במשך שלוש שנים אתי אליהו ניהלה את הבית של הלל. לאורך התקופה היא פגשה עשרות יוצאים ויוצאות בשאלה ברגעים הראשונים של החיים החדשים שלהם, מהישיבה החרדית, או לפעמים מהרחוב, היישר אל הבית של הלל. שם הקשיבה, תמכה, והייתה עדה לפריחתם.
בנוסף לסיפורים המרגשים, היא גם מספרת על העלות הגבוהה לפתיחת מקלט חירום נוסף, אותו עמותת הלל עתידה לפתוח, ובשבילו נצא לגיוס תרומות.