לכולנו ברור שכדי להיות יעילים צריך לנוח. האמנם?

אולי מה שחסר לכם זו שינה ממש?

אולי חסר לכם אתגר אינטלקטואלי.

ואולי מה שנדמה לכם כמנוחה הוא לא המנוחה שבאמת נחוצה לכם כדי לבצע את המשימות שיש לכם או לקדם פרוייקט שחשוב לכם.

אנשים לא צריכים לנוח כל כך הרבה. יש לנו הרבה צרכים אנושיים. אנחנו צריכים קירבה, אהבה ותקשורת. אנחנו צריכים להזיז את הגוף. אנחנו צריכים אוכל טוב שמתאים לנו. אנחנו צריכים אתגר אינטלקטואלי. אנחנו צריכים ליצור או לתת משהו לעולם, צריכים מגע עם הטבע ועם אמנות, אולי ברמות שונות מאדם לאדם. צריכים ללמוד ולהתפתח. ואנחנו גם צריכים לישון. מניעת שינה היא שיטת התעללות ידועה באסירים ושבויים.

האם ילדים צריכים לנוח?

זה פטנט שאימצתי מזמן. מכיון שלגבי עצמנו, המבוגרים, אנחנו כבר מקובעים לחלוטין בתפיסות תרבותיות, אפשר לבדוק צרכים בצורה רעננה יותר לגבי ילדים. האם לדעתכם ילדים צריכים לנוח? האם הם צריכים לשבת בפייסבוק או מול סדרות 3-4 שעות ביום כדי לנוח?

לא? למה? הרי הם פעילים, והרבה יותר מאיתנו. אבל לא, נכון? על ילדים ברור לנו שהם צריכים לישון מספיק בלילה, ואז תהיה להם אנרגיה לשחק וללמוד כל היום. אולי מדי פעם הם ישחקו משחק שקט או יקשיבו לסיפור וטיפה יורידו אנרגיה – אבל הם לא צריכים את המסכים. אולי אין לכם חשק להתעמת עם הילדים ואתם כן מאפשרים להם להיות שתולים מול המסכים שעות מדי יום – אבל אתם כנראה לא חושבים שהם צריכים את זה כדי לנוח. אם הם עייפים הם צריכים לישון.

כשאתם לא ישנים בצורה כרונית חסרה לכם שינה, נוצרות כמה בעיות:

מחשבה לא צלולה. השיפוט נפגע. לא רואים היטב את מה שקורה בחיים

הגוף כבד ורוב הסיכוי שלא עושים מספיק ספורט. כנראה יש לכם כאבים

מתחילים לפתח תחושת חוסר יכולת: כל מה שמתכננים לא קורה

קושי רגשי ביחסים, אתם לא פנוים להכיל אחרים

אם אתם כן עושים ספורט, אתם חשופים לפציעות

מחפשים מנוחה כל הזמן

זה חלק קטן מהבעיות שנוצרות מחוסר שינה. על זה מתווספים נזקים עקיפים – אם אתם לא ישנים, ובמקום זה שורצים מול המסכים שעות ביום, אז אתם מתחילים לסבול גם מזה:

המוח שלכם גדוש בפנטזיות חסרות שחר על אושר ועושר, חרדה מבעיות שאין לכם שליטה עליהן, הפחדות מגמתיות, טונות של מידע מיותר ועוד

פגיעה במנגנון ההורמונלי ששולט בעירות ובשינה שלכם – כך שהשינה המעטה גם פחות רגועה

והכי גרוע: אין זמן ריק שבו המוח שלכם פנוי לחשיבה

הבנאלי קורה, והמורכב נדחק הצידה

אז סדר היום הוא כזה: עובדים (בין הצצה אחת בפייסבוק למשניה), מטפלים בילדים או עושים סידורים, ובכל רגע פנוי “נחים” מול המסך. בלילה יושבים מול המסך עוד כמה שעות ואז קורסים למיטה לשינה קצרה מדי ולא בהכרח טובה.

לקריאת המאמר מוזמנים לאתר שלי https://bit.ly/3Wqyfl6