נעם פרי היא בתו של חיים פרי ז"ל, חבר קיבוץ ניר עוז, שנחטף מביתו ב-7 באוקטובר ונרצח בשבי חמאס. לאורך חודשי המלחמה היא הייתה דמות בולטת בשיח התקשורתי ובעשייה הציבורית ודיברה רבות בשם משפחות החטופים במאבק להשבתם. בשיחה עם מנחם קלמנזון ואודי גורן היא מספרת על תפקידה של ההנהגה בעת מלחמה, על הקריאה להקמת ועדת חקירה ממלכתית, על התחושות שעלו עם פרסום תחקיר ניר עוז, ועל החיים בתוך חוסר הוודאות, עד היום 

קרדיטים:

אורחת: נעם פרי 

מגישים: מנחם קלמנזון, אודי גורן 

עריכת תוכן והפקה: רומי מורסיאנו 

ביצוע טכני: יסמין ליבי שאהוור 

צילום: עדי גלר

גרפיקה: אריאל ממן 

עורכת אחראית: איילת טריאסט

הילה גונן ברזילי, מנהלת מרכז החוסן בשדרות, מאמינה שכל אדם יכול להתגבר על טראומה. מבחינתה, זה לא עניין תיאורטי. נדמה שכל מאורע משמעותי בחייה מחזק בה את ההכרה הזאת: החל מהרגע בו בגיל 14 נכנסה לביתה, שהפך לזירת פיגוע והחליטה לנקות אותו לטובת אחותה שעמדה לחזור מבית הספר; דרך הטיפול לאורך שנים באלפי תושבי שדרות; ועד שמונה באוקטובר, שבו כבר נסעה לשדרות חמושה רק באפוד צהוב ובתפילה נואשת לעזור למי ששרד. יחד עם מנחם ואודי, היא מנסה להסביר מה בין טראומה לפוסט טראומה ואיך למצוא את התמהיל הנכון בין חיזוק ועידוד חוסן לבין הכרה בקושי ויצירת סביבה שמעודדת קבלת עזרה למי שנזקק לה.

קרדיטים:

אורח: הילה גונן ברזילי

מגישים: מנחם קלמנזון, אודי גורן 

עריכת תוכן והפקה: רומי מורסיאנו 

הפקה באולפן: לירז אבקסר

ביצוע טכני: בן שני

צילום: זהר סמדר

גרפיקה: אריאל ממן 

עורכת אחראית: איילת טריאסט

מנחם ואודי מנסים להבין כיצד האלימות מעצבת את חיינו והיכן אנחנו משמרים אותה כחברה: מהעימותים והצעקות שהתפרצו השבוע בבית המשפט העליון לבין גורלו הטרגי של הירקן, ממנו קונה אודי, בפרדס חנה. האם החברה הישראלית אכן אלימה? האם מקרי האלימות חושפים דפוסים עמוקים יותר של אפליה ודעות קדומות? בפרק עלתה ההשוואה בין החברה היהודית לערבית והצורך להילחם בגילויי אלימות בכל מגזר או מיקום כי בסופו של יום, הזנחת האלימות במקום אחד תמיד מגיעה לפתח הבית.  

מגישים: מנחם קלמנזון, אודי גורן 

עריכת תוכן והפקה: רומי מורסיאנו 

ביצוע טכני: מוטי זאדה

גרפיקה: אריאל ממן 

עורכת אחראית: איילת טריאסט

"החברה הישראלית ישבה על הטריבונה, ומשפחת גולדין ושאול שיחקו על המגרש. הטריבונה נפלה"

במילים האלו תיאר שמחה גולדין, אביו של סגן הדר גולדין ז"ל שהושב לקבורה בישראל לפני כשבועיים, את תחושת ההפקרה שעמדה בלב המאבק להשבתו. בפרק, אודי גורן ומנחם קלמנזון חוזרים אל מהות המאבק הזה, אל הזעקה שנשמעה כמעט ללא מענה, אל ההנהגה שהכזיבה ואל הסכנות עליהן התריעה המשפחה במשך 9.5 שנים והתממשו לדאבונה עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם סגירת המעגל, עצרנו כדי להביט ב-11 שנות המאבק - איך שומרים על כוחו של מאבק לאורך שנים של כאב, ציפייה ואי וודאות? מה המחיר של קונספציה ציבורית? מה המשמעות של חברה שלא מתגייסת בזמן? ומה באמת עומד בבסיס שלנו כחברה, כשמביטים אל העתיד?

