החיים לפעמים מרגישים כמו אינספור כדורי טניס שעפים לכיוון שלנו במהירות מטורפת. כל רגע משהו נשבר, מתקלקל, מישהו חולה, משימה דחופה שחייבים לטפל בקיצור - החיים כמו מכונת כדורים.

כששחקן טניס מקצועי חובט בכדור, הוא מגיע ליריב במהירות מטורפת. אדם רגיל יחווה את הכדור הזה כמו כדור של אקדח. מהיר מכדי להגיב אליו. שחקן מקצועי חווה את הכדור הזה כמספיק איטי כדי להגיב בוירטואוזיות.

מה משפיע על המהירות שבה אנחנו חווים את מה שהחיים זורקים כלפינו כל הזמן?

מה משפיע על היכולת שלנו להשאר יציבים, נוכחים, מבינים מה קורה כאן לעומק ויכולים להגיב היטב?
או להיפך, נסערים, מגיבים מתוך טראומות, מפרשים הכל כשלישי ועושים שטויות ונזקים?

המצב הפנימי שלנו הוא החוליה המתווכת בין המציאות (הכדור עצמו, האירוע) ובין החויה שלנו (מערערת/ניתנת להכלה).

לקריאת המאמר: http://bit.ly/3obmrXR