אנחנו בתקופה דרמטית של התפתחות טכנולוגית עם הופעתן של תוכנות בינה מלאכותית שמייצרות תוכן -- טקסט ותמונות -- באיכות ובמהירות שמשתווה, ואולי אף עולה, על זו של רוב בני האדם.

הרשת שוצפת בתמונות של ויקינגים בחלל בסגנון ואן גוך, או סונאטות המאדירות תוכנות סייבר בסגנון שייקספיר.

האם מדובר בעוד בועת הייטקס שיעילותה מוטלת בספק ובסוף תתפוצץ או שמא זה הדבר האמיתי ועוד רגע כל המעצבים, המתכנתים, המאיירים, הציירים, הזמרים, והמשוררים יוצאים לפנסיה מוקדמת?

דרור וגיל יצאו לשאול את ד״ר כרמל וייסמן, מרצה וחוקרת בתחום המדיה הדיגיטלית באוניברבסיטת תל אביב, האם וכיצד גל החדשנות הנוכחי שונה מקודמיו. האם הבינה המלאכותית היא חברה או אויבת, האם היא תיצור לנו יותר פנאי, תשעבד אותנו, או משהו בין לבין.

המונדיאל הגיע למזרח התיכון וזה זמן טוב להיזכר שמאחורי כל פס, גליטצ' או סכסוך גבולות אזורי טוב יושב אנגלי עם ספל תה. הרי קטאר עצמה לא הייתה קיימת אם הבריטים לא היו פורסים עליה חסות לפני 100 שנה, שלא לדבר על ישראל, פלסטין, ירדן, סוריה, או עיראק.

אז המונדיאל בקטאר זאת הזדמנות מצויינת לחזור לעת בה המזרח התיכון המודרני נולד ולדבר עם ירון ניסקי, יוצר הס״דרה המנדט״, ששידורה בדיוק הסתיים בערוץ כאן 11. איך כל זה התחיל, והאם היה אפשר אחרת? 

בשלושה פרקים ניסקי מראיין היסטוריונים יהודים וערבים, ישראלים ופלסטינים, וגם אמריקאים ובריטים על 20 השנים בהם הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה שלטה ויצרה את האזור. ניסקי נובר בארכיון ״עמוד האש״ האלמותי; חולק מידע חדש על ועדת פייל שנמצא בארכיון, ולבסוף מצביע על אשם חדש/ישן מפתיע בסכסוך המתמשך.

מי שאוהב היסטוריה מוזמן לצפות בסדרה:

https://www.kan.org.il/program/?catid=2021

מה מניע את הכלכלה הישראלית? כמה עולה לנו הסכסוך הישראלי-פלסטיני? למה משקיעים בישראל מחפשים רווח מהיר? מי שילם על פיתוח המדינה? מתי והאם הפסקנו להיות סוציאליסטים? מה ההבדל, אם בכלל, בין יאיר לפיד לבנימין נתניהו?

 לכבוד הבחירות, ישבנו לשיחה וירטואלית עם פרופסור יוסף זעירא, מחבר הספר ״כלכלת ישראל.״ זעירא הוא פרופסור אמריטוס במחלקה לכלכלה באוניברסיטה העברית בירושלים ונמנה עם בכירי המקרו-כלכלנים בישראל. בתחום זה הוא מתמחה בצמיחה כלכלית, במדיניות מוניטרית ובכלכלת ישראל.

כבר אחרי החגים, סוף סוף, וחזרנו לעונה חדשה!

האורח הראשון שלנו הוא לירון בן טובים, המנכ״ל והמייסד של גלימפס גרופ, חברה הנסחרת בנאדסק שמציעה פתרונות מציאות רבודה ומדומה עבור חברות פיננסיות, בתי חולים, ועוד.

יש בעיה שזה מגיעה לתחום המדומה והרבודה: קודם כל, אין מילה בעברית (שאני מכיר) לטכנולוגיה שבלעז יקראו לה 

immersive

חוץ מזה, יש איזהשהו דיסוננס גדול שזה למידת הכדאיות שלה: מצד אחד, אין חברה גדולה (מטא, מיקרוסופט, אפל, ועוד) שלא מאמינה בטכנולוגיה ומשקיעה בה מיליונים, אם לא מיליארדים. מצד שני, האימוץ הגדול של מכשירי המציאות המדומה והרבודה לא הגיע, למרות הכסף וההייפ.

שאלנו את לירון: האם דווקא עכשיו הדור השלישי של מכשיר המציאות המדומה/רבודה של מטא יביא את השינוי? או שמא זה יגיע רק כשאפל יעלו למגרש מהספסל? ונניח כולנו נשתמש במכשירי מציאות מדומה ורבודה, איך זה ישנה את החיים שלנו? ואולי בכלל השינוי הזה יגיע רק 

הקיץ לקראת סיומו ולקחנו חופשה קצרה מההסכת. דרור בילה בהרי האלפים ואילו גיל נצלה במישור החוף.

רגע לפני שחוזרים, רצינו לשאול את המאיזינות והמאזינים: מה חשבתם על ״אלטנוי״ מאז שהשקנו אותו לפני כחצי שנה? יש מרואיינים שאתם ממלצים? נושאים שאתם מתעניינים בו במיוחד? או אולי הערות לגבי הפורמט?

