החליטו להכניס מכונת חליבה לרפת יעקוב. ואז אני הייתי אמור ללמוד את הדבר הזה. איפה לומדים? בקיבוץ שכבר היה שם מכונת חליבה. אחד לא לא רחוק מנהריה. ואני באתי לעבוד שמה חודש. לעבוד חודש זה לפי משמרות גם, גם בלילה שצריך, ולא לא משנה. אני עבדתי לילה פעם אחת, ולקראת בוקר החלטתי שאני יוצא. הגיע המזריע שעובר בין הקיבוצים, הגיע המזריע והוא היה נוסע לגליל שם. אני ידעתי שיש לי יום שלם עד חליבת הלילה הבאה. יש לי יום לטייל. היה שמה אוטו של המזריע שהוא נסע לקיבוץ, ומשם התחלתי ללכת ברגל. די הכרתי את האזור. אבל החלטתי ללכת שם בהרים שלא יצא לי ללכת בהם. והלכתי בהרים וידעתי שאני צריך לחזור לחליבת לילה. אז עשיתי סיבוב וחזרתי דרך נחל כזיב. זה היה יום הליכה ארוך. אני יוצא מהנחל, כבר חושך. ואני צריך להגיע לחליבה. ועמדו שם כמה אנשים שעבדו שם באיזה פרדס או משהו, אני לא יודע מה. שמעו רעש פתאום, התחילו לצעוק עצור, עצור. ואני כבר שומע שטוענים נשק, צעקתי זה אני ככה ובאתי אליהם בזה. מה אתה עושה פה? ומה אתה מסתובב ככה בלילה? מה, מה אני אגיד להם. ואז הם לקחו אותי לקיבוץ שלהם. ואני אומר להם חברה אני צריך להגיע לחליבת לילה. לא, אתה בא איתנו. הביאו אותי לקיבוץ, הביאו אותי למזכירות, ושם הביאו מישהו שיתחקר אותי. אנחנו יושבים ומדברים, זה כבר אוטוטו שתים עשרה, ואני צריך לחלוב בלילה. ואז אני אומר להם, חברה, אי אפשר. לא מעניין אותם. אבל בסוף הגיע מישהו שצריך היה לנסוע, שהיה צריך לנסוע לכיוון הזה, ואז הוא לקח אותי. ואני הספקתי להגיע.