אורח: פרופ' שמחה גולדין

מגישים: מנחם קלמנזון, אודי גורן 

עריכת תוכן והפקה: רומי מורסיאנו 

הפקה באולפן: נעמה וידן 

ביצוע טכני: אלון סמיד

צילום: אביחי זרוק, יואב צ'צ'יק

עריכת וידאו: ליעד מחלב

גרפיקה: אריאל ממן 

עורכת אחראית: איילת טריאסט

"התמונות של ארבעת הילדים שלי היו שם במין סימן שאלה - ואז הם אמרו לי שיהונתן נהרג."

חגי לובר חוזר אל השנתיים האחרונות: אחרי שאיבד את שני אחייניו בפיגוע, ובזמן שארבעת בניו מגויסים בעזה, חגי משתף בבריחה מהבשורה עד לרגע שבו נודע לו על נפילת בנו, אלישע יהונתן לובר ז"ל. מאז הוא בוחן מחדש את פעולותיו באמצעות ״מבחן יונתן״ ונוהג כלפי חברים ויריבים פוליטיים כפי שנהג בנו, כשתפס עמדת הנהגה וסיכן את חייו למען חבריו - כמובן ללא קשר לעמדותיהם הפוליטיות. הוא מספר גם על "יומן משא", הצגה חדשה שכתב, מתוך אמונה שחייבים ליצור כאן מציאות אחרת על הבמה ומחוץ לה.

קרדיטים:

אורח: חגי לובר

מגישים: מנחם קלמנזון, אודי גורן 

עריכת תוכן והפקה: רומי מורסיאנו 

ביצוע טכני: עידן עיני

גרפיקה: אריאל ממן 

עורכת אחראית: איילת טריאסט

אלון פאוקר חוזר אל שבעה באוקטובר; אל 15 השעות בהן היה נצור עם אשתו בביתם בבארי עד רגע החילוץ; אל המפגש הראשון שלו עם מנחם קלמנזון ואחיו אלחנן ז"ל, שהגיעו להציל תושבים מעוטף עזה וביניהם את אלון ובני משפחתו.  בפרק הוא חושף איך רגעי השבר של המלחמה הפכו עבורו לנקודת מפנה, שהובילה אותו ליצור את "ברית הנגב וההר" - יוזמה שמפגישה בין תושבי הנגב המערבי לאנשי גוש עציון, כדי לשרטט יחד אמנה חברתית חדשה, שמכירה בכאב של כל צד, באי האמון ובדעות הקדומות, ומבקשת לבנות בסיס משותף לעתיד אחר. 

קרדיטים:

אורח: אלון פאוקר 

מגישים: מנחם קלמנזון, אודי גורן 

עריכת תוכן והפקה: רומי מורסיאנו 

ביצוע טכני: אלונה גרבוב

צילום: יואב צ'צ'יק

גרפיקה: אריאל ממן 

עורכת אחראית: איילת טריאסט

מנחם ואודי, בשיחה גלויה על מה שעובר על כולנו בשבועות האחרונים; על משפחות החטופים שהולכות ומתמעטות - על העסקה לשחרור החטופים, שבעקבותיה הושב לקבורה גם טל חיימי ז"ל, בן דודו של אודי, ועל החשש להישאר לבד אל מול המציאות הקשה. איפה אנחנו עומדים מול הקונפליקט שחוזר ומתעצם מפרספקטיבה של 30 שנה לרצח רבין; מה הפיתרון הנכון מול חמאס ומול העולם ואיך נצליח להגיע לשם בחתיכה אחת?

מגישים: מנחם קלמנזון, אודי גורן 

עריכת תוכן והפקה: רומי מורסיאנו 

ביצוע טכני: מוטי זאדה

צילום:יובל חבצלת 

גרפיקה: אריאל ממן 

עורכת אחראית: איילת טריאסט

בפרק השלישי של "אי אמון" מתארחת פרידה מרציאנו, אמו של סמ"ר איתי אליהו מרציאנו ז"ל. איתי היה לוחם בגדוד 890 של הצנחנים. באותו בוקר, כשדיווחים ראשונים על המתקפה החלו לזרום, הוא לא היסס לרגע. הוא לקח מדים שלא הספיקו להתייבש ויצא נחוש להגן על תושבי העוטף. מספר שעות מאוחר יותר, במהלך ניסיון להציל אזרחים, הותקפו איתי וחבריו על ידי חוליית מחבלים. איתי נהרג בקרב, בן עשרים בנופלו. מאז, פרידה החליטה להקדיש את חייה להנצחתו של איתי והצטרפה, באופן שהפתיע אפילו אותה, ל"פורום גבורה". אודי ומנחם ניסו להבין יחד עם פרידה, איזה כוחות גילתה בעצמה בתוך השבר הגדול שחוותה ואיך היא מתמודדת עם בחירה שלעיתים הרחיקה אותה ממעגלי ההשתייכות הישנים שלה.