ממש נשמח לשמוע מה אתם חושבים וחושבות. 

בינתיים, תבלו בקיץ ונשתמע בקרוב!

חם, לח, ובזמן כתיבת שורות אלו, יש סבב לחימה נוסף עם עזה. אז יצא טוב שהפודקאסט הזה נתן לנו הזדמנות להפליג רחוק, הכי רחוק שאפשר, עד איי אורקני שבצפון סקולטנד שם מבקר המשקיע איתמר ויצמן שנאבק באויב משותף לישראל, לפלסטינים ושאר בני האדם: משבר האקלים. 

איתמר משקיע בשם קרן הון הסיכון ״פירסטטיים״ (קישור למטה) באנרגיה מתחדשת, סולארית, חומרה ותוכנה, כזאת שאמורה לצמצם, למזער או להפוך את פגיעת האדם באקלים ואת התחממות כדור הארץ. שאלנו אותו מה הטכנולוגיות החשובות, המענייניות והיעילות ביותר בתחום, והאם אפשר לעשות מזה כסף? הוא שיתף את השקפת עולמו ועל הדרך, קיבלנו טעימה ממקום הביקור האקזוטי שלו, איי אורקני הערומים מעצים.

חומר לקריאה:

https://www.ignitethespark.org.il/

https://www.firstime.vc/team/

עם פרוץ מלחמת יום כיפור, לאונרד כהן ארז מזוודה קטנה ועלה על מטוס מאתונה לתל אביב. פגישה מקרית עם חנה רובינא ואושיק לוי הובילה אותו למסע שהתחיל ברמת דוד עם מתי כספי על הגיטרה ונגמר בצד המצרי של תעלת סואץ, עם אריק שרון על הנגמ״ש. ״מי באש״, ספר חדש מאת מתי פרידמן, מתאר את המסע של כהן ואת סיפוריהם של החיים והמתים שפגש בדרכו.

אבל הסיפור של כהן הוא רק ההתחלה. מתי עצמו שירת כלוחם בצה״ל, וכתב את הספר ״דלעת״ על חוויותיו בשנים שלפני הנסיגה. לאחר מכן, עבד כעיתונאי, בין היתר בסוכנות הידיעות הבינלאומית איי-פי – שם למד איך התקשורת הזרה רואה ומבינה (או לא) את ישראל.

דיברנו עם מתי על הקשר המשתנה בין טכנולוגיה, תקשורת, מלחמה, ואמנות – החל מההבדל בין טיקטוק לגלי צה״ל, דרך הקשר בין חיזבאללה לאמנות המלחמה במאה ה-21, ועד למה משותף לוולודימיר זלנסקי, יאיר לפיד, ודונלד טראמפ.

גל פיטורים פוקד את תעשיית ההייטק בארץ ובעולם. מאות עובדים נפלטו למעגל מחפשי העבודה בשבוע האחרון וכנראה שהמגמה עוד תמשך.

 מה עושים ברגע שמקבלים את הבשורה? איך מתמודדים עם תחושת הדחיה והמרמור, והאם איכשהו אפשור להפוך אותה לחיובית?

דיברנו עם אסנת בן-ארי, יועצת אסטרטגית מוצר, שבקרוב ייצא ספרה ״להתחיל מחדש״ על דרכים פרקטיות איתן אפשר להתמודד עם שינויי קריירה ולצאת מחוזקים מהחוויה.

https://www.startingfromscratchthebook.com/לינק לספרה החדש של בן-ארי: 

המשק ושוק העבודה עוברים טלטלה. יתכן שאנחנו עומדים בפני מיתון ואנשים רבים יפלטו למעגל האבטלה. איך מוצאים להם עבודות חדשות? איך אנחנו דואגים שזה לא יקרה לנו?ֿ האם רובוטים יחליפו אותנו או יסדרו לנו את העבודה הבאה?

שיחה עם ד״ר שי דוד, מנכ״ל ומייסד של ״ריטריין" שפיתחה במת בינה מלאכותית שעוזרת בהשמת כוח אדם, שינוי קריירה ורכישת כישורים חדשים.

Retrain.ai

הטכנולוגיה פתרה הרבה בעיות ושינתה באופן מהותי איך אנחנו מוצאים בנות/בני זוג: יותר מ40 אחוז מהזוגות שנישאים בארץ נפגשו ברשת. 

ועדיין, עבור רבים, השיטה לא עובדת. 

למה אנשים צריכים עזרה למצוא אהבה ואיך הטכנולוגיה יכולה לעזור למזער את הבדידות?

דיברנו עם אליאנה ברבל, יזמת שהקימה סטארטפ הכרויות חדש, על הטוב והרע של עולם הדייטינג באינטרנט. החדשות הרעות: תמיד אפשר ליפול בקסמיו או קסמיה של טיפוסים כמו סיימון לבייב. אבל יש גם תקווה: בזכות ״אלי הבוטית״, ואלגורית'ם שלוקח בחשבון את מעגלי החברים של הפנויות/פנויים, ברבל מקווה למקסם את הסיכוי שכולם ימצאו זוגיות מאושרת, ואולי גם להיות היוניקורן הבא.