בפרק זה על עקרון הדה אסקלציה של טיפולים, המטרה - הורדת מינון אך מבלי לפגוע ביעילות. הרציונל ברור - הורדת רעילות, חיסכון כלכלי, חיסכון במשאבים ואולי גם בזמן של החולה והמערכת.
 אבל איך קובעים שזה יעיל כמו טיפול מלא?

לקריאה נוספת:
https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0959804925009530
https://academic.oup.com/jnci/advance-article/doi/10.1093/jnci/djaf322/8315146
https://www.nature.com/articles/s41416-022-01937-w
אתר עם הנחיות למינונים אלטרנטיביים של תרופות ביולוגיות פומיות 
https://oncdoc.org/

מחקר זה העריך 60 אישורי FDA לתרופות לטיפול בסרטן מערכת העיכול שניתנו ב-20 השנים האחרונות. נצפתה מגמה של עלייה באישור תרופות במסלול מואץ (accelerated) במקביל להסתמכות מוגברת על surrogate endpoints במקום OS או איכות חיים. בעוד ששינויים אלה תורמים להגברת קצב מתן אישור לטיפולים אונקולוגיים חדשים, ברב המכריע של המקרים זה לא מיתרגם לתועלת קלינית משמעותית עבור המטופלים.
והמצב בהרבה גידולים אחרים אינו שונה בהרבה...
https://pmc.ncbi.nlm.nih.gov/articles/PMC12693570/

בפרק הזה נשתמש באוסימרטיניב כזכוכית מגדלת לשאלות גדולות: דיזיין מחקרים, הרחבת אינדיקציות, פירוש DFS מול OS, ואתיקה של זרוע פלצבו. לא על התרופה מדובר—אלא על איך לקרוא מחקרים בעין מפוכחת באמת

חשבתם פעם מאיפה נולדה שיטת הערכת תגובה לטיפול? איך נקבע הסף לתגובה? מה זה PFS? ואיך כל זה קשור ומשפיע על אישור תרופות חדשות?
פרק שהוא סיפור וביקורת עצמית על דברים שאנחנו עושים יום יום, בקליניקה ובקריאת מחקרים, כמעט מבלי לעצור ולחשוב.
https://acsjournals.onlinelibrary.wiley.com/doi/pdf/10.1002/1097-0142%28197607%2938%3A1%3C388%3A%3AAID-CNCR2820380156%3E3.0.CO%3B2-A
https://acsjournals.onlinelibrary.wiley.com/doi/full/10.1002/cncr.70064

פרק זה מוקדש כולו לעבודות שהוצגו בכנס ESMO 2025 - מנקודת מבט מפוכחת כמובן. 

מינון ולו״ז (Schedule) של תרופה אונקולוגית הם לא רק שורה בעלון התרופה —הם עניין מרכזי, שנמצא לעיתים בליבו של דיון מהותי בין המדע לבין האינטרנסים של גופים שונים המעורבים בקביעת מדיניות הטיפול. בקצה השני תמיד נמצא המטופל... והרופא המטפל שלו...איך בכלל נקבע מינון של תרופות אונקולוגיות? למה אימונותרפיה עברה ממינון תלוי משקל למנה קבועה (ואולי בחזרה)? מה אנחנו באמת יודעים על מנות נמוכות/גבוהות של התרופות ועל חשיבות התיזמון במתן שלהן? היום נרחיב קצת על הנושאים אלה.
https://ascopubs.org/doi/pdf/10.1200/OA-25-00084

האם חולה שמשתתף ב RCT מקבל טיפול מיטבי, ולמה כל כך קריטי לדעת איך טופל לאחר תום המחקר? בפרק זה ננסה לענות על השאלות הללו ולתת דוגמאות ממחקרים בסרטן ריאות, שד שחלה ודרכי שתן.
לינקים להמשך קריאה: 
https://www.ejcancer.com/article/S0959-8049(25)00484-8/fulltext
https://www.esmoopen.com/action/showPdf?pii=S2059-7029%2825%2901679-5

פרק שעוסק בעקומות קפלן מאייר והמידע הרב (שבחלקו קצת סמוי) שהן טומנות בחובן, 
עם האורח דר׳ תומר מאירסון - דוידוף,בלינסון - בעל PhD בביואינפורמטיקה ועוסק במחקר ביוסטטיסטי. 

לינק למאמר המוזכר בסוף הפרק (ורלבנטי גם לפרקים נוספים בפודקאסט)
https://www.thelancet.com/journals/lanonc/article/PIIS1470-2045(24)00451-0/abstract

בפרק הפעם - התחלת דיון על קריאה ביקורתית של מאמרים ומידע אונקולוגי.
ועוד הרבה לפני שקוראים את התוצאות - נתרכז במאפייני החולים שנבחרו למחקר.
ובהמשך crossover - צריך? רצוי? מתי כן? מתי לא?
https://www.annalsofoncology.org/article/S0923-7534(19)34568-5/fulltext

לקראת תהליך דירוג הסל בחוגים ובאיגוד, המתקיים כל שנה בקיץ - פרק על שיטות הערכת יעילות ועלות של טיפול אונקולוגי, ושיחה עם פר׳ נתן צ׳רני, הוגה שיטת ESMO MCBS, על פרקטיקות הדירוג בארץ ובעולם.