לממשל ודיפלומטיה באוניברסיטת רייכמן, שמסביר למה דווקא עכשיו חשוב לבחון מחדש את יחסי ישראל–ארה״ב – ומה זה אומר על העתיד שלנו פה?

בזמן האחרון הרבה מאיתנו מוצאים את עצמנו קמים באמצע הלילה בגלל ירי של טיל אחד מתימן, איראן או עזה. טיל בודד, בלי מתקפה רחבה, בלי סבב. רק אזעקה, שקט, ותהייה: למה עכשיו? מה זה משרת?

בפרק הזה של “אקדמיקס” אני משוחחת עם ד”ר ערגה אטד, מרצה וחוקרת בעיצוב התנהגות ושכנוע באוניברסיטת רייכמן

נדבר על מה שלא תמיד רואים: הקרב על התודעה.

איך מספרים סיפור בזמן מלחמה? מה ההבדל בין הסברה ממשלתית לאזרחית? איך פסיכולוגיה ובינה מלאכותית נכנסים לתוך שדה הקרב הדיגיטלי? ומה התפקיד של ערוצים כמו אל-ג’זירה בעיצוב דעת הקהל?