אונקולוגיה בגישה מפוכחת

בפרק היום נתרכז בפער שבין תוצאי מחקר קליני פאזה 3 לבין העולם האמיתי, ונגדיר את ה- Efficacy-Effectiveness gap
הסיבות להיווצרות הפער, ההשפעות האפשריות שיש לו על התוצאות וניתוחן, ודרכים להתמודדות והקטנת הפער.

פרק ברוח מונדיאל 2026
היה אופסייד? - טכנולוגיית ה VAR יכולה לפסול שער כדורגל בגלל מילימטר.
האם בדיקות רגישות יותר עושות דבר דומה ברפואה בכלל ובאונקולוגיה בפרט?

מבוסס על https://www.sensible-med.com/p/semi-automated-offsides-technology  Vinay Prasad

כל יום אנחנו מקבלים החלטות על בסיס מספרים — HR, p-value, חציון הישרדות... 
אבל יש שני מספרים שכמעט אף פעם לא מופיעים במצגות או במאמרים, ובדיוק הם אלו שאנחנו צריכים להכיר:
Number needed to treat
Number needed to harm

האם לשעת מתן אימונותרפי יש השפעה על יעילות הטיפול?
לפי מאמר שפורסם לאחרונה ב Nature of medicine מתן אימונותרפיה בשעות היום המוקדמות כמעט הכפיל OS/PFS בחולי NSCLC
https://www.nature.com/articles/s41591-025-04181-w
מצויין, זה לא חברת פארמה, ולא נדרש פטנט - אז איפה הבעיה...?

בפרק זה על עקרון הדה אסקלציה של טיפולים, המטרה - הורדת מינון אך מבלי לפגוע ביעילות. הרציונל ברור - הורדת רעילות, חיסכון כלכלי, חיסכון במשאבים ואולי גם בזמן של החולה והמערכת.
 אבל איך קובעים שזה יעיל כמו טיפול מלא?

לקריאה נוספת:
https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0959804925009530
https://academic.oup.com/jnci/advance-article/doi/10.1093/jnci/djaf322/8315146
https://www.nature.com/articles/s41416-022-01937-w
אתר עם הנחיות למינונים אלטרנטיביים של תרופות ביולוגיות פומיות 
https://oncdoc.org/

מחקר זה העריך 60 אישורי FDA לתרופות לטיפול בסרטן מערכת העיכול שניתנו ב-20 השנים האחרונות. נצפתה מגמה של עלייה באישור תרופות במסלול מואץ (accelerated) במקביל להסתמכות מוגברת על surrogate endpoints במקום OS או איכות חיים. בעוד ששינויים אלה תורמים להגברת קצב מתן אישור לטיפולים אונקולוגיים חדשים, ברב המכריע של המקרים זה לא מיתרגם לתועלת קלינית משמעותית עבור המטופלים.
והמצב בהרבה גידולים אחרים אינו שונה בהרבה...
https://pmc.ncbi.nlm.nih.gov/articles/PMC12693570/

בפרק הזה נשתמש באוסימרטיניב כזכוכית מגדלת לשאלות גדולות: דיזיין מחקרים, הרחבת אינדיקציות, פירוש DFS מול OS, ואתיקה של זרוע פלצבו. לא על התרופה מדובר—אלא על איך לקרוא מחקרים בעין מפוכחת באמת

חשבתם פעם מאיפה נולדה שיטת הערכת תגובה לטיפול? איך נקבע הסף לתגובה? מה זה PFS? ואיך כל זה קשור ומשפיע על אישור תרופות חדשות?
פרק שהוא סיפור וביקורת עצמית על דברים שאנחנו עושים יום יום, בקליניקה ובקריאת מחקרים, כמעט מבלי לעצור ולחשוב.
https://acsjournals.onlinelibrary.wiley.com/doi/pdf/10.1002/1097-0142%28197607%2938%3A1%3C388%3A%3AAID-CNCR2820380156%3E3.0.CO%3B2-A
https://acsjournals.onlinelibrary.wiley.com/doi/full/10.1002/cncr.70064

פרק זה מוקדש כולו לעבודות שהוצגו בכנס ESMO 2025 - מנקודת מבט מפוכחת כמובן. 

מינון ולו״ז (Schedule) של תרופה אונקולוגית הם לא רק שורה בעלון התרופה —הם עניין מרכזי, שנמצא לעיתים בליבו של דיון מהותי בין המדע לבין האינטרנסים של גופים שונים המעורבים בקביעת מדיניות הטיפול. בקצה השני תמיד נמצא המטופל... והרופא המטפל שלו...איך בכלל נקבע מינון של תרופות אונקולוגיות? למה אימונותרפיה עברה ממינון תלוי משקל למנה קבועה (ואולי בחזרה)? מה אנחנו באמת יודעים על מנות נמוכות/גבוהות של התרופות ועל חשיבות התיזמון במתן שלהן? היום נרחיב קצת על הנושאים אלה.
https://ascopubs.org/doi/pdf/10.1200/OA-25-00084