את כנרת הכרתי בזכות הבנות שלנו שמשחקות יחד בליגת כדורסל. באותו בוקר החלטתי שאני רוצה להתקדם עם הפודקסט, באותו אחר הצהריים הכרתי את כנרת במגרש הכדורסל. התחלנו שיחה והיא סיפרה לי שהיא גננת ושיש לה פודקסט. אני לא מאמינה בצירופי מקרים, ולכן ידעתי שהיא השליחה עבורי שתעזור לי עם הפודקסט. מאז עברו כמה חודשים טובים, אבל לכל דבר יש את הזמן המדוייק והוא הגיע בשבוע הראשון של ספטמבר. כנרת היא גננת והשנה בשנת שבתון, אז בכלל היה מרגש להיות בבוקר פנוי שכזה. כנרת מדריכה טרילותרפיה ודברנו על שקט פנימי, על מציאת האיזון בין הרגש לבין הראש ועל "בעל הבית" שהוא המאזן והמגשר בין הרגש לראש.