בפרק הזה אנחנו יוצאים למסע מרתק אל אחד התחומים המתקדמים ביותר בעולם הרפואה, חקר הגנום והביולוגיה החישובית. איך מחשבים ובינה מלאכותית עוזרים לנו להבין מחלות מורכבות כמו סרטן? מהי ביופסיה נוזלית, ולמה היא עשויה לשנות לחלוטין את הדרך שבה נאבחן ונעקוב אחרי מחלות? ואיך פרויקט בינלאומי אדיר, שחקר את הגנומים של סוגי סרטן שונים מכל העולם, יכול להציל חיים בעתיד הקרוב?

איתנו באולפן ד”ר מילאנה פרנקל־מורגנשטרן, מרצה בכירה במכון סקוג’ן לביולוגיה סינתטית באוניברסיטת רייכמן, מומחית בעלת שם עולמי בגנומיקה וביולוגיה חישובית, שחתומה על למעלה מ־80 מאמרים מדעיים וצוטטה מעל 9,500 פעמים. היא משלבת מדע, טכנולוגיה וחדשנות רפואית ומביאה איתה חזון ברור לעתיד שבו רפואה מותאמת אישית תהיה חלק מהמציאות של כולנו

לפעמים, הסיפורים הגדולים ביותר על אחריות תאגידית מתחילים במסמך משפטי.

בשנות ה־80, ענקית הכימיקלים DuPont גילתה שחומר שבו היא משתמשת בייצור טפלון עלול לגרום למומים מולדים ולזהם מקורות מים. במקום לעצור, היא הכפילה את הייצור.

הסיפור הזה, שנחשף שנים אחר כך בזכות אלפי מסמכים שהגיעו לבית המשפט, הוא לא רק על כימיקלים ומפעלים הוא על המנגנונים שמניעים חברות לקבל החלטות שפוגעות בכולנו, ועל השאלה מה יכול לגרום להן לבחור אחרת.

היום זכיתי לארח את פרופ’ רועי שפירא, מבית ספר הארי רדזינר למשפטים באוניברסיטת רייכמן, חוקר ומרצה בינלאומי, מומחה לממשל תאגידי וזוכה בפרסים יוקרתיים.

נשוחח איתו על האופן שבו משפט, עיתונות חוקרת וכוחות כלכליים משתלבים כדי לייצר אחריות תאגידית. נעמיק בסיפורים על דלתות מסתובבות, שבי רגולטורי, אחריות דירקטורים, תרבות תאגידית, וגם נשאל איך גורמים לכך שמוניטין ומדדי ESG יהיו כלי הרתעה אמיתי ולא רק סיסמה.

בפרק הזה אנחנו מארחים את נילי גולדברג – יזמת, סופרת, יועצת אסטרטגית לחברות בצמיחה שאף זכתה בתואר מרצה מצטיינת באוניברסיטת רייכמן.

נילי הובילה סטארטאפים, ליוותה מותגים כמו Wix, Netflix ו-Airbnb, ופיתחה שיטות עבודה שמיושמות היום בקרב יזמים, מנהלים ומשקיעים בארץ ובעולם. היא גם מחברת הספר Your Core-4, שמתאר את ארבעת העוגנים הקריטיים להצלחת מיזמים וגם של מדינות.

במהלך הפרק נצלול לתוך תהליכי צמיחה, בניית חזון, ניהול בתקופות של אי-ודאות, יציאה מנקודת מבט של הישרדות לצמיחה והשוק של 2026

מאז תחילת מלחמת חרבות ברזל, מדינת ישראל ספגה אובדן עצום – 1,988 הרוגים מאז ה-7 באוקטובר 2023. אבל בתוך המספרים האדירים האלה מסתתרת עוד מלחמה שקטה, כמעט שקופה: כמעט 900 אזרחים ישראלים נהרגו בתאונות דרכים באותה התקופה.

כן, בזמן שאנחנו מדברים על ביטחון לאומי, אנחנו מפסידים בקרב אחר – על חיינו בכבישים.

רק השנה, 388 בני אדם נהרגו בתאונות דרכים, נתון שממצב את שנת 2025 כאחת השנים הקטלניות ביותר בעשורים האחרונים, עם עלייה של 6% לעומת השנה שעברה, ושיא שלילי שלא נראה מאז 2005.

והנתון הקשה ביותר? אחד מכל ארבעה הרוגים הוא נהג צעיר, לרוב בן 18 עד 24 – בדיוק בגיל הסטודנטים שלנו.

כדי לדבר על זה באמת ולא רק על המספרים, אלא גם על האנשים מאחוריהם, הגיעו היום לאולפן שני אורחים מעוררי השראה:

גלי שחר אפרת, מנכ״לית FORE לימודי חוץ, הכשרת מנהלים ובית הספר להייטק וAI של Google ואוניברסיטת רייכמן, שאיבדה את בתה שחר בת תשעה חודשים בתאונת דרכים, ומאז הקדישה את חייה למאבק בתאונות, להרצאות ולהעלאת מודעות;

ונמרוד כרמל, יו״ר אגודת הסטודנטים של אוניברסיטת רייכמן, שמוביל את הקמפיין הסטודנטיאלי לשבוע הבטיחות בדרכים

מאוריטניה יושבת על קו התפר בין מדבר הסהרה לאוקיינוס האטלנטי, מדינה עצומת שטח ומעט תושבים, איסלאם מאלכי וזהות שנוצרה ממסלולי סחר והגירה עתיקים; בשנים האחרונות היא מושכת תשומת לב עולמית בזכות גז ימי ומכרות ברזל וזהב, תפקידה בצירי ההגירה לאירופה, ומדיניות חוץ שמדברת עם וושינגטון ואירופה, עם המפרץ, סין וטורקיה. היא מוצגת כ״אי של יציבות״ בסאהל הסוער, אך מאחורי הכותרת מסתתרים פערים חברתיים ואתגרי משילות. היום ננסה להבין אם זו יציבות אמיתית או מיתוס שימושי, ומה המשמעות שלה לישראל.

