אם אתם נענים לציפיות ולצרכים של אחרים – יותר מאשר לציפיות של עצמכם – אתם שמים את עצמכם אחרונים. יכול להיות שאתם מתנהגים באותה צורה גם למישהו קרוב (בן זוג, ילד) ושמים גם אותו אחרון? כל כך אכפת לכם מאוד מאחרים, אבל הוא כל כך קרוב שהוא כבר לא נתפס כ"אחרים"?