קרדיטים:

בהשתתפות: פרידה מרציאנו 

מגישים: מנחם קלמנזון, אודי גורן 

עריכת תוכן והפקה: רומי מורסיאנו 

ביצוע טכני: מוטי זאדה

עורכת אחראית: איילת טריאסט

בפרק השני של "אי אמון" מתארחת איריס חיים, אמו של יותם חיים ז״ל. ב־7 באוקטובר תכנן יותם להופיע עם להקתו בפסטיבל מטאל בתל אביב. הכל השתבש עם פרוץ המלחמה. בעודו בממ״ד שבביתו בכפר עזה, שמר יותם על קשר עם משפחתו וחיזק אותם בחוש ההומור שייחד אותו. למרבה הצער, מספר שעות לאחר מכן חדרו המחבלים לביתו ויותם נחטף לעזה. הוא הוחזק 65 ימים בשבי עד שהצליח להימלט יחד עם אלון שמריז וסאמר טלאלקה. שלושתם הוכיחו תושייה  ועוצמה כששרדו חמישה ימים נוספים בסג׳עייה עד שנורו בשוגג על ידי כוחות צה״ל. מאז מותו של יותם, איריס חיים הולכת בדרך עצמאית בהתאם לתחושותיה ואמונותיה ונוגעת בקונפליקטים שמרכיבים את השיח הישראלי באופן שגם מוביל לא פעם אל לב הוויכוח הציבורי. מנחם ואודי ניסו לפצח עם איריס סוגיות של כעס, אשמה ואחריות; מה הסיבות והנסיבות שהובילו לבחירות שעשתה מאז שבעה באוקטובר ואיך ניסיון קודם הכין אותה להתמודדות על האסון הנורא שפקד אותה.

*השיחה הוקלטה לפני העסקה האחרונה לשחרור החטופים.

**בתגובה לחלק מהנושאים שנידונו בפרק, מטה המשפחות להחזרת החטופים מוסר: המטה הוקם בימים הכי אפלים בתולדות ישראל. הוא הוקם על ידי ולמען משפחות אשר יקירם נחטף על ידי ארגון הטרור חמאס. זו הייתה התארגנות ספונטנית בתנאי אי וודאות קיצוניים כאשר המדינה הייתה בכאוס בטחוני וממשלתי כולל והייתה נקודת אור עבור המשפחות בימים של חושך ואפילה. 

המטה היווה ומהווה עד היום בית למשפחות, מעניק מעטפת של טיפול נפשי, רפואי ומוביל את המאבק הציבורי להשבתם. מאבק אשר נשא את נס הדגל המוסרי והערכי ביותר שאנחנו לא משאירים אף אחד מאחור. 

כל ההחלטות לגבי אופי המאבק ועוצמתו התקבלו לאורך כל הדרך בהצבעה דמוקרטית של המשפחות כאשר הרוב קובע. במקביל, חלק מן המשפחות בחרו לנהל את המאבק בדרכן ולפי אופיין וכל דרך מקובלת וראויה למען המטרה הקדושה של השבת האחים והאחיות שלנו הביתה.

קרדיטים:

בהשתתפות: איריס חיים

מגישים: מנחם קלמנזון, אודי גורן 

עריכת תוכן והפקה: רומי מורסיאנו 

ביצוע טכני: אדם פייזר

עורכת אחראית: איילת טריאסט

בפרק הבכורה של "אי אמון" אנחנו חוזרים ל- 7.10. שם, במציאות שהתהפכה בן־רגע, יצא מנחם קלמנזון בעקבות אחיו אלחנן ז״ל לחלץ תושבים מקיבוץ בארי. לאחר שחילצו כמאה אנשים נהרג אלחנן מירי מחבלים. על פעולותיהם באותו יום זכו חברי ״צוות אלחנן״ בפרס ישראל לגבורה אזרחית. באותו יום ארור איבד אודי גורן את בן דודו, טל חיימי ז״ל, שנלחם בגבורה על הגנת יישובו, ניר יצחק, נרצח ונחטף לעזה. 
בפרק זה יספרו מנחם ואודי את סיפוריהם, ביחד ולחוד, וננסה להבין איך מתוך אותו יום - מתוך הפער והטלטלה, נולד הרצון למצוא שפה משותפת, שמאפשרת לחוות את הכאב, לדבר אותו, ולבנות אמון מחדש. 

מגישים: מנחם קלמנזון, אודי גורן 
עריכת תוכן והפקה: רומי מורסיאנו 
גרפיקה: אריאל ממן
ביצוע טכני: זיו שכביץ, דנה הרולד 
עורכת אחראית: איילת טריאסט