נמצא איתנו השגריר ד״ר חיים קורן מבית הספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן, לשעבר שגריר ישראל במצרים ובדרום סודן.

מאוריטניה יושבת על קו התפר בין מדבר הסהרה לאוקיינוס האטלנטי, מדינה עצומת שטח ומעט תושבים, איסלאם וזהות שנוצרה ממסלולי סחר והגירה עתיקים; בשנים האחרונות היא מושכת תשומת לב עולמית בזכות גז ימי ומכרות ברזל וזהב, תפקידה בצירי ההגירה לאירופה, ומדיניות חוץ שמדברת עם וושינגטון ואירופה, עם המפרץ, סין וטורקיה. היא מוצגת כ״אי של יציבות״ בסאהל הסוער, אך מאחורי הכותרת מסתתרים פערים חברתיים ואתגרי משילות. היום ננסה להבין אם זו יציבות אמיתית או מיתוס, ומה המשמעות שלה לישראל.

נמצא איתנו השגריר ד״ר חיים קורן מבית הספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן, לשעבר שגריר ישראל במצרים ובדרום סודן.

בפרק של היום היום נבחן איך מדיה מעצבת רגשות, עמדות והרגלים של צעירים (ומבוגרים), עם דגש על דימוי גוף, מיניות, יחסים חברתיים עם דמויות אהובות והשלכות לבריאות הציבור.

זכיתי לארח את פרופ׳ קרן צור איל, מרצה בכירה בבית הספר סמי עופר לתקשורת וחוקרת תכני והשפעות מדיה, זוכת מענקי ה-ISF בתחום מדיה, מיניות ודימוי גוף.

אז מה מראים המחקרים האמפיריים, אילו תהליכים קוגניטיביים וחברתיים פועלים בעת חשיפה לתכנים, ומה תובנות פרקטיות הורים ומורות יכולים לאמץ כדי לטפח שימוש מדיה בריא? ננפץ כמה מיתוסים ונאיר גם את הצד הטוב של המדיה

בפרק של היום נדבר על אחת הסוגיות הדחופות והמשפיעות ביותר של ימינו, משבר האקלים, אבל מזווית כלכלית. כי מאחורי השיח על התחממות גלובלית, הפסקות חשמל, גלי חום או הצפות, מסתתרת גם שאלה של כסף (והרבה ממנו), תכנון, ואחריות ציבורית.

היום זכיתי לארח את ד”ר שירי צמח שמיר – חוקרת ומרצה מובילה בתחום כלכלת הסביבה, בעלת תואר שני ודוקטורט בכלכלה בתוכנית המשותפת של הטכניון ואוניברסיטת חיפה. היא מתמחה בהערכה כלכלית של המגוון הביולוגי, שירותי המערכת האקולוגית הימית והיבשתית, ובפיתוח מודלים חדשניים לקבלת החלטות רציונלית ומקיימת.

אז איך מתמחרים את שוויו של עץ? מה הקשר בין נחלים, פחמן ומסים? ולמה דווקא ישראל תופסת טרמפ על המאמץ העולמי נגד משבר האקלים?

היום נדבר על אחת הסוגיות הדחופות והמשפיעות ביותר של ימינו, משבר האקלים, אבל מזווית כלכלית. כי מאחורי השיח על התחממות גלובלית, הפסקות חשמל, גלי חום או הצפות, מסתתרת גם שאלה של כסף (והרבה ממנו), תכנון, ואחריות ציבורית.

האורחת שלנו היום היא ד”ר שירי צמח שמיר, חוקרת ומרצה מובילה בתחום כלכלת הסביבה, היא מתמחה בהערכה כלכלית של המגוון הביולוגי, שירותי המערכת האקולוגית, הימית והיבשתית ובפיתוח מודלים חדשניים לקבלת החלטות רציונליות ומקיימות.

בשנים האחרונות הובילה מחקרים בשיתוף משרדי ממשלה, קק”ל וקרנות מובילות, שעסקו בין היתר בהשפעות כלכליות של כריית גז ונפט בים התיכון, בניהול דיג, מינים פולשים ושינויים אקלימיים  וגם בפיתוח מדדים כמו SESBI להערכת מצבם של נחלים בישראל

אז איך מתמחרים את שוויו של עץ? מה הקשר בין נחלים, פחמן ומסים? ולמה דווקא ישראל תופסת טרמפ על המאמץ העולמי נגד משבר האקלים?

 

כולנו מרגישים איך ה-AI משנה מקצועות מבפנים, אבל מה קורה כשהוא נוגע בליבת שפת העסקים, החשבונאות: היום באקדמיקס זכיתי לארח את שלומי שוב, ראש החוג לחשבונאות באוניברסיטת רייכמן, סגן דיקן בית ספר אריסון למנהל עסקים, וראש מכון הפניקס לחקר שוק ההון.

נדבר על Dr. IFRS ככלי שמתרגם תקנים לתשובות מהירות ומדויקות, על האופן שבו ה-AI משנה את תפקידי רואי החשבון ומנהלי הכספים. נצלול למטרות המכון החדש, מחקר יישומי שמחבר אקדמיה ושוק ההון, פיתוח סטנדרטים לבקרה על מודלים, והכשרת דור מקצועי שמבין נתונים וטכנולוגיה. נשאל איך סטודנטים צריכים להתכונן כבר עכשיו, ואיך שוק העבודה יתאים את ההכשרות, הגיוס והקריירה לעידן החדש.